מֹאזְנַיִם

עיבוד ריאיון עם חדוה הרכבי, בשם: “חדוה תשאירי את השיר כפי שהוא היה“, מאת נועה שקרג׳י, שפורסם בכתב העת לביקורת “מעלה“ (מרץ, 2026)

אֲנִי אוֹמֶרֶת לָהּ מִלִּים וְהִיא רוֹאָה תְּמוּנוֹת
רוֹאָה צֶבַע, תְּנוּעָה, שׁוֹמַעַת מוּזִיקָה
תְּהוּדָה, הַמּוּזִיקָה מְיַצֶּרֶת דְּרָמָה
עוֹד דְּרָמָה, עוֹד תְּנוּעָה
וְהַתְּמוּנוֹת חֲזָקוֹת
הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה

מוֹבִילִים. אֶחָד קָשׁוּר בַּשֵּׁנִי
אֶחָד יוֹצֵר אֶת הַשֵּׁנִי
מַפְרֶה אֶת הַשֵּׁנִי.

הִיא עוֹבֶדֶת בְּשִׁירָה. אַף פַּעַם לֹא נִסְּחָה אֶת זֶה בְּאֹפֶן אַחֵר.
בִּשְׁבִילָהּ לַעֲבֹד זֶה לִנְשֹׁם, זֶה לִהְיוֹת, זֶה לִחְיוֹת. הִיא
עוֹבֶדֶת אֶת הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ. אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. עוֹבֶדֶת
אֶת הַחַיִּים, מִן הַמֻּפְלָא וְעַד הֲכִי נוֹרָא, עוֹבֶדֶת
אֶת הָאֹשֶׁר שֶׁלָּהּ, אֶת הַסֵּבֶל שֶׁלָּהּ, אֶת כָּל
הַיִּסּוּרִים שֶׁלָּהּ, אֶת כָּל הַגַּעְגּוּעִים
שֶׁלָּהּ, אֶת כָּל הַשְּׁתִיקָה שֶׁלָּהּ.

עֲבוֹדָה הִיא לֹא רַק הַדָּבָר שֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת אוֹתוֹ, עֲבוֹדָה הִיא
גַּם הַדָּבָר שֶׁהִיא לֹא מְדַבֶּרֶת אוֹתוֹ, הַדָּבָר שֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת
אוֹתוֹ בְּכָל מִינֵי אֳפָנִים שֶׁהִיא לֹא אוֹמֶרֶת אוֹתוֹ אוֹ
שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת אוֹתוֹ בְּכָל מִינֵי אֳפָנִים שֶׁהִיא לֹא
מְדַבֶּרֶת אוֹתוֹ, טְוַח הָאֶפְשָׁרוּיוֹת אוֹ טְוַח
הַמַּצָּבִים שֶׁקַּיָּמִים, וְהִיא עוֹבֶדֶת אֶת
הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, עוֹבֶדֶת אֶת כָּל
טְוַח הַמַּצָּבִים בַּחַיִּים שֶׁל
בֶּן אָדָם, זֶה הַנִּפְלָא.
עוֹבֶדֶת אֶת הַחַיִּים.

הִיא אָדָם חַי, אָדָם נוֹשֵׁם, אָדָם דִּינָמִי, הִיא הוֹלֶכֶת לְפִי הַדִּינָמִיקָה
שֶׁהִיא קוֹרֵית, הִיא לֹא מַמְצִיאָה אֶת הַדִּינָמִיקָה. הַדִּינָמִיקָה
לוֹקַחַת אוֹתָהּ. וְהַדִּינָמִיקָה, הִיא מָה שֶׁקּוֹרֶה.
וּמָה שֶׁקּוֹרֶה, אֶפְשָׁר לִקְרֹא לָזֶה שִׁגְרָה.

הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁהַדְּבָרִים בְּעֶצֶם עֲשׂוּיִים מֵאוֹתָם מְחוֹזוֹת, הִיא
קוֹרֵאת לָזֶה כָּכָה, שֶׁהִיא כּוֹתֶבֶת, שֶׁהִיא מְצַיֶּרֶת, שֶׁהִיא
שׁוֹמַעַת מוּסִיקָה, שֶׁהִיא פּוֹגֶשֶׁת אֲנָשִׁים, רוֹאָה אֲנָשִׁים
חוֹשֶׁבֶת, לֹא רוֹאָה אֲנָשִׁים, כָּל מָה שֶׁקּוֹרֶה בִּטְוַח
הַחַיִּים שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם. הַכֹּל.

"תִּרְאִי," הִיא אוֹמֶרֶת, "חוּץ מֵאֱלִישָׁע הָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי הָיְתָה
לִפְנֵי כָּל דָּבָר. הָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי. תָּמִיד־תָּמִיד."
וְאֵין לָהּ הִירַרְכְיָה בֵּין צִיּוּר לְשִׁירָה.
לָהֶם אוּלַי יֵשׁ הִירַרְכְיָה לְגַבֶּיהָ
אֲבָל לָהּ אֵין.

הִיא לֹא הָיְתָה מַעֲשִׂית בְּלִשְׁלֹחַ שִׁירִים. הִיא לֹא הָיְתָה אָדָם מַעֲשִׂי.
הִיא לֹא כָּל כָּךְ נוֹהֶגֶת לְסַיֵּם שִׁירִים. הִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁבְּכָל שִׁיר
אִם הִיא מַבִּיטָה עָלָיו לְאַחַר זְמַן, לֹא זְמַן כְּרוֹנוֹלוֹגִי,
זְמַן נַפְשִׁי, הִיא רוֹאָה הַרְבֵּה דְּבָרִים שֶׁ… הוּא
לֹא הִסְתַּיֵּם, נִקְרָא לָזֶה כָּכָה.

הִיא כָּרֶגַע לֹא בִּתְקוּפָה שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת לְפַרְסֵם שִׁירִים.
בַּשָּׁנִים הַיּוֹתֵר אַחֲרוֹנוֹת, הִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִיא לֹא
עָשְׂתָה אֶת זֶה כִּי הִיא לֹא הִכִּירָה בַּחֲשִׁיבוּת
שֶׁל זֶה מִתּוֹךְ חֹסֶר הֲבָנָה, מִתּוֹךְ הֲבָנָה
לֹא נְכוֹנָה. הִיא חָשְׁבָה שֶׁאֵין לָזֶה
חֲשִׁיבוּת. וְיֵשׁ לָזֶה חֲשִׁיבוּת.
כִּי עַל הַכֹּל אֶפְשָׁר לוֹמַר
שֶׁאֵין לָזֶה חֲשִׁיבוּת.

הַיּוֹם הִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת כְּאִלּוּ צְלִילִים רִאשׁוֹנִים שֶׁל הַדָּבָר עַצְמוֹ.

טְיוּטוֹת בִּשְׁבִילָהּ זֶה הַדֶּרֶךְ. זֶה כָּל הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה וְהַמְּיַגַּעַת וְהַמַּתִּישָׁה
הַזֹּאת אֶל הַשִּׁיר. אֵלֶּה הַטְּיוּטוֹת, בְּעֵינֶיהָ. בְּעֵינֶיהָ הַטְּיוּטוֹת הֵן…
הִיא לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ לְהִתְבַּטֵּא… זֶה הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל שֶׁבְּתוֹכוֹ
הִיא הוֹלֶכֶת וְהוֹלֶכֶת וְהוֹלֶכֶת וְהוֹלֶכֶת וּמַגִּיעָה אֶל הַשִּׁיר.
ו… טוֹב, בָּרוּר שֶׁ… הַטְּיוּטוֹת יוֹתֵר חֲשׁוּבוֹת מֵהַשִּׁיר.

