מֹאזְנַיִם

שירים / יערה בן־דוד

טְבוּעות למחצה

בְּסַן אַנְטוֹנְיוֹ יַם הָאַחְלָמָה נוֹצֵץ וְכָבֶה.

מוּל סְפִינָה מְרִימָה עֹגֶן וְצוֹפָר

סְפִינָה נְטוּשָׁה מִמֵּאָה אַחֶרֶת עַל חֻדֵּי תְּרָנֶיהָ וְרִקְבוֹנָהּ

רוֹקַחַת אַשְׁלָיָה שְׁדוּדָה פַּסְטֶלִית שֶׁל תְּנוּעָה

וַאֲנִי בְּתוֹכָהּ וְאוּלַי לֹא

מְדַבֶּרֶת לְעַצְמִי, מְשַׁנֶּנֶת טָעוּת אוֹפְּטִית מִמָּקוֹם אַחֵר

כְּמוֹ אֶת הַדָּבָר הַנָּכוֹן, אוֹר מִן הַהְֶעְדֵּר,

חֹפֶן מִלִּים מִתְאַדֶּה

וְהַסְּפִינָה הָאַחֶרֶת בְּשֶׁלָּהּ, מוֹשֶׁכֶת פְּרוּעָה

לַיְלָה קוֹרֵעַ פֶּלַח יָרֵחַ מְחַבֵּק אֶת לְבַדָּהּ.

לורקה ב-Café Tortoni, בואנוס איירס

הַפִּינָה הַשׁוֹקֶקֶת שֶׁלּוֹ בְּקָפֶה טוֹרְטוֹנִי מְדַשֶּׁנֶת זְמַן שֶׁהָיָה

מִתַּצְלוּם עַל קִיר וְשֻׁלְחָן מַהֲגוֹנִי בְּאוֹר חַם חַף מִשְּׂרִיטָה.

אֲנִי מִתְעַקֶּשֶׁת שֶׁיִשָּׁאֵר כָּאן. מָה יָפֶה רִקּוּד הַצּוֹעֲנִי

קִינַת רוֹמַנְסֵרוֹ מִקַּרְקָעִית, מְלוֹא עוֹלָם לְבַדִּים וְאוֹחַ.

אַל תֵּלֵךְ מִכָּאן, גַּרְסִיָּה. שׁוֹמְרִים לְךָ וְעָלֶיךָ.

הוּא יָשַׁב שָׁם תָּמִיד לִפְנֵי מִלְחֶמֶת הָאֶזְרָחִים בִּסְפָרַד.

כְּשֶׁפָּרְצָה, שָׁב לְאַרְצוֹ בִּגְזֵרַת גּוֹרָל מְבִישָׁה.

עַכְשָׁו גַּם שֻׁלְחָן יָכֹל לְחַכּוֹת עַד בּוֹש, תּוֹקֵעַ רַגְלַיִם בָּרִצְפָּה.

ציפורי מגפה

קָרוֹב לְסוֹף הָעוֹלָם

בְּפּוּנְטָה אַרֶנָס, נְקֻדַּת הַחוֹל הַדְּרוֹמִית בְּיוֹתֵר,

סַלְוָדוֹר מִצֶּמֶר הָאַלְפָּקָה הִקְפִּיץ מַטְבֵּעַ,

הִבְלִיעַ חִיּוּךְ

וְחָפַן בְּכַפּוֹ אֶת הַמַּאטֶה הָאִישִׁי שֶׁלּוֹ

מַהְבִּיל וּמְנַחֵם.

סַלְוָדוֹר לֹא יָדַע כִּי מַה שֶׁמָּזַג אֶל תּוֹךְ חַיָּיו

עוֹד יְשַׁנֶּה אֶת צִבְעוֹ בְּמַשַּׁק הַקּוֹנְדוֹר הַמְמַשְׁמֵשׁ לָבוֹא,

גַּם לְלִבִּי לֹא גֻּנַּב שֶׁמֶץ דָּבָר

כְּשֶׁהִקַּפְנוּ לְמָחֳרָת אֶת כֵּף הוֹרְן הַסּוֹעֵר אֶל

הָאוֹקְיָנוֹס הָאַחֵר.

פברואר 2020, מסע בדרום אמריקה