שרי שביט, שירים

דּוּחַ מַצָּב

אַבָּא שֶׁלִּי אָמַר, תִּהְיִי יַלְדָּה טוֹבָה.
אִמָּא שֶׁלִּי אָמְרָה, אוֹמְרִים שְׁנֵי וְלֹא שְׁתֵּי.

שְׁנֵיהֶם מֵתוּ מִסַּרְטָן.

חֲבֵרוֹת שֶׁלִּי חוֹשְׁבוֹת שֶׁאֲנִי מִסְתַּדֶּרֶת בַּחַיִּים.
חֲבֵרוֹת שֶׁלִּי חוֹשְׁבוֹת שֶׁאַגִּיעַ רָחוֹק.

* * *

בְּמִלְחֶמֶת הַמִּפְרָץ
יָשַׁבְנוּ חֲבוּקִים כְּמוֹ בֻּבּוֹת רַכּוֹת עַל שִׁדָּה
עִם מַסֵּכָה עַל הַפָּנִים
וּמַגֶּבֶת מְכֻסָּה בְּאַבְקַת סוֹדָה לִשְׁתִיָּה
הַטֵּלֵוִיזְיָה חִדְּדָה אֶת קַוֵּי הַמִּתְאָר הַמּוּזָרִים שֶׁל מִשְׁפַּחְתֵּנוּ
וְזֶה הִצְחִיק אוֹתָנוּ כְּמוֹ סְרָטִים מְצֻיָּרִים
אֲבָל הַחַלּוֹנוֹת לֹא הָיוּ אֲטוּמִים טוֹב
וְכָל הַגָּז שֶׁבָּעוֹלָם יָכוֹל הָיָה לִדְלֹף הַחוּצָה מִתּוֹךְ הַמַּרְזְבִים

אֲבָל לֹא מַתְנוּ מִזֶּה,
אֶצְלֵנוּ מֵתִים מִדְּבָרִים אֲחֵרִים.

* * *

יְרֻשָּׁה זֶה הַמְבּוּרְגֶּר בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה.
יְרֻשָּׁה זֶה תְּנוּעַת הַבְרָגַת מְנוֹרָה.
יְרֻשָּׁה זֶה סַבָּא וְסָבְתָא שֶׁמְּעִירִים הֶעָרוֹת
לֹא נְעִימוֹת עַל הָרְטִיבוּת בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת.

שִׂימוּ לֵב. גַּם בַּצֵּרוּף בֵּית הַקְּבָרוֹת מוֹפִיעָה הַמִּלָּה: בַּיִת.
וְהַבַּיִת שֶׁבּוֹ מִתְגַּלֶּה בְּמִקְרֶה
כְּמוֹ סְנִיף שֶׁל רֶשֶׁת מָזוֹן
שֶׁמּוֹפִיעַ פִּתְאוֹם בְּעִיר קְטַנָּה,
צוֹמֵחַ בֵּין הַגַּגּוֹת הָאֲדֻמִּים
וּמְסַמֵּן אֶת נְקֻדַּת הָאֶמְצַע
בְּאוֹרוֹת זוֹהֲרִים.

קֶשֶׁר דָּם

אֶת הַשְּׁאֵרִיּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת
אֲנַחְנוּ חוֹלְקוֹת בֵּינֵינוּ:
אַחַת זוֹכֶרֶת אֶת יום הַהֻלֶדֶת שֶׁל אִמָּא.
אַחַת זוֹכֶרֶת אֶת יוֹם הַשָּׁנָה לְאַבָּא.
אַחַת זוֹכֶרֶת אֶת הַמְּאַהֶבֶת מֵהַקִּבּוּץ.
אַחַת זוֹכֶרֶת אֶת הַמְּאַהֵב מִדֶּנְמַרְק.
אַחַת זוֹכֶרֶת אֶת הָעוּגִיּוֹת הַמְּלוּחוֹת מֵהַשִּׁבְעָה.
אַחַת זוֹכֶרֶת אֶת עֵץ הַשֶּׁסֶק הַכָּרוּת.
אַחַת זוֹכֶרֶת אֶת מִסְמַךְ הַגֵּרוּשִׁין שֶׁלֹּא מֻמַּשׁ.
אַחַת זוֹכֶרֶת אִישׁ בְּלִי עַיִן עוֹמֵד עַל מַצֵּבָה.
אַחַת מַדְבִּיקָה אֶת אַלְבּוֹם הַחֲתֻנָּה.
אַחַת מַזְכִּירָה אֶת רוֹפֵא הַמַּחְלָקָה.
אַחַת בְּקֻפְסְאוֹת הַתַּכְשִׁיטִים, מְמַיֶּנֶת.

אֲנִי פּוֹתַחַת אֶת הַדֶּלֶת
הוֹפֶכֶת בִּשְׁטִיחַ הַכְּנִיסָה
בּוֹדֶקֶת מַנְעוּל
תּוֹלֶשֶׁת מְזוּזָה
מִתְבּוֹנֶנֶת,
שׁוֹמֶטֶת עוֹד.

בִּקּוּר

עַכְשָׁו שׁוֹכֶבֶת חֲבֶרְתִּי.

לוּחוֹת הַפִיבֶּרְגְּלָס בְּבֵית הַחוֹלִים מַחְבִּיאִים תַּחְתֵּיהֶם אֶת גּוּפוֹת הַמַּזְגָן.
צַעֲדֵי אַסְפַלְט לְבָנִים. הִלַּת אוֹרוֹת הַנֵּאוֹן.

כְּשֶׁאִמִּי שָׁכְבָה, זָרַם הַפַּחַד בְּתוֹךְ הַדָּם שֶׁלָּהּ, וְעָשָׂה צוּרָה שׁוֹנָה לַגּוּף.

כְּשֶׁאָבִי שָׁכַב, הָיִיתִי יַלְדָּה עִם תִּסְפֹּרֶת מְשֻׁנָּה.

לְמִפְרַק יָדָהּ שֶׁל חֲבֶרְתִּי צָמִיד קָטָן וּבוֹ כָּתוּב שְׁמָהּ וְשֵׁם אָבִיהָ.
אַף אֶחָד לֹא חוֹשֵׁב, אוּלַי אָבִיהָ מֵת.