שירים / שלומית נעים נאור

הוראות כביסה

טַפְּלִי בַּכֶּתֶם מִיָּד
אַל תַּפְעִילִי לַחַץ רַב מִדַּי.
כְּתָמִים מְנַקִּים בִּתְנוּעָה מַעְגָּלִית, אַתְּ זוֹכֶרֶת?
אֶת הַכֻּרְכּוּם יָסִיר הַחֹמֶץ
אֶת הַדְּיוֹ חָלָב
מַסְטִיק? חֹם הַמַּגְהֵץ
דָּם? מַיִם קָרִים, סוֹדָה לִשְׁתִיָּה
וּדְמָעוֹת

סיכת ביטחון

Ceci n'est pas une pipe
Rene Magreitte

זֹאת לֹא עֲרֵמַת כְּבִיסָה,
אֵלּוּ בְּגָדִים נְקִיִּים שֶׁיָּצְאוּ מִמְּכוֹנַת הַכְּבִיסָה אֶל מְיַבֵּשׁ הַכְּבִיסָה אֵלּוּ בַּדִּים הָעוֹטְפִים אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת, אֶת הַגֶּבֶר לוֹ חִכִּית וְהֵקַמְתְּ עִמּוֹ בַּיִת, זוֹ הַחֻלְצָה הָעוֹטֶפֶת אֶת רַכּוּתוֹ וּמַקְנָה לוֹ בַּיִת בְּצֵאתוֹ אֶל הַחוּץ. אֵלּוּ הַבַּדִּים הָעוֹטְפִים אֶת בְּנוֹתַיִךְ יְחִידוֹתַיִךְ בְּצֵאתָן אֶל הַחוּץ הַפָּגִיעַ. נִשְׁמִי אֶת רֵיחָן הַיַּלְדוּתִי, אַל תִּתְּנִי לָהֶן לְעָזְבֵךְ, הַגִּיל הַזֶּה לֹא יָשׁוּב. קַפְּלִי אֶת חֲלוֹמוֹתֵיהֶן לְתוֹךְ שְׂדֵרַת הַטַּיְצִים וּרְחוֹבוֹת הַמִּכְנָסַיִם.
אַהֲבָתֵךְ הִיא סִכַּת בִּטָּחוֹן בְּלִבָּן.

קוף המחט
א.
בִּזְלִיגַת הַשָּׁעוֹת לְתוֹךְ אֵינְסוֹף הַלַּיְלָה נִגְלִים הַתַּכִּים הָרוֹקְמִים אֶת הַקִּירוֹת וּמַעֲשֵׂה הַזִּיּוּף נִגְלֶה.
כִּעוּרוֹ בִּלְתִּי נִסְבָּל כְּמוֹ הַסִּילִיקוֹן עַל פִּתְחֵי הַנְּמָלִים.
ב.
חֲרִיקַת הַכֵּלִים בַּכִּיּוֹר,
פַּח הָאַשְׁפָּה שֶׁאֵינוֹ נָח מִזַּעְפּוֹ.
ג.
חֲתוּלָה פּוֹלֶשֶׁת מְגוֹלֶלֶת סִימָנִים.
הַקִּירוֹת נִפְרְמוּ
לֹא עוֹד בַּיִת
אֶלָּא כְּתֹבֶת
ד.
כְּשֶׁאֵין שְׁרִירֵי בֶּטֶן יִכְאַב
הַצַּוָּאר
ה.
מַאֲמַצֵּי הַבַּיִת מְרֻבִּים מֵאוֹתִיּוֹת הָאָלֶף בֵּית.
לֹא תּוּכְלִי לִכְתֹּב.
עַל כֵּן: נִשְׁמִי וְהַתְחִילִי מֵחָדָשׁ.
ז.
וּפַעַם, כְּשֶׁהָיִית יַלְדָּה וּבְגוּפֵךְ טֶרֶם נִגְלוּ סִימָנֵי הַמִּין וְעֵינַיִךְ חַדּוֹת הָיוּ לֹא הֵבַנְתְּ מַה קָּשֶׁה בִּלְהַשְׁחִיל חוּט בְּמַּחַט. וְלֹא יָדַעְתְּ מַה טַּעַם עֲיֵפוּת קִירוֹת הַבַּיִת, טֶרֶם לָמַדְתְּ תַּרְדֵּמָה שֶׁנּוֹחֶתֶת כְּשֶׁהַמַּפְתֵּחַ מוּצָא מֵהַמַּנְעוּל, וּמֻכְנָס הַבַּיְתָה, וְאִתּוֹ הַתִּיקִים, הַמְּעִילִים וּבְנוֹתַיִךְ וְהָאִישׁ וְאַתְּ.

בתי בכורתי מסבירה לי למה איני אוהבת מתמטיקה

אַרְבָּעָה יְלָדִים זֶה יוֹתֵר מִשְּׁלוֹשָׁה
וְאֶפֶס זֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר
מִמִּינוּס אֶחָד.

הַאִם הִיא יוֹדַעַת שֶׁבַּאֲדָר שֶׁעָבַר
בִּשַּׂרְתָּ לְאָב שֶׁבְּנוֹ נֶהֱרַג,
וְהַשָּׁנָה בַּאֲדָר הִתְבַּשַּׂרְנוּ שֶׁהָעֻבָּר
אֵינֶנּוּ?
הַאִם הִיא יוֹדַעַת שֶׁאֵין מַאֲכָל שֶׁיּוּכַל לְהַשְׂבִּיעַ אֶת הָרֵיקָנוּת?
בְּאֵיזֶה שְׁקָרִים נַלְעִיט אוֹתָהּ עַד שֶׁתּוּכַל הִיא
עַד שֶׁנּוּכַל אָנוּ
לַעֲמֹד בִּפְנֵי הָאֱמֶת