מֹאזְנַיִם

דבר העורכת

חדוה הרכבי, שלזכרה מוקדש הגיליון הזה, מתה בין המלחמות, בדצמבר 2025. אלעד זרט, שפרסם במוסף תרבות וספרות של “ידיעות אחרונות״ בעריכתו שיחות שניהל איתה לפני מותה, כתב שהמילה “לשוחח״ הייתה אחת המילים הנפוצות בכתיבתה.

   כשאני מתבוננת בשירתה של חדוה נדמה לי שהשיחה הייתה עבורה הגילום המזוקק ביותר של המפגש בין אני לאחר, מפגש שהיא מתארת אותו לפעמים כקרוב ואינטימי ולפעמים כמכאיב ופוצע. גם כותבות וכותבים אחרים הרבו לשוחח/להיפגש עם חדוה, בחיים ובספרות, וגם הם מתארים שיחות של קרבת נפש עצומה, כמו ברשימה המרגשת של דנה אולמרט הפותחת את הגיליון, ולפעמים שיחות קשות ומאכזבות כמו שמתארת זאת באומץ המשוררת מיטל ניסים. משוררים אחרים מתארים פגישות עם חדוה דרך קריאה בשירתה, כמו במסותיהם של אפרת מישורי ועומר ולדמן, וגם דרך התכתבות פואטית המתקיימת בתוך השירה עצמה, כמו בשיריו של אוהד אוחיון.

   בימי המלחמה הרעים שבתוכם גיליון זה נוצר – ימים של אלימות משתקת שמוחקת כל אפשרות לשיחה – אני רוצה להאמין שדווקא השירה, זו שחוקר הספרות מיכאל בחטין קרא לה הז׳אנר המונולוגי ביותר – מתגלה, דרך יצירתה של חדוה, כאפשרות הדינמית ביותר לדיאלוג; בין משורר/ת לקורא/ת, בין המשורר/ת למושאי שירתה ובין משוררת אחת לשנייה. כמו לאה גולדברג בספרה “עוד פגישה עם משורר״ על פגישותיה המפרות/מתסכלות עם המשורר הנאהב והנכזב אברהם בן יצחק, גם הפגישה בין משוררות ובין כותבות (וגם כותבים) היא לא תמיד הרמונית, הדדית או מספקת. לפעמים היא מתסכלת ומכאיבה, כל כך מכאיבה שהיינו מעדיפות לוותר עליה בחיים עצמם, ובכל זאת, מזל שאפשר להמשיך לנהל אותה דרך הספרות.

   לצד הפגישות עם חדוה, הגיליון יעסוק גם בפגישות נוספות בין משוררות ובין כותבות: סיון בסקין במסה אישית מרהיבה על שתי פגישות עם המשוררת הרוסייה ורוניקה דולינה, רחל שליטא במסה מרתקת על פגישה עם משוררת היידיש רייזל ז׳יכלינסקי, נוית בראל על עוד פגישה עם יונה וולך ודורית זילברמן על פגישה עם חמוטל בר יוסף. נוסף על כך, כמו תמיד במאזניִם, מיטב הפרוזה והשירה, כותבים ותיקים ומוכרים לצד קולות חדשים שזהו פרסומם הראשון. תודה לאדיבה גפן, לנדב ליניאל, לגד קינר, לדיתי רונן, לסתיו אתלן, למיתר הלל קורמן, למורן בנית, לטל ניצן, לשירה זקן, לאוהד עוזיאל, לאמיר מקס פרנקל ולאיריס לביא. בגיליון מופיעים גם שירים שטרם ראו אור של המשורר המנוח אשר רייך.

   בתקווה לסיום המלחמה והמלחמות באשר הן, ולחזרה לשיחה, תמיד.

שלכם,
תמר מרין, עורכת מאזניִם