אֵין לָהּ דְּבָרִים שֶׁבְּאֹפֶן מוּדָע הִיא לֹא מְפַרְסֶמֶת… שֶׁמִּתּוֹךְ
מַחְשָׁבָה וְהַחְלָטָה לֹא מְפַרְסֶמֶת, אֲבָל יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁלֹּא
פִּרְסְמָה, וְגַם מִתְּקוּפוֹת שׁוֹנוֹת. כֵּן. וְהִיא צְרִיכָה
לַעֲשׂוֹת סֵדֶר. זֶה מִסִּבּוֹת

שֶׁהִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁהֵם לֹא גְּמוּרִים. זֶה גַּם לֹא אוֹמֵר שֶׁדְּבָרִים
שֶׁהִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁהֵם גְּמוּרִים, הֵם גְּמוּרִים. הִיא
יוֹדַעַת אֶת זֶה בָּאִינְסְטִינְקְט שֶׁלָּהּ
לֹא בַּמַּחְשָׁבָה שֶׁלָּהּ.

הִיא לֹא יוֹצֶרֶת קְשָׁרִים לְפִי אֲנָשִׁים שֶׁקּוֹרְאִים אוֹ לֹא קוֹרְאִים אֶת הַסְּפָרִים שֶׁלָּהּ
הִיא גַּם לֹא יוֹדַעַת עַל אֲנָשִׁים שֶׁקּוֹרְאִים, הִיא לֹא מַכִּירָה. הִיא לֹא מַכִּירָה
אֲנָשִׁים. אֵלֶיהָ לֹא מַגִּיעָה הַתְּהוּדָה הַזֹּאת. הַתְּהוּדָה הַזֹּאת שֶׁל
אֲנָשִׁים שֶׁקּוֹרְאִים… הִיא לֹא מַכִּירָה. אוּלַי זֶה בִּגְלַל
שֶׁהַחַיִּים שֶׁלָּהּ הֵם כָּאֵלֶּה שֶׁהִיא לֹא מְעֹרֶבֶת
בְּאֹפֶן אִינְטֶנְסִיבִי בֵּין אֲנָשִׁים.

הִיא זְקוּקָה לַעֲסֹק בַּדְּבָרִים עַצְמָם. לֹא בְּמָה שֶׁמִּסָּבִיב. אֲבָל
הִיא לֹא תִּיזֹם לְהוֹפִיעַ. אֲבָל הִיא נוֹרָא תִּשְׂמַח. אִם יָבוֹאוּ
אֲנָשִׁים וְיַגִּידוּ אֲנַחְנוּ רוֹצִים לִפְגֹּשׁ אֶת חֶדְוָה, לְדַבֵּר
אִתָּהּ עַל הַשִּׁירִים שֶׁלָּהּ, הִיא תִּשְׂמַח, אֲבָל הִיא
לֹא עֲשׂוּיָה מִזֶּה. הִיא לֹא… זֹאת לֹא הַשָּׂפָה
שֶׁלָּהּ לַעֲסֹק בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

הִיא לֹא יוֹדַעַת מַהִי הַתְּדִירוּת הַנְּכוֹנָה שֶׁל פִּרְסוּם סֵפֶר. בְּוַדַּאי
לֹא כָּל שָׁנָה. וּבְוַדַּאי גַּם לֹא כָּל שְׁנָתַיִם. אֲבָל זֶה נוֹרָא אִישִׁי.
הִיא לֹא רִבּוֹן לְהַגִּיד. הִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁהַקֶּצֶב אוֹ הַדִּינָמִיקָה
שֶׁל הוֹצָאַת סֵפֶר כָּזֶה אוֹ אַחֵר בִּתְקוּפָה שֶׁהוּא יוֹצֵא
אִם הוּא יוֹצֵא אַחֲרֵי אַרְבַּע שָׁנִים אוֹ שְׁמוֹנֶה שָׁנִים
הִיא לֹא הַגּוֹרֵם שֶׁ… הִיא לֹא חוֹקֶרֶת בַּדְּבָרִים
הָאֵלֶּה, זֶה לֹא מַעֲסִיק אוֹתָהּ.

