שירים / חיה לוי 

ריח של אקונומיקה

אֶלֶף פַּעַם נִפְרַדְתִּי וּבַפַּעַם הָאֶלֶף וְאַחַת כָּרְתוּ לִי אֶת הָרֹאשׁ
אֲנִי אַלִּימָה כְּמוֹ גֶּבֶר וּמִצְטַעֶרֶת כְּמוֹ אִשָּׁה
אֶלֶף פַּעַם נִפְרַדְתִּי וּבַפַּעַם הָאֶלֶף וְאַחַת הָיִיתִי זְקֵנָה
הַחַיִּים זֶה לֹא לְתָמִיד, הִתְנַחֲמוּ בַּזֶּה

שִׂים רֹאשׁ בְּחֵיקִי הַדִּמְיוֹנִי, אֲנִי עֲיֵפָה
וְאוּלַי גַּם אַתָּה צָרִיךְ לָנוּחַ מִכָּל הַסְּטִירוֹת
אֲנִי אֲצַיֵּר דָּבָר יָפֶה גַּם הַפַּעַם, לֹא לִדְאֹג
אֶת הַדָּם צָרִיךְ לְנַקּוֹת וְעַל הַצְּעָקָה לְהִתְנַצֵּל

אֶת הָרְשׁוּת לְבַקֵּשׁ הַקְשָׁבָה הִשַּׂגְתִּי כָּךְ:
תֵּאַרְתִּי שׁוֹשַׁנִּים לְבָנוֹת, רַקָּפוֹת
וְרֵיחַ שֶׁל אֵקוֹנוֹמִיקָה

וּמִישֶׁהִי הֵעִירָה לִי "כָּל הַכָּבוֹד"

אולי

בְּכָל פַּעַם שֶׁהַכֶּלֶב נוֹבֵחַ
אֲנִי שׁוֹאֶלֶת – אוּלַי יִשְׂרָאֵל בָּא? אוּלַי יִשְׂרָאֵל בָּא?
וּבְכָל פַּעַם שֶׁמִּישֶׁהוּ דּוֹפֵק בַּדֶּלֶת אֲנִי חוֹשֶׁבֶת
אוּלַי יִשְׂרָאֵל בָּא? אוּלַי יִשְׂרָאֵל בָּא?
וּבְכָל פַּעַם שֶׁיֵּשׁ רַעַשׁ בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת
בְּכָל פַּעַם שֶׁיֵּשׁ רְחָשִׁים
בְּכָל פַּעַם אֲנִי מְשַׁקֶּרֶת לְעַצְמִי בְּצֶדֶק:
אוּלַי יִשְׂרָאֵל בָּא? אוּלַי יִשְׂרָאֵל בָּא?

וְאֵין יִשְׂרָאֵל בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת
אֵין יִשְׂרָאֵל מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת
אֵין כַּפּוֹת רַגְלַיִם יְחֵפוֹת
אֵין מִדְבָּר

בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת
אֲנִי מְשַׁקֶּרֶת לְעַצְמִי בְּצֶדֶק
לֹא מְגַלָּה לְעַצְמִי שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל
בָּעוֹלָם כְּלָל