דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים

אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל

איריס אליה כהן
מתוך הפואמה בכתובים רצח בהסכמה, לזכרה של אסתי אהרונוביץ'

*/

פִּתְאוֹם אִשָּׁה
בַּבֹּקֶר קָמָה
מַרְגִּישָׁה
שֶׁהִיא אֵינֶנָּה

תַּמָּה, נִגְמְרָה
אָזְלָה
מִן הָעוֹלָם

עֵינֶיהָ לֹא רוֹאוֹת
לֹא נִפְקָחוֹת
אָזְנֶיהָ לֹא שׁוֹמְעוֹת
קוֹלָהּ נָדַם

וּבִמְקוֹמָהּ –
דְּמָמָה
רַכָּה וַאֲיֻמָּה

יָדֶיהָ לֹא נָעוֹת
רַגְלֶיהָ לֹא הוֹלְכוֹת
גַּם
לֹא יֵלְכוּ

דָּמֶיהָ
כְּמוֹ חָלָב בְּכוֹס
לְפֶתַע
נִשְׁפְּכוּ

זִירָה/

עַל הַכִּירַיִם
סִיר, עֲדַיִן חַם
עַל גַּב הַשַּׁיִשׁ: כַּף
סַכִּין חִתּוּךְ
חֲצִי תַּפּוּחַ אֲדָמָה

עַל הַשִּׁדָּה – מַסְרֵק
נַרְתִּיק אִפּוּר

עַל קִיר צְדָדִי – תְּמוּנָה
מִיּוֹם הַחֲתֻנָּה
הוּא וְהִיא
מֵעֲלֵיהֶם הַסַּהַר
צַח, קֵיצִי
הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי
בָּרֶקַע: עֲתִידָם
כְּלוֹמַר –

עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן: צְרוֹר רַקָּפוֹת
וָרֹד
בְּתוֹךְ עֲצִיץ

שָׁטִיחַ מִזְדַּחֵל מִן הַטְּרַקְלִין
עַל הָרִצְפָּה: שְׁלוּלִית,
אֵימָה

דָּמָהּ

בְּשָׁלוֹשׁ קָם צַיָּד/

בְּשָׁלוֹשׁ קָם צַיָּד
וְיוֹצֵא אֶת בֵּיתוֹ
נְקָמָה וְקִנְאָה
מַטְרִיפִים דַּעְתּוֹ

בְּשָׁלוֹשׁ קָם צַיָּד
בְּלִבּוֹ אֲפֵלָה
מְשַׁחֵר בְּעֵינָיו
לִצְלָלִית אַיָּלָה

בְּשָׁלוֹשׁ קָם צַיָּד
וְנִכְנַס אֶל בֵּיתֵךְ
בְּכִיסוֹ נָח אֶקְדָּח
בָּאֶקְדָּח נָח מוֹתֵךְ

אַחֲרֵי מוֹתִי /

"אַחֲרֵי מוֹתִי סִפְדוּ כָּכָה לִי:
הָיָה אִישׁ – וּרְאוּ: אֵינֶנּוּ עוֹד" (ביאליק)

אַחֲרֵי מוֹתִי, סִפְדוּ לִי כָּךְ
הָיֹה הָיְתָה אִשָּׁה,
וּרְאוּ – אֵינֶנָּה עוֹד

אַחֲרֵי מוֹתִי הַפִּתְאוֹמִי
צְאוּ לָרְחוֹבוֹת, קִרְאוּ בִּשְׁמִי:
אֶסְתֵּר
(אֶסְתֵּר! אֶסְתֵּר!)

אַחֲרֵי מוֹתִי
צְאוּ וְהָקִימוּ צְעָקָה גְּדוֹלָה
חַיֵּי אִשָּׁה אֵינָם הֶפְקֵר

אַחֲרֵי מוֹתִי
הַנִּיחוּ לַשְּׁתִיקָה
כְּבוֹדָהּ עֲדַיִן בִּמְקוֹמוֹ מֻנָּח
אֲבָל אֲנִי אֵינִי
אֵי מְקוֹמִי? דָּמִי כְּמוֹ חָלָב
נִשְׁפָּךְ

אַחֲרֵי מוֹתִי,
אַל תִּקְבְּרוּ אוֹתִי
בְּתוֹךְ הַשִּׁכְחָה וְהַשִּׁגְרָה
הַסַּלְחָנִית

הָיֹה הָיְתָה אִשָּׁה
פִּתְאוֹם אֵינָהּ אֶלָּא
רַק צֵל

אַל תַּחְרִישׁוּ עוֹד
צְאוּ וְהָקִימוּ צְעָקָה
לְבַל יִהְיֶה מוֹתִי הֶרְגֵּל