מֹאזְנַיִם

דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים

 

בַּלַּיְלָה הַהוּא, שֶׁדָּבֵק בִּי לָרִאשׁוֹנָה/עומר ולדמן

אֲנִי רוֹצָה לִבְכּוֹת. לֹא בָּכִיתִי עָלֶיךָ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה
תהילה


בַּלַּיְלָה הַהוּא, כְּשֶׁדָּבֵק לָרִאשׁוֹנָה מֶלַח הָאָרֶץ בִּבְגָדַי סָמוּךְ לְגֶדֶר תְּהִלָּה, עָמַדְתִּי לִפְנֵי צֵאתִי בְּחֶדֶר שֶׁהֵטִילוּ בּוֹ בְּנוֹת הַבַּיִת אֶת מֵימֵיהֶן, וּפָתַחְתִּי בְּסֵפֶר יַלְדוּתָן. שֶׁלְּעוֹלָם אֵינִי נוֹתֵן דַּעְתִּי לְסִפְרִיּוֹת בָּתִּים אֶלָּא לְאֵלּוּ שֶׁבְּבָתֵּי כִּסֵּא. בְּבֵית אִמִּי הָיוּ מִכְרְעוֹתַי נְקִיּוֹת מִסְּפָרִים וּמִכָּל שֶׁבִּכְתוּבִים, כִּי הוֹרַי בַּעֲלֵי מְלָאכָה. וַחֲבִיבִים הָיוּ עָלַי בָּתֵּי כִּסֵּא שֶׁלִּידִידַי בְּנֵי הַמַּשְׂכִּילִים, כִּי טָמְנוּ שָׁם עַל פִּי רֹב סִפְרֵי אָמָּנוּת וּמוּסָר. בְּבֵית תְּהִלָּה קְבוּרִים הַסְּפָרִים בְּמַרְתֵּף סָבִיב לִיצוּעֵי אִמָּהּ, וְעַל פְּנֵי הָאָרֶץ שָׂמוּ בִּלְבַד, בִּמְקוֹם נְטִילַת יָדַיִם, אֶת סֵפֶר אֲסוּפִית, כְּאִלּוּ נֶאֱסַר לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם יָמִים רַבִּים. לַיְלָה בְּלַיְלָה עָמְדָה בְּמָקוֹם זֶה תְּהִלָּה עִם כָּל אַחְיוֹתֶיהָ, וְהֵן מַחֲזִיקוֹת בַּסֵּפֶר כְּבִתְפִלָּה שֶׁעֲזָבוּהָ מִכָּאן. וּבְדֶרֶךְ יִחוּד מְחַכּוֹת לְמַשֶּׁהוּ בְּדַרְכָּן: עִֵֵינֵי הַטּוֹבוֹת שֶׁבָּהֵן מְלֵאוֹת שְׂכִיָּה, וּתְהִלָּה כַּעֲרָבָה בּוֹכִיָּה. וּבַלַּיְלָה הַהוּא פָּתַחְתִּי שָׁם בַּסֵּפֶר בְּאַקְרַאי, לְפִי שֶׁכְּבָר יָדַעְתִּי אֶת הָרֶגֶשׁ הַמְחַפֵּשׂ בִּמְקוֹם מִלּוֹתַי דְּבָרִים מְנֻפִּים, וְשָׁם אָמַר לִי רֵיחָן שֶׁהִצְבִּיר אֵלָיו אֶת הַדַּפִּים: "אֵינִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁבָּכִיתִי כָּל כָּךְ כִּי חִבַּבְתִּי אוֹתוֹ, בָּכִיתִי כִּי זֶה מָה שֶׁעָשׂוּ כֻּלָּן". וְהִסְבִּיר בְּעַמּוּד אַחֵר כִּי צַעַר חֲסַר דִּמְעָה נִתָּן לְהָבִין פָּחוֹת מִצַּעַר מְסֹעָר, וְלָכֵן עָמְדָה כָּמוֹנִי אֲסוּפִית עַל יַד חַלּוֹן חַדְרָהּ בַּאֲפֵלָה, וְהִסְתַּכְּלָה בְּכוֹכָבִים וְהִתְפַּלְּלָה לְדִמְעָה, שֶׁיִּתְבַּהֵר שִׁמְעָהּ מֵחֶדֶר וְיַמְצִיא מְחִילָה. וּבְגִילָהּ גַּם אֲנִי הָיִיתִי כְּכָל הַנְּעָרִים, הַכּוֹמְסִים דִּמְעָה בְּלַיְלָה וּמְכַנִּים עַצְמָם מְשׁוֹרְרִים, וְרָצִיתִי גַּם כֵּן לִהְיוֹת מִן הַמְּסֹעָר, עַל כֵּן תִּרְגַּמְתִּי שְׁמִי לְעֹמֶר הַמְּיֹעָר. וְעוֹד עַל זֶה הוּעַר בְּסֵפֶר אֲסוּפִית, שֶׁעַל כָּרְחִי הוּא סֵפֶר הַיָּשָׁר, כִּי נַעֲרָה לֹא תַּבְחִין בְּאַהֲבַת אֱלֹהִים אִם לֹא נִגְלְתָה לָהּ בְּאַהֲבַת אָדָם. אוּלַי הָיָה זֶה מֻקְדָּם לְגִלּוּיִים כָּאֵלֶּה, שֶׁאֲנִי זוֹכְרָם עַל פֶּה מִשּׁוּם שֶׁכְּמוֹתָם שָׁמַעְתִּי מִפִּי תְּהִלָּה יוֹם יוֹם לְאַחַר אוֹרָם הַלַּח, הַדִּבְשִׁי, שֶׁבּוֹ נִרְאוּ לִי לָרִאשׁוֹנָה בִּכְתָב. וְהֵם לֹא נֶחְסְכוּ מִמֶּנִּי בְּחַיִּים אִתָּהּ עַד כְּלוֹתָם. אַךְ בַּלַּיְלָה הַהוּא הַנִּסְלָח הִנַּחְתִּי אֶת הַסֵּפֶר בִּמְקוֹמוֹ וְעָזַבְתִּי אֶת בֵּית תְּהִלָּה לְשָׁעָה אַחַת, שֶׁבָּהּ שָׁהֲתָה בֵּין מֵי דִּמְעוֹתֶיהָ לְמֵי קִלּוּחִים, וּבְשׁוּבִי לֹא נִקְרֵאתִי חוֹזֵר אֶלָּא חוֹזֵר עַל פְּתָחִים.

