דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים

א.
יָצָאנוּ מֵהַבַּיִת
שְׁחָפִים מְצַוְּחִים
בְּשׁוּם פִּנָּה לֹא מָנוֹחַ
מִלְּבַד אַחַת בַּשְּׁנִיָּה
שָׁמַיִם אֲדֻמִּים הִמְתִּינוּ
מִחוּץ לַבַּיִת
נִמְתָּחִים.
בְּכַלְכָּלַת צְמִיחָה
נֶהְפַּכְנוּ לִפְחוּתוֹת מִשֶּׁהָיִינוּ
צֻוֵּינוּ לְהִתְקַטֵּן כְּדֵי לְהַאֲמִין
והִשַּׁלְנוּ עֹל הֻלֶּדֶת.
ב.
קִבַּלְנוּ מַפְתֵּחַ קָדוּם מִמַּחֲשָׁבָה
נִהְיֵינוּ כֶּתֶם בַּכֻּלִּיּוּת
מִתְּהוֹם סוֹד
יוֹמְיוֹם בְּמַנְגִּינָה
בְּגִוּוּנֵי פֶּלֶא
מְכֻוְנָנוֹת לִצְלִילֵי חָלָל
לָגַמְנוּ דַּם לִוְיְתָנִים
אָכַלְנוּ בְּנֵי אָדָם
הָיִינוּ תַּיִל
שֶׁהֻפְנָה אֶל הַכּוֹכָבִים.
ג.
בִּפְלִיאָה
כָל הֱיוֹתֵנוּ
כָּאן, בְּמִשְׁכָּנֵנוּ, בַּחַיִּים,
ובָּאנוּ לְהַפִּיל תְּחִנָּתֵנוּ
כְּשַׁאֲגַת נוֹעַ, כְּכִידוֹן,
לְהַגִּיד בֵּית חֲצִי הַמַּלְכוּת, בֵּית מַהְפֵּכָה,
לְשׂוֹחֵחַ בָּהּ בְּלָשׁוֹן יְלִידִית לָרָצוֹן
לִתְפֹּס בַּתֹּם וְלִשְׁאֹל עַל הוֹן –
לִתְפֹּס בוֹ וְלֹא לְוַתֵּר,
לְהַגִּיד יֶשְׁנָהּ גְּאֻלָּה
הֵיכַנְשֶׁהוּ
בֵּין גָּלָקְסְיוֹת סֵבֶל
מְתוּחוֹת כַּבַּד
אֲנַחְנוּ נוֹפְלוֹת מִסִּילוֹן
מְטֻשְׁטָשׁוֹת מֵחַמְצָן
סַכִּינִים מֻשְׁלָכִים אֵלֵינוּ
תְּמֵהִים עַל אַהֲבָתֵנוּ
שׁוֹתִים מִכֹּחַ חַיֵּינוּ
מִנְּבוּאָה שֶׁלֹּא
הֻגְשְׁמָה בַּמֵּלוֹדְיָה
אֶלָּא בְּמִקְצַב מִלְחָמָה בִּלְבַד
מְכֻנָּס
מְבֻלְבָּל
הָיִינוּ שָׁם, בַּמָּקוֹם בּוֹ
שִׂנְאָה מֻאֲכֶלֶת בַּהֲנָאָה חוֹלָנִית
מֻשָּׂגִים שֶׁלֹּא שָׁכַחְנוּ וְלֹא לָמַדְנוּ מֵהֶם מְאוּם.
אַתְּ מְבִינָה, הָיִיתִי שָׁם וְיָכֹלְתִּי לָמוּת
מֻקֶּפֶת בְּאוֹיְבַי
הַמִּתְוַכְּחִים אִם לִקְנוֹת אוֹתִי אוֹ לֹא
בֵּינֵיהֶם בַּמְּכוֹנִית וּמַחֲלִיטִים.
כָּל הַלַּיְלָה הִסְתּוֹבַבְנוּ
חוֹלוֹת בְּתֵל אָבִיב
מְקוֹמוֹת שֶׁצִּלְּקוּ אוֹתָנוּ לֹא קַיָּמִים,
הִתְפּוֹגְגוּ צְפוּפִים.
ד.
הָיִינוּ שָׁם אֶתְמוֹל, בַּחֲשֵׁכָה
חָלַפְנוּ שָׁם,
הַצְּמָתִים הֻחְלְפוּ
בְּמִגְדָּלִים. בְּנֵי הָאָדָם הֻכְחֲדוּ
נִמְחֲצוּ תַּחַת גַּלְגַּלֵּי שִׁנַּיִם.
אִשָּׁה אַחַת מְחֻתֶּנֶת לַמָּוֶת
חִכְּתָה בִּקְצֵה הָרְחוֹב
אַיָּלָה גַּלְמוּדָה בַּסְבַכְבֵּטוֹן
קַמְצוּץ מִגּוּפָה מְמֻלְכָּד
תָּאִים אֲחָדִים הִיא הֶחְבִּיאָה
תָּאֵינוּ מְחַפְּשִׂים לְהִתְאַחֵד
תָּאֵינוּ פְּתוּחִים
יָד תּוֹפֶסֶת יָד
תָּאֵינוּ מְחַפְּשִׂים מְנוּחָה
וְהִיא אֲנִי –
נֻתַּחְתִּי
וְהִיא אֲנִי
הִשְׁתַּנֵּיתִי
וְהִיא אֲנִי
לָנֶצַח
הִיא אֲנִי
עַד שֶׁמִּישֶׁהוּ
יֹאהַב אוֹתָהּ
ה.
וּכְשֶׁמִּישֶׁהוּ יֹאהַב אוֹתָהּ
הִיא תִּפְרֹץ נֶגֶד לוּחוֹת,
הִיא תַּגִּיד אֵין שִׁלְטוֹן
וְהַיְּקוּם כֻּלּוֹ פָּרוּס
שִׁכְבוֹתָיו מִתְגַּלּוֹת לְמוּלֵנוּ
יַד תְּכַוֵּן אוֹתָהּ
כְּמַצְלִיפָה בְּבִנְיָנִים
כְּחֻרְבָּן הַשּׁוֹפְטִים
הַדִּינִים וְהַחֻקִּים,
לֹא יִהְיוּ עוֹד בְּדִידוּת
וּכְאֵב שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם.
ו.
תַּגִּידִי הָיִינוּ כָּאן
תַּגִּידִי נָכַחְנוּ
וְלֹא הָיִינוּ לַשָּׁוְא
וְחֹם עוֹד יֶשְׁנוֹ
בְּהֶבֶל נִשְׁמוֹתֵינוּ
אֲחוֹתִי כַּלָּה
נִלָּחֵם עַד שֶׁיִּפֹּל
מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּית אֶל מַיִם שֶׁיַּקִּיפוּ אוֹתָנוּ
מִכָּל כִּוּוּן, לְלֹא גְּבוּל
אָנוּ אֵלּוּ הַקּוֹפְצוֹת מֵהַסִּפּוּן
אֱלֹהִים עַצְמוֹ לֹא יוּכַל לִכְבֹּל אוֹתָנוּ
וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם שִׁעְבּוּד בָּעוֹלָם כְּלָל.