שירים / נעמה יונג
*
גַּם כַּדּוּר הָאָרֶץ
הָיָה צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ לֶכֶת
אַחֲרֵי שֶׁמֵּטֵאוֹר
פָּעַר בּוֹ
מַכְתֵּשׁ
לְהַמְשִׁיךְ נוֹעַ
כְּכוֹכָב מְצֻלָּק.
את הולכת בשדות קיץ
בְּדֶרֶךְ עָפָר
בִּשְׂדוֹת
קְצִיר חָצִיר
מְאֻבָּקִים
אַתְּ שׁוֹמַעַת בָּאָזְנִיּוֹת הַנַּיָּד "גְּלוֹרְיָה", וִיוָלְדִי,
קוֹצִים אוֹמְרִים שִׁירָה
שְׂדוֹת יַעַר מְנַגְּנִים
תְּהִלָּה
אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ.
*
אִבַּדְתִּי אֶת הַמַּפְתֵּחַ
לִירוּשָׁלַיִם
(אוֹבֶדֶת בְּמִרְפֶּסֶת הַמּוּזֵאוֹן עַל שְׂפַת
מַעֲקֵה הַבֵּטוֹן)
תּוֹעָה בָּאֲוִיר
בְּהֶסְתֵּר שָׁמַיִם
מֵעַל גֵּיא
הַמַּצְלֵבָה
וְרַק אַתָּה
בַּנַּיָּד
קוֹלְךָ שׁוֹמֵעַ
קוֹלִי
מִקָּרוֹב.
*
נָתַתִּי נַפְשִׁי
בְּכַפֵּךְ
וְאַתְּ
שָׁמַ
טְתְּ