שירים / אלי שמואלי*
מאפרות
יֵשׁ לִי מַאֲפֵרָה בָּרֹאשׁ.
בְּדָלִים שֶׁל רַעְיוֹנוֹת
וְאֵפֶר בַּקַּרְקָעִית.
אִם מִישֶׁהוּ יִשְׁאַל,
אָז כֵּן, גַּם מֵהַנֶּפֶשׁ נִשְׁאַר אֵפֶר.
עוֹלָם שָׁלֵם
מְאָפֵר לְתוֹךְ הָרֹאשׁ שֶׁלִּי
אֲנָשִׁים מַעֲדִיפִים שְׁקָרִים עַל פִּתְרוֹנוֹת
אֲנִי יָכוֹל לְהָבִין אוֹתָם.
אֵיזוֹ הִתְרַגְּשׁוּת כְּבָר יֵשׁ לְאָדָם
לֹא אָהוּב
חוּץ מֵאַהֲבָה עַצְמִית.
הָאִמָּהוֹת שֶׁלָּנוּ לִמְּדוּ אוֹתָנוּ אֶת
לִטּוּף הָרֹאשׁ
וַאֲנַחְנוּ מְלַטְּפִים אוֹתוֹ
וּמְמַלְּאִים אוֹתוֹ הִתְרַגְּשׁוּת
וּבְדָלִים
וְהָאֵפֶר נִשְׁפַּךְ מֵהַמַּאֲפֵרוֹת וְנוֹשֵׁר עַל הָעֵינַיִם
הוּא חַם
וַאֲנַחְנוּ נִזְכָּרִים בָּאִמָּהוֹת
וּמְעַשְּׁנִים.
לשבת על הספה
לָשֶׁבֶת עַל הַסַּפָּה בְּאֶמְצַע הַקֹּר
שֶׁל דִּירָה בַּקּוֹמָה הַחֲמִישִׁית,
בְּלִי תְּהִלָּה
בְּלִי אַלְמוֹנִיּוּת
בְּלִי אַהֲבָה
בְּלִי בְּדִידוּת
בְּלִי מִסְפַּר טֶלֶפוֹן,
בְּלִי חָתוּל.
חָסֵר
הָאֶלֶמֶנְט הַדְּרָמָטִי,
שֶׁהָיָה מַצִּיל אוֹתָנוּ, וַחֲסֵרִים
הַצּוֹפִים
שֶׁהָיוּ הוֹפְכִים אוֹתָנוּ בְּמַבָּט אֶחָד
לְקַיָּמִים.
אֲנַחְנוּ הֶחָתוּל
שֶׁל שְרֵדִינְגֶר.
אֲנַחְנוּ נוֹכְחִים רַק כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ מֵרִים מֵעָלֵינוּ
אֶת מִכְסֵה הַקֻּפְסָה
וּמֵצִיץ:
כֵּן, אֲנַחְנוּ שָׁם.
אֲנַחְנוּ מַרְגִּישִׁים כָּל כָּךְ נִבְגָּדִים.
זֶה לֹא נָחוּץ, כַּמּוּבָן.
בְּכֻלָּנוּ יֵשׁ אַהֲבָה
לָתֵת.
כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה אַהֲבָה.
כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה חֲתוּלִים.
* השירים מתוך ספר השירה "המסע הארוך אל המובן מאליו", שיראה אור בקרוב בהוצאת "עיתון 77".