מֹאזְנַיִם

דבר העורכת

ימים לא רגילים דורשים מאיתנו, עורכי הספרות, גיליונות לא רגילים. המילים "השבת השחורה" ו"השבעה באוקטובר" לא עוזבות אותנו, לא נותנות מנוח, משפיעות על כל היבט בחיינו, יחד עם הדאגה לחיילינו והתפילה בעבור חטופינו הנמצאים בליבנו עשרים וארבע שעות ביממה.

מכאן נשאלת השאלה, מהו כוחן של מילים אל מול מציאות אכזרית כל כך? מהו כוחה של ספרות כתובה בעוד החיים עצמם מונחים על הכף? גיליון סיבות המונח לפניכם הוביל את מערכת מאזנים לחזור אל שירו המופתי של המשורר העברי חזי לסקלי (1952–1994) המצביע באופן מקורי על מערכת היחסים בין האמנות הכתובה לאדם הכותב אותה. וכך כותב לסקלי על השירה:

שלוש סיבות / חזי לסקלי

אֲנִי שׂוֹנֵא שִׁירָה
וְיֵשׁ לְכָךְ שָׁלֹשׁ סִבּוֹת.
הָרִאשׁוֹנָה: אֵינִי יָכֹל לְהָנִיחַ אֶת רֹאשִׁי עַל כְּתֵפֶיהָ שֶׁל הַשִּׁירָה.
הַשְּׁנִיָּה: הַשִּׁירָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהָנִיחַ אֶת רֹאשָׁהּ עַל כְּתֵפִי.
הַשְּׁלִישִׁית: לַשִּׁירָה אֵין רֹאשׁ אוֹ כְּתֵפַיִם.
וְיֶשְׁנָהּ גַּם סִבָּה רְבִיעִית.*

את אותה הסיבה הרביעית, המשולה לאהבת האמנות המכשפת, ניסו לתפוס בגיליון זה כותבים וכותבות עבריים עכשוויים. הצורך לאתר סיבות טובות לחיות מול המציאות המורכבת שתקפה אותנו אינו מסתכם באמנות או בספרות גרידא. השירים, המסות, השירים והסיפורים הקצרים בגיליון זה עוסקים בשורש הסיבתי הקורא לחזור אל המילים הכתובות ולשאוב מהן למידה, עומק, אמת, נחמה ותקווה.

מכאן שהספרות אינה רק מושא למילים, בדיוק כפי ששירה, על פי לסקלי, אינה מושא לשנאה. הספרות היא כוח מחיֶה, כוח מלמד, מפעים ומציל. וכך, על החוט הדק של הסיבתיות, עומד גיליון ימי המלחמה. בין הכותבים תוכלו לקרוא את לאה איני, נוית בראל, עודד כרמלי, אוריין זכאי, יובל פלוטקין, עידן גרינברג, מאורי נבו, נועה ניר, ערן צלגוב, סתיו אתלן, יעל סגלוביץ, אורין מוריס, ורבים נוספים. משתתפי הגיליון, כיאה לרוח מאזנים, הם אנשי ספרות ותיקים לצד קולות חדשים. כולי תקווה שתמצאו בגיליון ספרותי זה השתקפות מעוררת מחשבה של רגשותיכם באשר יהיו.

שלכם
שרי שביט
עורכת מאזנים

* מתוך "באר חלב באמצע עיר", כל השירים (1992-1968) חזי לסקלי, עם עובד.