מֹאזְנַיִם

דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים

גיליון אוגוסט

ציור השער: שרון רשב"ם פרופ

דבר העורכת

בפתח הגיליון שלפניכם שירים בפרסום ראשון מתוך מחזור חדש של אהרן שבתאי, שיראה אור בקרוב בספר המאגד את שירתו מתחילת דרכו ועד היום.
אחריו מצפה לכם תרגום נפלא מפולנית של חנה הרציג לסיפור של זוכת פרס נובל לספרות, אולגה טוקרצ'וק.
עוד בגיליון הקיץ הזה, מדור מיוחד: סיפורי ילדוּת בקיבוץ – לקט מתוך אנתולוגיה בכתובים המלווה בציוריה של שרון רשב"ם פרופ (בשער: "מקום" מתוך סדרת ציורי
הקיבוץ שלה).
בחטיבת המסות, עמרי הרצוג במסה מרגשת על הקשר שבין כתיבת שירה ומחול ועל המחשבה המרקדת ("אני רוצה לחשוב על הקשר שבין תנועה לשירה. המילה 'תנועה' שייכת למנגנון הלשוני ומופקת על־ידיו, אבל לשון היא גם איבר בגוף. הלשון קדמה לשפה, אך השפה הופקדה בידיה למשמורת. האם ריקוד יכול להתקיים ללא
לשון? האם לשון יכולה לנוע ללא שפה?"); זיוה שמיר במסה על גלגוליו של שיר קלאסי שנולד מחדש, ובה תרגום ראשון לעברית לשירו של בראונינג מ־ 1864 , "רבי בן עזרא"; יונתן שגיב על "קריאה קווירית בדיעבד" בספריה של נטליה גינצבורג; נעמה ישראלי בהקבלה מסאית־פרשנית בין רסקולניקוב לבין גיבורו של אטילגן ממלון
המולדת ("לא, איני מדמיינת שאוכל לבקש ודאות בלתי אם בכתיבה, אולם – אין האדם הכותב ראשית־כול אדם קורא?"); ניצן ויסמן בחיבור נהדר על הכתיבה, שאני
ממליצה לכל כותב/ת לקרוא. הנה קטע קטן: "מיליארדי אנשים בעולם, ולא תמצא אדם שלא חסר לו משהו, משהו אחד, קטן לפעמים, אפילו זעיר, אבל בחסרונו חייו
אינם חיים. אלא שהמשהו הזה החסר ושלעולם יהיה חסר, הוא שמעניק לחיינו את טעמם; את תחושת החיות. את התנועה, את החיוניות. בלעדיו כל הצחוק והדמע, האהבה והקנאה, הלידה והמוות תפלים. נטולי הקשר, נטולי משמעות. בהיעדרו טוב מותנו מחיינו. לו רק הבנו זאת, היינו אוהבים את החסר הזה שלנו ושומרים עליו מכל
משמר. החסר הזה הוא הגרעין המלכד את רכיבי חיינו לכלל סיפור…"
וכמו תמיד: מבחר שאפשר להתגאות בו מהעשייה העכשווית בשירה ובפרוזה, פרקים מהכתובים, סיפורים ושירים חדשים ומובחרים וכמובן יצירות ביכורים של יוצרות
ויוצרים מבטיחים בתחילת דרכם.
שלכם,
מיכל חרותי
אוגוסט 2021

לשלוח לך ספרות משובחת עד הבית?

הזמינו עכשיו את אחד או כמה מגיליונות מאזניים ותקבלו אותם בדרך שתבחרו: בדואר או עם שליח עד הבית.