מֹאזְנַיִם

דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים

שירים / גל נתן

דברים של גוף

אתַָּה
אוֹסֵף שְׂעַר אַלְמֻגִּים,
רוֹשֵׁף בְּקֶצֶף פְּטָלִים,
מַצִּיל גּוּרֵי חֲתוּלִים,
נוֹסֵק מֵעַל שְׂרֵפָה בְּאוֹסְטְרַלְיָה.
וַאֲנִי, מָה הַגּוּף שֶׁלִּי מֵפִיק?
דְּבָרִים שֶׁל גּוּף.

אֲבלָ אַתָּה
בּוֹנֶה בַּיִת מִכּוֹכָבִים,
חוֹתֵר בְּקָנוּ נַצְנַצִּים.
וּמָה הַגּוּף שֶׁלִּי עוֹשֶׂה?
שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה.
וּמָה הַגּוּף שֶׁלִּי עוֹשֶׂה?
חוֹלֶה בְּשַׁפַּעַת.

אתַָּה
מְחַכֶּה לִגְבֶרֶת שֶׁכֻּלָּהּ גּוּף
וְלֹא מַגִּיעָה.
לָקְחָה אוֹתָהּ
הַהִתְחַמְּמוּת הַגְּלוֹבָּלִית.
לָקְחוּ אוֹתָהּ הַמַּפְגִּינִים.
הִיא יוֹשֶׁבֶת בַּשֵּׁרוּתִים,
קוֹרֵאת שִׁיִרים שֶׁל אֲחֵרִים.

סיפור אחר

הִיא נָסְעָה לִירוּשָׁלַיִם בְּלִי גּוּף
וּכְשֶׁאָמְרוּ לָהּ שֶׁהַדָּבָר לֹא אֶפְשָׁרִי,
הִיא הִצִּיגָה אֶת כַּרְטִיס הָאוֹטוֹבּוּס וְאָמְרָה:
נָסַעְתִּי לִירוּשָׁלַיִם בְּלִי גּוּף, עֻבְדָּה.
וּכְשֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתָהּ:
אֵיךְ נִפְגַּשְׁתֶּם אִם לֹא הָיָה לָךְ גּוּף?
הִיא אָמְרָה: נִפְגַּשְׁנוּ
וְהַחֲתוּלָה הַשְּׁמֵנָה שֶׁלּוֹ הָיְתָה עֵדָה.
אִם אַתֶּם לֹא מַאֲמִינִים לִי, תִּשְׁאֲלוּ אוֹתָהּ.
וּכְשֶׁהִתְעַקְּשׁוּ אִתָּהּ וְשָׁאֲלוּ:
אֵיךְ צָעַדְתְּ בִּרְחוֹבוֹת יְרוּשָׁלַיִם אִם לֹא הָיָה לָךְ גּוּף?
הִיא אָמְרָה: זוֹ לֹא חָכְמָה לִצְעֹד בִּירוּשָׁלַיִם בְּלִי גּוּף.
תֵּל־אָבִיב זֶה כְּבָר סִפּוּר אַחֵר.

קשר

הַיָּדַיִם עֲשׂוּיוֹת מִשְּׂרוֹכִים
שֶׁקּוֹשְׁרִים אוֹתָנוּ יַחַד.
צִפּוִֹרים מְצַיְּצוֹת בִּשְׁמִי.
תַּנִּים נוֹהֲמִים בִּמְקוֹמִי.
אֲנִי אִמָּא שֶׁל עַצְמִי.
אֲנִי מְכַסָּה אֶת עַצְמִי.
אֲנִי עֲשׂוּיָה אֲדָמָה.
הַדְּמָעוֹת שֶׁלִּי הֵן חוֹל.
אֵין צְלִיל מְיֻתָּר.
כָּל הָעוֹלָם גֶּשֶׁר צַר.
אֲנִי חוֹצָה אוֹתוֹ