כָּל כָּךְ הָיִיתִי מְוֻתָּר כְּבָר, אֲנִי חוֹשֵׁב עַכְשָׁו, כָּל כָּךְ הָיִיתִי מְבֻטָּא. כָּל כָּךְ אָמַרְתִּי כְּבָר הַכֹּל, וְרָוְתָה רוּחִי דִּמְעָה עַד שֶׁעָלָה אָפֹר עַל שְׂעָרִי. וְעוֹרִי מִתְקַמֵּט מִבְּכִי נְעָרוֹת אֵינְסוֹפִי שֶׁמְּנַגֵּן בְּעַצְמוֹתַי רֶטֶט אַלִּים, וּבָרוּר מִמִלִּים וְנָבוֹן, וְרַחוּם כִּי יְכַפֵּר עָוֹן. וְהוּא מֻכְשָׁר לַבֶּכִי. וְהוּא נֶאֱסָף עַכְשָׁו אֶל בִּכְיָהּ שֶׁל אִשְׁתִּי, בְּעֶרֶב שַׁבָּת, בְּקַנְיוֹן אַיָּלוֹן, כְּשֶׁאָמְרָה "אֲנִי רוֹצָה אֶת אִמָּא" וְנִדְמֶה שֶׁעָבְרָה כָּל אֶפְשָׁרוּת לִטְעוֹת. וְהוּא מֻכְשָׁר לְבֶכִי הַגַּבְרוּת, שְׁנָתַיִם לִפְנֵי כֵן, בָּעֶרֶב הַהוּא, לֹא רָחוֹק מִשָּׁם, כַּאֲשֶׁר יָצָאתִי מִפֶּתַח תְּהִלָּה, וְחַיִּים גּוּרִי עָמַד בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר וְקָרָא לַחֲשֵׁכָה עַל פֶּה: "אַךְ בְּטֶרֶם הַשַּׁחַר הֵאִיר, אוֹתוֹ לֵיל. / קַמְתִּי אַט כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה / וָאֶחְבֹּק צַוָּארָהּ בְּיָדַיִם שֶׁל צֵל / כִּי נוֹתְרָה אַהֲבַת־נַפְשׁוֹתֵינוּ דְרוּכָה / וְלָעַד לֹא נִתֶּנֶת וְלֹא לְקוּחָה". וּבָכָה. כִּי מַהוּ כִּשָּׁרוֹן לְבֶכִי, אָמְרָה הָאֲסוּפִית, אִם לֹא "לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם טוֹבֵל בְּאוֹר שְׁמֵימִי, עֲטוּר תְּהִלָּה וְרַעֲנַנּוּת". וְכָשַׁרְנוּ לְכָךְ בָּרֶגַע הָהוּא כְּטוֹבֵי הַבַּחוּרִים, גּוּרִי וַאֲנִי, כְּשֶׁהִטְבַּלְנוּ פָּנֵינוּ בְּכִיּוֹרִים, לִמְחוֹת נוֹזֵל בְּנוֹזֵל, וְהוּא רָאָה אוֹתִי רַוָּק עַד הָעוֹלָם. כְּלוֹמַר אֶחָד שֶׁלֹּא יָכֹל לְהִנָּשֵׂא מֵעֵבֶר לְעַצְמוֹ. שֶׁלֹּא יָכֹל לָשׁוּב עַל עִקְּבוֹתָיו, אֲבָל לְמַשֶּׁהוּ הוּא שָׁב הֲרֵי הַלַּיְלָה. שֶׁחַי בְּסַךְ הַכֹּל. שֶׁרוֹקֵד עַל תְּהוֹמִים. וְלֹא הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁרָאָה אוֹתִי כְּזָר. וְאַחַר כָּךְ חָזַר עִמִּי לִירוּשָׁלַיִם וְחָזַר אֶל אֲבוֹתָיו.

"מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי", וְאַף זֶה מִפִּרְקֵי תְּהִלָּה/עומר ולדמן

וּבַלַּיְלָה הַהוּא, כְּשֶׁחָזַרְתִּי לְחֶדֶר תְּהִלָּה, נָגַע בִּי מֶלַח הָאָרֶץ לָרִאשׁוֹנָה כִּי חַשְׁתִּי טַעַם שֶׁל אַשְׁמַת הָאֲחֵרִים. אַחַר כָּךְ בָּא מִבְצַע צוּק אֵיתָן. שְׁלֹשִים שָׁנָה קֹדֶם לָכֵן קָרְאוּ בְּחֹרֶף אֶחָד אָבוֹת אֲחָדִים לִבְנוֹתֵיהֶם מַיָּ"ה, עַל שֵׁם מִלְחֶמֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְאָבוֹת אֲחֵרִים קָרְאוּ לִבְנוֹתֵיהֶם שָׂרַ"י, עַל שֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב. וַהֲרֵי כִּפּוּרֵינוּ לֹא הָיוּ בָּזֶה, וְגַם הַדָּבָר הַשֵּׁנִי לֹא הִתְקַיֵּם. מִכָּל מָקוֹם קָרְאוּ בַּחוּרִים לִבְנֵיהֶם שֶׁנּוֹלְדוּ אַחַר הַקַּיִץ הַהוּא אֵיתָן, וְאֵלֶּה שֶׁטֶּרֶם הִתְעַבְּרוּ נָדְרוּ לִקְרֹא כָּךְ לִבְנֵיהֶם בְּבוֹא הָעֵת. וְנִדְמָה עָלַי כִּי אָז לֹא רָאִיתִי בַּת טוֹבִים אַחַת שֶׁשֵּׁם זֶה לֹא הָמָה עָלֶיהָ בְּאַהֲבָה אוֹ בְּזִכָּרוֹן. כִּי כָּךְ נִקְרָא גַּם גֶּבֶר אַחֲרוֹן שֶׁל תְּהִלָּה שֶׁנּוֹתַר בֵּין הַחַיִּים אַחַר אוֹתוֹ הַקַּיִץ. וְעָלָיו טָפְלוּ אֱמוּנָה שֶׁכַּאֲשֶׁר נִתְגַבֵּשׁ לְסַיָּרוֹת שְׁאַָלוּהוּ עַל תַּחְבִּיבָיו וְעָנָה "לַחְפֹּר בּוֹרוֹת". וּמָה תּוֹרוֹת לִי בִּשְׁעָרָיו, שֶׁתְּהִלָּה בִּקַּשְׁתִּי אַחֲרָיו: כִּי הָאוֹמֵר לַחְפֹּר בּוֹרוֹת בַּיּוֹם, אֲנִי אָמוּר בּוֹ עֲדֵי תְהוֹם. וְהַכּוֹרֶה בַּלַּיְלָה קֶבֶר, עָלָיו יֵאָמֵר הֹרָה גֶבֶר.

