מֹאזְנַיִם

שירים / אוריאן זכאי

סדרה

אַתְּ בְּוַדַּאי זוֹכֶרֶת
כַּף יָדִי אֲחוּזָה
בַּשֶּׁקַע מֵאֲחוֹרֵי בִּרְכֵּךְ

אֲנַחְנוּ כְּמוֹ טִירָה שֶׁל גַּפְרוּרִים
בְּכָל הַמִּגְדָּלִים שֶׁלָּנוּ נְצוּרָה
אֶפְשָׁרוּת הַבְּעֵרָה

אַתְּ אוֹמֶרֶת,
רָאִית כְּבָר אֶת הַבֹּקֶר?
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁכָּחֹל פָּרִיךְ

אֲנִי אוֹמֶרֶת,
אֲנִי רוֹצָה לִרְאוֹת אִתָּךְ סִדְרָה
אֵינְסוֺפִית כְּמוֹ
אֵלֶּה הֵם הַחַיִּים

בָּעִתּוֹן, הבּוּרְסוֹת אֲדֻמּוֹת
הָאֲנָשִׁים מְשֻׁגָּעִים
אֲבָל אֲנַחְנוּ
כָּל מִפְרָקֵינוּ בְּיָדֵינוּ

(כְּאִלּוּ כְּבָר לָמַדְנוּ
מָה מְבַקֵּשׁ הַגּוּף
בִּלְשׁוֹנוֹ הַמּוּזָרָה
בְּתַרְגִּילֵי חִלּוּק אָרֹךְ
חֵרְשִׁים-אִלְּמִים)

הַקְּרִיסָה נִזְכֶּרֶת רַק
בַּחֲדָרִים הֲכִי סְמוּיִים
לָכֵן בַּחֹרֶף הַזֶּה
בּוֹאִי נְגַדֵּל
אֶת כָּל הַשְּׂעָרוֹת
וְנַעֲמִיד פָּנִים