דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים

אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל

פרוטוקול אונס, האונס שלי / אוהד אוחיון

לחדוה הרכבי

1.

א:
הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁתַּפְסִיק לְהִתְמַהְמֵהַּ
חֶדְוָה כָּתְבָה לְמִיגוֹ שֶׁלָּהּ מֵעֵבֶר הַקּוֹרֶה
מֵעֵבֶר הָעֲדַיִן, מִמָּה שֶׁעוֹד לֹא פָּג וְעוֹד פּוֹעֶה וְצוֹרֵחַ
וְדוֹמֵעַ וּמְטַרְנֵד אִוְשָׁה אִוְשָׁה לָרוּחַ.
כָּל אָדָם הוּא מוֹבַּיְל מְשֻׁכְשָׁךְ בְּאַיַּל רוּחַ מְקֻרְנָן,
וְהַמֵּלוֹדְיָה הַמְּרַקֶּדֶת מֻרְקֶדֶת מִתְכּוֹאוֹרְגְרֶפֶת
עִם קָאסְט רַקְדָנֶיהָ הָאִוְשָׁתִיִּים, הָרוּחִיִּים,
הַלֹּא נִרְאִים מִלְּבַד הִסְתּוֹדְדוּתָם.
הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁתַּפְסִיק לְהִתְנַיֵּחַ בְּאֶמְצַע הַהִתְנַכְּרוּת.
בְּיַעַר הַמֶּנְטָה הַנַּכְרוּרִי, הַמְּיֻתָּם.
תּוּכַל לִהְיוֹת לְמִיגוֹ, וּלְהֵעָנוֹת בַּעֲנֵה גָּלוּי,
לֹא מִתְמַהְמֵהַּ, לֹא טְרִיוְיָאלִי,
וּלְהַפְלִיא בִּבְּלִיץ
תַּדְהֵמָתִי
כִּי פֹּה
תּוֹרְךָ


2.

ב: קָרָאתִי אֶת קַבָּרֵט הָאָנוּסְנוּס, בְּהֶחְלֵט! קַבָּרֵט מִתְמָרֵד!
א: וָואלָה… מֵאָז כְּתַבְתִּיו וּפֻרְסַם לֹא הִרְהַבְתִּי עֹז לְקָרְאוֹ
ב: הוֹ! הוֹ! אֲנִי יָכוֹל לְהָבִין, בְּכָל זֹאת מָה קָרָה, בִּקְצָרָה?
א: אָהַבְתִּי מִישֶׁהוּ כְּמוֹ שֶׁסַּכִּין מִתְעַלֶּסֶת עִם חֶמְאָה,
אָהַבְתִּי אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁהָאָבִיב אוֹהֵב אֶת עַצְמוֹ,
אָהַבְתִּי אוֹתוֹ כְּמוֹ סְלוֹאוּ אֶת צְמָדָיו הַמְּפַזְּזִים בְּהִתְעַגְּלוּת בַּרְבּוּרִית.
אָהַבְתִּי אוֹתוֹ כְּמוֹ נַעֲרָה אֲדֻמַּת שֵׂעָר – שְׂפָתֶיהָ אַצּוֹת
בִּתְנוּפָה פִּיּוּטִית לְתָאֵר אַהֲבָה,וְנַפְשָׁהּ בְּמֻטַּת מַשָּׁק שֶׁל אָבִיב רָחוּץ,
אָהַבְתִּי אוֹתוֹ כְּמוֹ מָה שֶׁרָכוּס וְסָתוּם פְּרִיצָה בִּכְמֹהַּ לְהִתְפַּכְפֵּךְ.
תָּאֵר לְךָ אֶת אַמּוֹת הַמִּדָּה שֶׁל אוֹתָהּ הִתְלַקְּחוּת בְּלִי פֶּרֶץ?
תָּאֵר לְךָ נֹאמַר בְּאָלֵגוֹרְיָה בַּת זְמַנֵּנוּ אֵיזוֹ תַּפְנִית טוֹטָאלִית
שֶׁגּ'וֹן סְנוֹאוּ רוֹצֵעַ אֶת חָזָהּ שֶׁל חָלִיסִי כָּךְ לְפֶתַע בְּעַרְמוּמִיּוּת אַפָּתִית.
כָּכָה נָפַלְתִּי אַפַּיִם אֶל יַעַר מֶנְטָה וּמַשֶּׁהוּ רָצוּעַ וְסוֹבֵב
רָמַשׂ עַל כֵּס אֲחוֹרַי, חָבַט וְהִרְבִּיץ וְהִכָּה וְלִחֵךְ אֶת הַטּוּכעֶס,
לָפַת בְּעָצְמָה וְהָפַךְ בְּסִחְרוּר שֶׁל תַּנִּין אֶת מָתְנַי
פִּרְפֵּר רִטֵּט פִּרְכֵּס בְּפִינָלָה שֶׁל שְׁפְּרִיץ חָמִים עַל פְּנֵי הַבֶּטֶן הַצְּבוּטָה
ב: בּוֹא נִגְמֹר לְהַיּוֹם, זֶה הַרְבֵּה…
א: כֵּן.


