מֹאזְנַיִם

דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים

גיליון פסח, 2021, קנאת סופרים

בעריכת מיכל חרותי

איור השער: ירמי פינקוס

להזמנות

דבר העורכת

החודש נציין מאה שנים לייסוד אגודת הסופרים, שהוקמה על ידי ביאליק בפסח תרפ"א, 1921, בתל אביב. לא במקרה בחרתי לייחד את הגיליון החגיגי הזה לנושא קנאת סופרים.
דברי ימי האגודה מיום היווסדה עמוסים בקנאות ותככים, ואפילו מאזנים עצמו ראשיתו בסכסוך מלובה יצרים בין הוותיקים, ובראשם ביאליק, לבין הצעירים, "המודרניסטים", ובראשם שלונסקי ושטיינמן, שגרסו שיש לשים דגש על עיסוק בספרות ההווה ולתת ביטוי לשירים עממיים בספרות המקומית החיה. "מגמה זו התנגשה ברעיון 'הכינוס' של ביאליק, שראה את העיקר בכינוס יצירת העבר, בהוצאה מחודשת של ספרי מורשת היהדות וספרי ראשונים", כותבות חגית הלפרין וזיוה שמיר במאמרן בגיליון היובֵל של מאזנים, בשנת 1979. "פולמוס הלשונות" וכוונתו של ביאליק לזווג את היידיש והעברית העמיקו עוד את הקרע והביאו לפירוד בין המחנות, לסגירת כתב העת כתובים ואף להתפטרותו של ביאליק מאגודת הסופרים. בהמשך הוקם מאזנים (תחילה כשבועון) במטרה לאזן ולאחד בין הקולות השונים ו"לטהר את הסביבה הספרותית מן הרוחות הרעות. להקים מחדש בספרותנו את השלמות הפנימית" (י.ד. ברקוביץ').
מעניין לגלות שכבר אז היה מצבו הכלכלי של כתב העת בכי רע (ראו בסוף החוברת את מכתבו של ביאליק מ-1933, שמנסה לגייס לקוחות וכספים כדי להבטיח את עתידו של מאזנים) – ובכלל – קצת מפתיע לגלות בכל פעם מחדש שאין חדש תחת השמש. גם דור הנפילים שאליו אנחנו נושאים עיניים התגולל בקטנות. הסופרים הוותיקים זלזלו בחדשים ובשפתם החיה ממש כפי שהיום מלינים על שפתם הדלה של הצעירים.
בגיליון המיוחד הזה נעסוק במפלצת ירוקת העין שלא מרבים לדבר בה. לרוב אנחנו מתביישים בקנאתנו ומשתדלים להסוותה, אבל נדמה לי שהגיע הזמן להתייחס אליה בגלוי. מה היא עושה למשוררות/ים ולסופרות/ים שבינינו? איך היא מפעילה אותנו? למה היא מפחידה אותנו? האמרה הידועה מהתלמוד הבבלי "קנאת סופרים תרבה חוכמה" מתייחסת למעשה למורים, שהתחרות ביניהם תרבה חוכמה אצל תלמידיהם. "אנו משתמשים בביטוי כמוסב על הרפובליקה הספרותית", כותב דרור בורשטיין במסה מיוחדת לגיליון זה. "(…) מוטב שנשנה את הבנת הפתגם בהתאם למקורו בתלמודי: קנאה בין סופרים, לפי המחשבה הזאת, יכולה (אולי) להרבות, בעקיפין, את חוכמת קוראיהם, לא את חוכמת הכותבים. מדוע?…"
זאת תגלו עוד מעט, לצד סיפורים והרבה הפתעות מאת מיטב הכותבות/ים, שהתכנסו כאן לאנתולוגיית קנאת סופרים.                                               

                                                                                                       שלכם,
                                                                                                       מיכל חרותי