הִיא לֹא יוֹדַעַת אִם אֲנָשִׁים מַגִּיעִים לַשִּׁירָה שֶׁלָּהּ דֶּרֶךְ סְפָרִים. הִיא
לֹא בַּמְּחוֹזוֹת הָאֵלֶּה, הִיא לֹא בַּמִּסְגְּרוֹת הָאֵלֶּה שֶׁל לִהְיוֹת
בֵּין אֲנָשִׁים. הִיא לֹא בַּמְּחוֹזוֹת הָאֵלֶּה, שֶׁל לִהְיוֹת
מַעֲשִׂית בְּיַחַס לַשִּׁירָה שֶׁלָּהּ. הִיא בְּאֹפֶן כָּזֶה…
הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֹא מַגִּיעִים אֵלֶיהָ.

הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁרֵאשִׁית כֹּל הִיא גַּם אָדָם מַעֲשִׂי, הִיא אָדָם מְאוֹד מַעֲשִׂי. הִיא גַּם
אָדָם מְאוֹד־מְאוֹד מַעֲשִׂי. שֶׁלֹּא תִּצְטַיֵּר כָּאן תְּמוּנָה שֶׁהִיא לֹא אָדָם מַעֲשִׂי.
הִיא לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לִחְיוֹת אֶת הַחַיִּים שֶׁהָיוּ וְיֶשְׁנָם וְיִהְיוּ אִם הִיא
לֹא הָיְתָה אָדָם מַעֲשִׂי. אָז זֶה בָּרוּר שֶׁהִיא אָדָם מַעֲשִׂי.

בִּרְצִינוּת הִיא רוֹצָה לוֹמַר, שֶׁסִּיסְטֵמָה זֶה כְּמוֹ הַשָּׂפָה שֶׁלָּהּ, הִיא אוֹמֶרֶת
שׁוּב, כְּמוֹ שֶׁאָבוֹת (יְשׁוּרוּן, ד.ר.) אוֹמֵר בַּשִּׁיר הַזֶּה… רֶגַע, הִיא
אוֹמֶרֶת, חַכִּי, הִיא רוֹצָה לְהִזָּכֵר. הִיא מֻכְרָחָה לְהִזָּכֵר…

"הַשָּׂפָה שֶׁבָּהּ מְדַבְּרִים אֵלַי הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הִיא הַשָּׂפָה שֶׁבָּהּ אֲנִי
מְדַבֵּר אֶל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכָּל דָּבָר יֵשׁ לוֹ שָׂפָה. גַּם
אֲנִי אוֹתוֹ הַדָּבָר“.

אָז הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁלְּכָל דָּבָר יֵשׁ לוֹ שָׂפָה. כָּל בֶּן אָדָם יֵשׁ לוֹ
שָׂפָה. הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם זֶה הָאָדָם וְכָל מָה שֶׁנּוֹגֵעַ בּוֹ
וְנוֹגֵעַ מִמֶּנּוּ וּמַשְׁפִּיעַ עָלָיו וְהוּא מַשְׁפִּיעַ עַל. זֹאת
הַשָּׂפָה. כְּשֶׁאָבוֹת אוֹמֵר "הַשָּׂפָה שֶׁבָּהּ מְדַבְּרִים
אֵלַי הַדְּבָרִים" הוּא בְּעֶצֶם אוֹמֵר
אָז מָה זֶה הַדְּבָרִים?

הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁהַדְּבָרִים זֶה כָּל הַסּוֹד, כָּל הַתַּעֲלוּמָה וְכָל הַחִידָה
כָּל הַיָּדוּעַ וְהַלֹּא יָדוּעַ. לִלְמֹד אֶת הַיָּדוּעַ וְהַלֹּא יָדוּעַ זֶה לֹא
לִלְמֹד אֶת הַשָּׂפָה שֶׁל אָבוֹת, אוֹ אֶת הַשָּׂפָה שֶׁל חֶדְוָה
אוֹ אֶת הַשָּׂפָה שֶׁל נוֹעָה אוֹ אֶת הַשָּׂפָה שֶׁל לֵאָה…
הִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁשָּׂפָה… שָׂפָה שֶׁבָּהּ מְדַבְּרִים
אֵלֶיהָ הַדְּבָרִים, הַשָּׂפָה הִיא בְּעֶצֶם, הִיא
הָיְתָה קוֹרֵאת לָזֶה הַהִגָּיוֹן שֶׁל הַדְּמוּת
שֶׁל הַחוּשִׁים, שֶׁל הָאִינְסְטִינְקְט
הַהִגָּיוֹן שֶׁל הַלֹּא הֶגְיוֹנִי
הַהִגָּיוֹן שֶׁל הַבִּלְתִּי יָדוּעַ.

הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁהַגִּישָׁה לְשָׁם הִיא לֹא מַשֶּׁהוּ שֶׁמִּישֶׁהוּ יָכוֹל
לְסַמֵּן אוֹתוֹ, זֶה לֹא שֶׁמִּישֶׁהוּ יָכוֹל לְסַמֵּן אֶת הַדֶּרֶךְ,
הוּא לֹא יָכוֹל. זֶה מַשֶּׁהוּ שֶׁבַּמַּהוּת
קוֹרֶה אוֹ לֹא קוֹרֶה.

לְמָשָׁל, הִיא אוֹמֶרֶת, הַהַשְׁפָּעָה שֶׁל הַשִּׁירָה שֶׁל לֵאָה גּוֹלְדְּבֵּרְג עַל
הַדְּמוּת שֶׁלָּהּ כְּשֶׁהָיְתָה נַעֲרָה צְעִירָה, שֶׁהָיְתָה בַּחוּרָה צְעִירָה
כְּשֶׁהָיְתָה אִשָּׁה, כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֵם לֹא דְּבָרִים
רַצְיוֹנָלִיִּים, זֶה לֹא דְּבָרִים שֶׁהִיא יְכוֹלָה לָתֵת לָהֶם
בִּטּוּי רַצְיוֹנָלִי אוֹ תֵּאוּר רַצְיוֹנָלִי, אוֹ לְסַמֵּן
אֶת הַדֶּרֶךְ אֲלֵיהֶם… גַּם לֵאָה לֹא תּוּכַל
לְהַסְבִּיר אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּהּ אֵלֶיהָ
כִּי זֶה דְּבָרִים שַׁיָּכִים יוֹתֵר…

מָה שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת זֶה שֶׁהַדְּבָרִים לֹא שַׁיָּכִים לָאֵלֵמֵנְט
הָרַצְיוֹנָלִי שֶׁבָּנוּ. כֻּלָּנוּ עֲשׂוּיִים גַּם מִגּוֹרֵם רַצְיוֹנָלִי
כֻּלָּנוּ עֲשׂוּיִים גַּם מֵהַגּוֹרֵם שֶׁל הַ… נִקְרָא לָזֶה…
הָרַצְיוֹנָלִיּוּת שֶׁל הַחֹסֶר הִגָּיוֹן, הָרַצְיוֹנָלִיּוּת
שֶׁל הַחוּשִׁים, הַהִגָּיוֹן שֶׁל הַחוּשִׁים
הַהִגָּיוֹן שֶׁל הָאִינְסְטִינְקְטִים
הַהִגָּיוֹן שֶׁל הָאִינְטוּאִיצְיָה –

אַתְּ לֹא יְכוֹלָה, הִיא אוֹמֶרֶת לִי, לְסַמֵּן אֶת הַדָּבָר, אַתְּ לֹא יְכוֹלָה לָדַעַת.
בָּא אֵלַיִךְ מַשֶּׁהוּ שֶׁהוּא בְּכוֹחַ הָאִינְטוּאִיצְיָה, אַתְּ
לֹא תֵּדְעִי מֵאֵיפֹה זֶה בָּא –

הִיא נוֹתֶנֶת חָמֵשׁ עֵצוֹת
לִמְשׁוֹרֵר מַתְחִיל –
תִּהְיֶה מִי שֶׁאַתָּה
תִּהְיֶה מִי שֶׁאַתָּה
תִּהְיֶה מִי שֶׁאַתָּה
תִּהְיֶה מִי שֶׁאַתָּה.