יומנות אישית פרק א׳

בְּיַעַר הַמֶּנְטָה הַכָּמוּס הִתְכַּמְּסָה אַהֲבָתֵנוּ –
שְׁנֵי יַלְדּוֹנִים מְנֻצֵּי סִימָנֵי זַכְרוּת רִאשׁוֹנִיִּים,
בְּיַעַר הַמֶּנְטָה שֶׁלָּנוּ אָהַבְתִּי אֶת מַלְכִּיּוֹר שֶׁהוֹרַנִי
לֶאֱהֹב אֶת גּוּפוֹ עוֹד קֹדֶם מֵאֱהֹב אֶת נַפְשׁוֹ,
כְּשֶׁהֵנִיף אֶת הַפּוּךְ בַּחֹרֶף שֶׁנָּתְנוּ הַשְּׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה
וְהוֹרָה לִי לָרֶדֶת, וְהוֹרָה לִי לִזְחֹל אֶל בִּקְתַּת זַכְרוּתוֹ
וְהוֹרָה לִי לְגַלּוֹת חִבָּה וּרְטִיבוּת עַל מְקוֹם עוֹרְרוּת מִתְבַּגֵּר
טוּר טוּר שֶׁל מַלְאֲכֵי רִיר מִינְיָאטוּרִיִּים בְּמֶחְוָה וְחֶמְדָּה עִנּוּגִית רִיַּרְנוּ.
שׁוֹשַׁנֵּי נָהָר לוֹקְקוֹת סֶלַע, שׁוֹשַׁנֵּי נָהָר נְטוּשׁוֹת גַּאֲוָה רוֹגְשׁוֹת
לִלְטֹף בְּעִנְבָּל טוֹטָאלִי לְרוֹמֵם וּלְהַפְלִיא הַמְרָאָה זִקְפָּתִית בְּמַלְכִּיּוֹר
בְּיַעַר הַמְּנֻטֶּה הַכָּמוּס הָיִינוּ בְּנֵי חֹרִין – רְחוֹקִים
מֵהִתְנַכְּרוּת וְקוֹל הַמְּנַדּוֹת, דָּתוֹת מְנַדּוֹת, אִמָּהוֹת, רַבָּנִים בּוֹהֲקִים
בִּן רֶגַע זָרִיתָ, זָרַרְתָּ בִּי אֹנֶס שֶׁנִּסְלַח לְךָ מִכְּבָר
כְּשֶׁהִרְהַרְתִּי מִתְמַהְמֵהַּ אַף עַל פִּי –
שֶׁזִּיֵּן!
סָטַר!
נָטַשׁ!
סִפְסֵל!
וּפִי
הָאֲחוֹרִי
עָקֹם
רָקוּם
נִבְעָר
בְּסוֹף בַּרְבָּרִי
מֻפְרָע
וּמְכֹעָר.


3.

א: הָלְכָה וְהִסְתַּבְּכָה נִשְׁמָתִי בְּאַהֲבָה שָׂטָן
לֹא מַפְלִיא אוֹתִי שֶׁהֲרֵי זֶה קָרָה לִי,
אֵרוּעִי הַפְּרָטִי קֹרַץ מֵהַכְּרוֹנִיקָה הַזֹּאת,
וְלֹא מִשּׁוּם שֶׁהָיִיתִי הוֹגֶה בָּרַךְ, בַּפָּרִיךְ,
לֹא הֵם הֵבִיאוּ עָלַי אֶת אוֹתָהּ הִתְלַקְּחוּת קַטְלָנִית,
לוּ לְמַלְכִּיּוֹר הָיָה סְפִּירִיט שֶׁל מֶלֶךְ הַנֶּשֶׁף
אַף אֶחָד לֹא הִבְחִין וְהֶעֱלָה עַל תֹּרֶן הַהִגָּיוֹן
שֶׁהוּא מַנְיָאק סוֹצְיוֹפָּת סָדִיסְט וְאַנְטִיפָּת
שֶׁעַזּוּת לִבּוֹ תִּגְעַשׁ עַד כִּי חָטוֹא בִּמְלָאכָה אָנוֹכִית.
ב: מָה הִיא אוֹתָהּ מְלָאכָה אָנוֹכִית?
א: לְהַשְׁחִית וְלִמְרֹד בְּ־"וְאָהַבְתָּ" וּלְיַשֵּׂם "וְאָנַסְתָּ"
וַהֲרֵי זֹאת אַשְׁמָתִי, עִם שָׂטָן לֹא הוֹלְכִים
ל־AM PM – אֲפִלּוּ בַּמַּאנְץ' הֲכִי קְרִיטִי. מֵבִין?


4.

ב: אַתָּה כּוֹעֵס לִפְעָמִים?
א: וַדַּאי, וְכוֹעֵס מֵעַל לַמְּמֻצָּע.
יֵשׁ יָמִים שֶׁהַמּוֹחַ קָפוּץ וּמִתְקַשֵּׁחַ עַד לִכְדֵי מִיגְרֵנָה
אוֹ שָׁבָץ, כְּאִלּוּ נוּל מוֹשֵׁךְ וּמוֹשֵׁךְ
בְּאֶצְבָּעוֹת דְּקִיקוֹת עִם סִבֹּלֶת לֵב רֵאָה שֶׁל אַתְלֵט.
וּוַדַּאי שֶׁאֲנִי זוֹעֵם, מַלְבִּין אֶת עֲצַבַּי
כְּמוֹ אֶלֶף רַכָּבוֹת עַל מְסִלַּת הָאֻנּוֹת.
הָיִיתִי עֵד מַפְתֵּחַ, פְּרוֹטֶקְטוֹר שֶׁל בְּנֵי־חִלּוּל ה'.
וְהַיּוֹם עַל חָזִי הֵיכָן שֶׁמִּתְפַּעֶמֶת רוּחַ הַחַיִּים
נָבְטוּ בְּסִלְסוּל שֶׁל קְנוֹקֶנֶת שְׁנֵי סִיבֵי כֶּסֶף וְלֹבֶן בִּקְצוֹתָם.
הוֹדוֹת לַשְּׁתִיקָה הַפָאטָלִית נִפְדְּתָה שֵׂיבָה וִישִׁישׁוּת.
יָמִים אֲרֻכִּים הֶחָזֶה כּוֹאֵב כְּכַסֶּפֶת נִתֶּצֶת בִּשְׁעַת גַּנָּבֵי הַשַּׁלְוָה.
כְּשֶׁאֲנִי נִזְכָּר בָּרֶגַע הַהוּא
כְּשֶׁסַּנְדָּק מְפֻנָּק וְשָׂבֵעַ עָשַׂנִי כִּסֵּא לְאֵלִיָּהוּ,
מָל בְּחַשְׁמַל זַכְרוּתוֹ אֶת הַהַסְכָּמָה, אֶת הַהִתְמַסְּרוּת,
אֶת הַכֵּן לְבַצֵּעַ בִּי אַקְט בַּרְבָּרִי בִּתְנָאֵי פְּרֵה הִיסְטוֹרְיָה
כִּרְצוֹנוֹ הָרוֹכֵן הַדָּרוּךְ דָּרַךְ בִּי זִקְפָּה מְפֻגְיֶנֶת
כְּמוֹ אֶלֶף אַיָּלִים מְקֻרְנָנִים, בְּלִי גּוּמִי וְגֵ'ל בַּשִּׁיטָה הַהִיגְיֵנִית
אָז כֵּן אֲנִי כּוֹעֵס לִפְעָמִים, וְהָאַשְׁמָה מְרַדֶּפֶת
רַק הַטְּרָאוּמָה לֹא סֵנִילִית, הִיא מְדֻיֶּקֶת מִן הַמָּקוֹר
וְהִיא שְׁקֵטָה וּמַמְזֵרָה וְעוֹשָׂה בְּךָ
עַד שֶׁתִּתְפַּלֵּל לְהַסְפּוֹת
לְהַסְפּוֹת מְאוֹד.