"כָּתוּב בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית: 'וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לַבְּהֵמָה וְלַחַיָּה'. מְלַמֵּד, שֶׁמִּדַּרְכּוֹ שֶׁל הָאָדָם לִקְרֹא לְכָל דָּבָר בִּשְׁמוֹ הַנָּכוֹן. וְאַבְרָהָם אָ דָ ם הוּא". בְּסֵדֶר. אֲבָל אֲדוֹנִי. אַתָּה מְדַבֵּר פֹּה עַל אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנִּקְרָא לְפִיכָךְ אָדָם (כְּפִי שֶׁתְּהִלָּה נִקְרֵאת תְּהִלָּה מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בִּי רִאשׁוֹנָה לַמְּצִיאוּת). אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת אַתָּה מְדַבֵּר עַל אַבְרָם, שֶׁהָיָה רִאשׁוֹן לֶאֱמוּנָה. מִי אֲנִי לְיַד כָּל זֶה, שֶׁאֲנִי הַבָּשָׂר מִן הָעֵדֶר, שֶׁנּוֹלַדְתִּי בִּדְמָמָה. שֶׁאֵינִי אֶלָּא בְּנָם שֶׁל מוֹכֵר נַעֲלַיִם וְשֶׁל אֵלַת הַחָכְמָה, שֶׁנָּסְעוּ לְאַחַר סְגֹר הָרֶחֶם בְּבֹקֶר שַׁבָּת וְשָׁמְעוּ בָּרַדְיוֹ "לִשְׁכַּב בְּצִלְּךָ כַּרְמֶל", וּמִכָּאן קָרְאוּ כַּרְמֶל לַאֲחוֹתִי. כָּכָה נָתְנוּ אֶצְלֵנוּ שֵׁמוֹת, וְלֹא הָיִינוּ רִאשׁוֹנִים. וְהוֹרַי נִסְמְכוּ עַל הַיָּדוּעַ, וְלֹא נָתְנוּ לָנוּ שֵׁמוֹת הַחַיָּבִים בְּהַבְטָחָה שֶׁלְּעוֹלָם יִהְיֶה בָּהֶם מִן הַמֵּיטִיב. וְאָמְנָם נֶחְרְבוּ לְעִיִּים גַּם הַר כַּרְמֶל גַּם אֲחוֹתִי. אֲבָל לְפָחוֹת לֹא נִקְרֵאנוּ אַב הֲמוֹן גּוֹיִם, שֶׁלֹּא נִהְיֶה חַיָּבִים בְּכֹחַ אוֹ בְּהוֹלָדָה. וְלֹא נִקְרֵאנוּ אֵיתָן, כִּי יָמֵינוּ בְּזֵכֶר אֲחֵרִים לֹא הָיוּ אֶלָּא הַגְלָדָה.

אֵיךְ לִקְרֹא לִדְבָרִים בִּשְׁמָם הַנָּכוֹן. כְּמוֹ הַהוֹרִים שֶׁלִּי. בַּקַּיִץ הַהוּא נָהֲגוּ הַכֹּל כִּגְבָרִים, וְלֹא הָיִיתִי מִתְגַבֵּר. אֵיךְ אוּכַל לִקְרֹא לְרֶגַע אֶחָד, שָׁנָה קֹדֶם לָכֵן, בְּקוֹמָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל הַבָּסִיס, שָׁעָה לִפְנֵי הַחֲשֵׁכָה, מוּל הַפֶּתַח שֶׁרָאוּ בּוֹ כְּנֵסִיּוֹת, כְּשֶׁשִּׁירִי יָשְׁבָה מוּלִי וְלָחֲשָׁה לָאוֹר: "אֲנִי נִבָּט מִתּוֹךְ הָרֶחֶם הַשּׁוֹטֵף, לְרֶגַע הָיִיתִי תּוֹלַעַת, אַחַר כָּךְ אֶתְעוֹפֵף כְּמוֹ פַּרְפַּר מְרַפְרֵף קְצָת, וְכָךְ גַּם אֶסָּפֶה". וְלֹא אָמְרָה אַחַר כָּךְ, כְּמוֹ תָּמִיד: "תִּרְאֶה כַּמָּה זֶה יָפֶה", אֶלָּא "תִּרְאֶה אֶת הַיֹּפִי". וַעֲדַיִן רָאִיתִי רַק אֶת עַצְמִי. אֲבָל רָאִיתִי אֶת עַצְמִי בַּיֹּפִי הַזֶּה הַמִּשְׁתַּבֵּר, הַקּוֹרֵא לִמְתִיקוּת בַּחֶדֶר הַהוּא הַסָּגוּר, הַכָּל כָּךְ לֹא גַּבְרִי, שֶׁלְּשׁוֹנוֹ זָכָר. הַקּוֹרֵא לִמְתִיקוּת עַד סוֹפָהּ הַיָּהִיר, כִּי סוֹפָהּ כָּל כָּךְ נִתָּן לָדַעַת. אֵיךְ יָכֹלְתִּי לִקְרֹא לְרֶגַע כָּזֶה. בְּצֵאתוֹ כְּבָר הָיָה מְאֻחָר. וּבָהִיר. וְנִתָּן. וְיָדַעְתִּי אָז שֶׁלֹּא אֶקְרָא לִבְנִי אֵיתָן. כִּי יֵשׁ גְּבוּל לָאִירוֹנְיָה.

or delete it, then start writing!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *