שירים / מיטל נסים
מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים שירים / מיטל נסים קראתי לך יערה "שֵׁם מַהוּ? נִקְרָא לְשׁוֹשַׁנָּה בְּשֵׁם אַחֵר, הַאִם יֹאבַד לָהּ רֵיחַ נִיחוֹחָהּ?" (רומיאו ויוליה, שייקספיר) לֹא עַל שְׁמָהּ שֶׁל אַף סָבְתָא וְאֵין הוּא צוּרָה נְקֵבִית שֶׁל אַחַד מִשְּׁמוֹת סָבַי וְאֵין הוּא נִזְכָּר בְּכָל עֵץ הַשָּׁרָשִׁים הַמִּשְׁפַּחְתִּי שֶׁעוֹד תְּצַיְּרִי בָּאַחַת מִכִּתּוֹת הַיְּסוֹדִי עַל […]
ארץ אין דור / אוראל רייך
מרצפותיה של רצפת האולם היו מכוסות כמעט לחלוטין בעיסת שיירי מזון ושברי גרוטאות, כלי אוכל מלוכלכים וסחבות בערבוביה. מרבד שרוי בריר רָקָב. מתחת לכפות הרגליים היחפות המתנודדות באוויר שעטו כלבים בני זנים שונים שפרוותם הבריקה בטינופת, מזנקים בלשונות מתנפנפות לאורכו ולרוחבו של האולם, בוטשים במדמנה, מחפשים בחוטמיהם את תכולתם המהבילה של חיתולים שבצבצו מתוך תילי הזבל.
קצת אוויר / נתלי רשבסקי
היא הופיעה בבית הוריה עם אוריקי בסל קל ושני תיקי גב כבדים. אביה לקח את התיקים אל חדרה הישן ואמה חטפה את אוריקי והודיעה שהקטנה תישן איתה בחדר: ״ואת תוכלי לצאת. לנשום קצת אוויר.״ כשניסתה להתגנב אל חדרה בתום ההנקה אמה עצרה אותה: ״לכי לטייל, אל תדאגי, אני אתן לך לישון בבוקר.״
מבעד לשמשות הגדולות / ורד קופיץ
מסדרונות בית הספר יוצרים ריבוע מדויק מסביב לחצר הפנימית שבכל אגף. לוקח לְךָ שתיים וחצי דקות להקיף את האגף הימני פעם אחת. אתה הולך בגרירת רגליים עייפה, לא חיילית, אבל רצוף בלי לעצור.
נביחות / רינת שניידובר
נביחות הכלבים לא נתנו לה מנוח. נביחות רמות, קצביות, אחידות, שנמשכו זה כמה ימים. היא התגוררה בפנטהאוז במנהטן, הרחק־הרחק מהמולת הרחוב, בדירה רחבת ידיים וצחורה שלא פנתה לשום דירה אחרת. בבניין שלה לא היו כלבים. היה אסור להחזיק בהם. ככה זה במנהטן, ישנם בניינים שאסורות בהם חיות המחמד.
פנוי להובלה / אילה בן לולו
הכביש שהוביל לעיר הגדולה שמם. אורות מכונית יחידה נשלחו לפנים כמשושים ונבללו באורו של פנס רחוב שזלג חרישית אל הכביש ממשוכת היביסקוס משתפלת ומשפת מדרכה אפורה. בבניין פינתי, בקומה השנייה, במיטה סמוכה אל תריסה של מרפסת שהוסבה לקיטון שינה צר, ישנו ראש לזנב גרשון ודינה, אחותו הגדולה, והתכסו בשמיכת פיקה ליחיד. גרשון מלמל ונע בשנתו ואגרופו הקטן קפוץ לסנטרו. נוגהו של ירח אב חדר אל הקיטון מבעד לתריס שכמה שלבים נשרו ממנו זה מכבר והצית צללים ארגמניים כנגעים על בטנה הלבנה של דינה ועל מצחו של גרשון הילד.
שירים / מיתר מורן
מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים שירים / מיתר מורן אש גדולה [בִּמְחִילָה מִן הַיְּעָרוֹת הָעֲתִידִיִּים שֶׁיִּבְעֲרוּ בְּמֶתֶק שְׂפָתַיִם] אֵשׁ גְּדוֹלָה מְבַקֶּשֶׁת אֵשׁ קְטַנָּה מֵאֵשׁ גְּדוֹלָה כָּמוֹהָ הִיא יוֹדַעַת מַסְלוּל תְּנוּעָתָן כְּבָר הוּסַט. אִם יִתְלַכְּדוּ לְשׁוֹנוֹת בְּעֵרָתָן הַמִּתְלַבּוֹת מִתֹּקֶף סְמִיכוּתָן יִכָּרְכוּ זוֹ בְּזוֹ כָּךְ שֶׁלֹּא נִתָּן יִהְיֶה לְזַהוֹתָן אוֹ לְהַפְרִידָן שֶׁמֶשׁ מִיָּרֵךְ רְעוּתָהּ בְּטֶרֶם […]
שירים / סתיו אתלן
מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים שירים / סתיו אתלן חשבון נפש הַלֵּב שֶׁלִּי מְפֻצָּץ בְּתוֹלָעִים שְׁקוּפוֹת לְמֶחֱצָה הֵן זוֹחֲלוֹת הַחוּצָה מֵהַפֶּה כְּשֶׁאֲנִי יְשֵׁנָה כְּמוֹ מַטְבְּעוֹת מִמְּכוֹנַת פַּחִיּוֹת הֵן נוֹפְלוֹת עַל הָרִצְפָּה זוֹחֲלוֹת בֵּין הַסְּדָקִים אֶל כָּל מִי שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת. 2. בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת הַשְּׁבוּרוֹת זוֹלֵג זַרְזִיף דָּם דַּקִּיק כְּמוֹ יַיִן חָמוּץ נִמְרָח עַל הַפָּנִים […]
שירים / אלכס בן־ארי
מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים שירים / אלכס בן־ארי מדווי חָבֵר כּוֹתֵב לִי: "מַפְחִיד לִכְתֹּב בְּלִי אִלּוּצִים״ יֵשׁ לִי כַּמָּה תְּשׁוּבוֹת חֲכָמוֹת לְזֶה אֲבָל אֲנִי פּוֹתֵחַ אֶת הַמַּחְבֶּרֶת. הַמִּלִּים הָאֵלֶּה נִכְתָּבוֹת. הַשּׁוּרוֹת הָאֵלֶּה נִשְׁבָּרוֹת. אֲנִי נִזְכָּר בְּתַרְגּוּמִים שֶׁקָּרָאתִי הַבֹּקֶר. יְוָנִית, צָרְפָתִית. שָׂפוֹת אֲחֵרוֹת. עוֹד זְמַן עוֹבֵר. גּוּשׁ הַמּוּעָקָה בֶּחָזֶה מִתְבָּרֵר רַק כְּעָנָן סָמִיךְ, […]
שירי נשים / קדיה מולודובסקי, מיידיש: דותן ברום
מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים שירי נשים / קדיה מולודובסקי מיידיש: דותן ברום קדיה מולודובסקי (ביידיש: קאַדיע מאָלאָדאָווסקי) מוכרת לקורא העברי בעיקר הודות לשירי ולסיפורי הילדים שלה – ״פתחו את השער״, ״גלגולו של מעיל״, ״הילדה אילת״ ואחרים – שתרגומיהם הפכו לנכסי צאן ברזל בספרות הילדים העברית. עם זאת, בשנים האחרונות נחשפת מולודובסקי לקוראי […]