מחבר: saargisp@gmail.com

קומה חמישית / לורן מילק

מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים קומה חמישית / לורן מילק מוֹתִי הוּא אֵבָר פָּעִיל בְּגוּפִי שֶׁהִתְחִיל לַעֲשׂוֹת בָּלָגָן בַּמִּשְׂרָד. מִישֶׁהוּ מוֹפִיעַ בְּנַעֲלֵי בָּאמְפֶּרְס מִתַּחַת לַמַּסֵּכָה הַכְּחֻלָּה הוּא מְחַיֵּךְ אֵלַי, יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי רוֹצָה לְהֵרָשֵׁם אִתּוֹ בַּרַּבָּנוּת. נָעִים לְהַכִּיר גֵ'יְין, שׁוֹלַחַת לוֹקֶיְישֶׁן. אֵין לִי דִּירָה לְהַשְׂכִּיר, רַק אֶת עַצְמִי. כֵּן, זֹאת אֲנִי בַּתְּמוּנָה. אִשָּׁה […]

שירים / מירון ח. איזקסון

מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים שירים / מירון ח. איזקסון קוֹלוֹת נוֹסָפִים הַחֲפָצִים רוֹעֲשִׁים יוֹתֵר. אֵין כִּמְעַט קוֹל שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע. לֹא נוֹתְרוּ דְּבָרִים עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁאֵין לָהֶם קוֹל מִשֶּׁלָּהֶם, פַּרְצוּפִים חֲבוּיִים מַצִּיגִים אֶת רַעֲשָׁם, מַכְשִׁירִים חֲדָשִׁים פּוֹעֲרִים אֶת הַטֶּרֶף. הַבְּלִיעָה שֶׁהָיְתָה מֵהַסְּמוּיוֹת בְּיוֹתֵר בְּגוּפֵנוּ מַצְרִיחָה אֶת כְּלֵי הָאֹכֶל וְהַחֲרָדוֹת, מָה שֶׁדּוֹרוֹת הִתְלַחֵשׁ […]

שירים / שחף ארז

מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים שירים / שחף ארז שמתי לב לסגול הרועד "שִׂימוּ לֵב, מַשְּׁשׁוּ, גְּעוּ הֵיטֵב."נתן זך, [שימו לב לסגול הרועד]. הֵיכָן הָרוֹעֵד בַּבֹּקֶר הַזֶּה? אֲנִי מְנַסֶּה לָשִׂים לֵבבְּנִיעַת הַסָּגֹל הוּא אֵינוֹ. אוּלַי בְּלִישַׁת הַדְּבָרִים אוּלַי אִם אֶתְקָרֵב. אַךְ נִדְמֶה כִּי הַבֹּקֶר עוֹרָהּ שֶׁל עִיר הוּא בֵּטוֹן מִתְמוֹסֵסוּמַיִם דּוֹלְפִים מִתְּעָלוֹת […]

לכי לך אל הארץ המובטחת / ווביט וורקו מנגסטו

מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים לכי לך אל הארץ המובטחת / ווביט וורקו מנגסטו לְכִי לָךְ אֶל הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת, יְרוֹסָלָם אַל תַּבִּיטִי לְאָחוֹר. אוּלַי לֹא תִּשְׂרְדִי אֶת הַמַּסָּע, הַדֶּרֶךְ לֹא קַלָּה, הַכְּבִישִׁים לֹא סְלוּלִים, תֵּלְכִי בַּחֹשֶׁךְ, לַיְלָה, עֲרָפֶל, גּוּפֵךְ יַזִּיעַ הַשִּׂמְלָה הַלְּבָנָה הָרְקוּמָה תֻּכְתַּם בְּצֶבַע אֲדָמָה לְכִי לָךְ לָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת יְרוֹסָלָם בְּמֶזֶג […]

פורמלין / שפרה קורנפלד

פעם ראיתי את דייויד בליין נכנס לתוך ספֶרת זכוכית מלאה במים ברחבה של לינקולן סנטר. הוא נופף לקהל, חבש מסכת חמצן, צלל והתפצל לשניים. הגוף הפיזי שלו שקע במים, מתפתל כמו דג גדול מדי בתוך כדור הבדולח המואר, בזמן שבצד, על מסך ענק, הראש שלו דיבר. מקריין את המחשבות שהכין מראש לרגע הזה.

שירים / תמר פלדברג

מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים שירים / תמר פלדברג * כָּךְ נָדַדְתְּ אֶל חוֹף: בְּלִי לִטְעֹם דָּבָר גְּלִימָה אֲפֵלָה עַל כְּתֵפַיִךְ עַד כָּל חֵשֶׁק קֻלַּף מִכַּפּוֹת הַיָּדַיִם וְחָדַלְתְּ הִתְיַשַּׁבְתְּ עַל שְׂפַת שֵׁפֶל יָדַיִךְ הֶעֱמִיקוּ בַּחוֹל חִטְּטוּ אוּלַי בִּצְבְּצָה אֶבֶן כִּי לְפֶתַע הִגְבַּהְתְּ אֶת הַכַּף, וּבֵין אֶצְבְּעוֹתַיִךְ נָהָר הִתְ חוֹ לֵ ל * […]

קירות / טלי עוקבי

היו תקופות שהעדפתי את המרתפים בבית. לא בבית הספציפי הזה אלא בבתים אחרים. אהבתי מרתפים וקירות עבים בכדי שתהיה הפרדה ממשית בין פנים לחוץ שזו גם אחת הפונקציות העיקריות של בית.

הרעש מתפשט כמו כתם דיו על בד / תמר מור-סלע

השעה חמש. שעת ערב מוקדמת של צאת שַׁבָּת. היא נוהגת בדרכים המובילות מהמושבה אל העיר. לפעמים היא נוסעת לעיר כדי להתערבב ברעש, לנשום רחובות מטונפים ובני אדם. להתנגש בַּמִּקְרִיּוּת. לראות תנועת גופים להקשיב לשיחות של אחרים, להבחין במשהו שמישהו ניסה להסתיר. השעה חמש ורבע. היא נוסעת להפגין למען אהבת אדם וליבה רוחש סלידה מכל מי שדעתו אינה כדעתה. השמיים מתמעטים, חַשְׁרַת עֲנָנִים מבשרת גשם. היא כבר לא זוכרת מציאות אחרת, בהירה, מעוגנת. הבית שלה התפרק זה מכבר. פיגומים רעועים מחזיקים את הארץ, חוּטֵי זָהָב מְפֻחָמִים. פעימות האומה נחלשות. אנשים חיים בתשוקה לא מסופקת וחיפוש אחר עיקר. החדשות רעות אין רגע שקט. הרעש מתפשט כמו כתם דיו על בד. היא לא חושבת להיכנע למרות שכבר עמדה על הסף, אבל היא אמא. יש לה ילדים, לעזאזל. היא נוסעת.