שירים / רעיה ג'קסון זלקינד
מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים שירים / רעיה ג'קסון זלקינד אני אמא הַכֹּל כַּשּׁוּרָה. בְּגָדִים מְצִיצִים מִמְּגֵרַת הַשִּׁידָה צְלָלִיתָם הוֹפֶכֶת לְמִפְלֶצֶת לַיְלָה מַפְחִידָה לְעֵינֵי יְלָדַי הַמְנַסִּים לְהֵרָדֵם הַכֹּל כַּשּׁוּרָה. אֶמֶשׁ תִּיקֵי בֵּית הַסֵּפֶר שֶׁל אַחַי הַגְּדוֹלִים קָמוּ וְהָיוּ לְדֻבִּים טוֹרְפֵי שֵׁנָה וּבְכָל זֹאת בָּא הַבֹּקֶר. קוֹלִי מִתְרוֹמֵם לְעִתִּים מֵעַל לְמָה שֶׁחָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה […]
רישום כאב / יעל בארי
מסה בעקבות "אומללות שאינה מבקשת דבר" לפטר הנדקה
מכינה לשירה / יוסי יזרעאלי
מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים מכינה לשירה / יוסי יזרעאלי 1. מכינה לשירה "אֶת מָה שֶׁמֵּעֶבְרָהּ שֶׁל מְצִיאוּת לֹא קַיֶּמֶת". מִשְׁפַּט פְּתִיחָה בַּמְּכִינָה לְשִׁירָה. "כְּמוֹ עִוֵּר שֶׁמַּקְלִיט אֶת הַחִיּוּכִים שֶׁלָּהּ, אִשָּׁה עִם הֶסְתֵּר פָּנִים". מִשְׁפַּט סִכּוּם. מִי שֶׁסִּמֵּן בַּמִּשְׁבֶּצֶת לְיַד "מֵבִין" v לֹא הִתְקַבֵּל. 2. שיר למי שהתקבל זֶה שֶׁבְּכָל מְאוֹדֵנוּ אֵלָיו אֲנַחְנוּ […]
17 מחשבות על "הראשונות" מאת שהרה בלאו / מוריה דאום־קפלן
1. כשנשים כותבות על נשים, זה לא יכול להיות לא אישי.
הגלגול הפרטי שלי / ניצן ויסמן
המידע הזה שקיבלתי באותו אירוע חי בתוכי מאז כעוד זיכרון. זיכרון מהותי, בסיסי, אבל לצד זיכרונות אחרים של החיים האלו; הייתי פעם ילד בחיפה, אחר כך הייתי חייל וגם סטודנט, הכרתי אישה שקשרתי חיי בחייה, נולדו לי ילדים, עסקתי במקצוע, כתבתי ספרים. ככל שאני זוכר לא עבר יום בו לא חיפשתי את המשמעות המחברת בין הדברים ומסתתרת ביניהם, בו לא שאלתי עצמי איך ראוי לחיות, ומה פירוש להיות אדם; שנים הייתי מעורב בקבוצות רוחניות, תרגלתי מדיטציה, קראתי ספרות חוכמה, ניסיתי לארגן חיי על פי קוד קפדני.
עמנואל – פרי האמונה / מוטי פוגל
כתמים חומים ירוקים נימרו את דופנות האסלה בדפוס לא אחיד. עמנואל השתהה לרגע, מדמה לזהות בהם תבניות מוכרות. הנה, שם אפשר לראות פרצוף, וכאן צב או ארנבת, אך לפני שהספיק להתעמק בתווי פניה של בת הים שוב היטלטלה קיבתו, וגל חדש של שאריות אוכל ומיצי קיבה עלה והציף את האסלה. קלקול קיבה ארור, עמנואל מנסה להיזכר אם אכל בשבוע האחרון משהו יוצא מגדר הרגיל. מצד אחד, חוסר הניקיון בפלאפל השכונתי תמיד הטריד אותו. מצד שני, שנתיים שהוא אוכל שם מדי יום חמישי, ועד כה לא סבל מכאבי בטן חריגים, וגם אם דרסו חתולים בעיסת הפלאפל, שלושה ימים כבר חלפו מאז המנה האחרונה – בלאפה, עם חצילים מטוגנים וכרוב, בלי חריף ובלי חמוצים – וכאבי הבטן הולכים ומתגברים, במיוחד בשעות הבוקר, לאחר שהוא מתעורר משינה טרופה. שאול, השותף שלו, התלונן אתמול שהוא נמצא יותר מדי זמן בשירותים ושגם לאנשים אחרים יש צרכים.
שירים / גונדולה שיפר
מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים שירים / גונדולה שיפר ניקובי תנוכים אָז יִקֹּב־לָנוּ תַּכְשִׁיטַן הַכְּפָר נִקּוּבֵי תְּנוּכִים. נִכְנַסְנוּ לַחֲנוּת עִם אִמָּא וְתוֹרִי הִגִּיעַ רֵאשִׁית כִּי הָיִיתִי הַגְּדוֹלָה וְלֹא בָּכִיתִי כִּי לֹא הָיָה זְמַן אֲבָל אַתְּ ‒ אֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת עֵינַיִךְ הַצּוֹעֲקוֹת. בִּן רֶגַע וּבְבֶהָלָה אָנוּ הַקְּטַנּוֹת קִבַּלְנוּ אֶת הַתִּפְאֶרֶת שֶׁל אִשָּׁה שֶׁתִּהְיֶה. אָז […]
אתמול חישבנו / ויקי כהן
בדיוק חצי שנה עברה.
חדר מוחשך, מזכירה מאחורי פרגוד מתקתקת תקתוקי מקלדת מהירים, מקלידה מספרים, תיאורי איברים – "יש מוח, חלוקה טובה. כפות רגליים, כפות ידיים, חמש אצבעות בכל גפה. עמוד־שדרה נראה טוב מאוד." הרופא הנחמד נשמע כאילו הוא מנחה סדנאות מדיטציה. יש לו מבטא רוסי, וקול נמוך ועייף. החשכה בחדר הולמת את הקול שלו. רעשים מעטים נכנסים מבחוץ. את רחש המזגן מלווים צלצולי טלפון מהקבלה, וקולות פתיחה וסגירה של דַלתות חדרי בדיקה אחרים.
גרעין האמונה / ענת לב־אדלר
כל הסיפורים הטובים, אפילו הפנטסטיים, מתחילים בגרעין של אמת. במקרה הזה, גרעין של חיטה, שנטחן לקמח שנבלל במים שנילוש בידיים שנקלע לחלה. ביום של חול בסגר הקורונה הראשון, כשאף אחד עוד לא ידע לאן אנחנו מתגלגלים מכאן, רגע לפני שעוד צמת פחמימות מוברשת עמדה להישלח אל לוע התנור הביתי, התקשרה חברתי יראת השמיים.
עיר האוהבים האסורים / שירה כרמי
סיפור ידוע רודף את החנות הוותיקה, ג'סטין וסוזן, שניצבת בראש המדרגות האדומות בארונדייל שופינג סנטר בהָארָארֶה, בירת זימבבואה: ג'סטין מקמילן, בעלה של סוזן, נטרף בצהרי שני אחד על ידי אריה ליד אגם קאריבה, בשעה שתינה אהבים עם פילגשו.