5.

ב: עַל מִי עוֹד אַתָּה כּוֹעֵס?
א: עַל אִמָּא שֶׁלּוֹ, וְאִמָּא שֶׁלִּי…
אִמּוֹ שָׂמָה גִּילְיוֹטִינָה וְגִבְּתָהוּ
וְאִמָּא שֶׁלִּי, חִבְּרָה לִי זַמְזַם כֹּה רוֹעֵשׁ
וּכְמוֹ אָמְרָה: רַק בַּמְּלוּנָה שֶׁל עַצְמְךָ תְּדַבֵּר עַל זֶה,
אֲנִי לֹא מְסֻגֶּלֶת לִשְׁמֹעַ…
ב: נִשְׁמָע קוֹמְפְּרֵס אֵדִיפָּלִי
א: לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ וּמָה מִשְׁתַּמֵּעַ וְנִשְׁמָע
אֲבָל הַמַּעֲשֶׂה הַנִּבְזֶה וְהַנְּבָלִי שֶׁהוּא בִּצֵּעַ וְלֹא בְּשׁוֹגֵג
הֻשְׁתַּק, תָּאֵר לְךָ לִצְפּוֹת בְּמִזְוָדָה מְלֵאָה
חֹמֶר פֶּשַׁע וְנֶפֶץ עוֹבֶרֶת בְּמַסּוֹעַ בְּאִשּׁוּר מְזֻרְגָּג?
מְתֻגְמָל בְּפֶרֶק חַיִּים דַּנְדָּשׁ כְּהַמְחָאָה עַל פְּשָׁעָיו?
לֹא תִּתְפּוֹצֵץ מִזַּעַם?
אָז כֵּן, הַכַּעַס הַטְּרָאוּמָה וַאֲנִי הַשִּׁלּוּשׁ הַקָּדוֹשׁ
שֶׁל אָנַרְכִיַּת גּוּף עַצְמִיּוּת וְנֶפֶשׁ
חַיִּים בְּחֹסֶר נוֹחוּת וְהַרְמוֹנְיָה
מִתְגַּנְּבִים כְּמוֹ עוֹרֵב דֶּרֶךְ אֲרֻבָּה
דֶּרֶךְ הַפִּיחַ וְהָאָבָק וְהַמּוּעָקָה הַמְּפֻחֶמֶת,
שָׁחֹר מִתְפַּדֵּר בְּשָׁחֹר מִתְפַּדֵּר בְּשָׁחֹר
בַּלָּבָן הָעַז שֶׁל הָאֱמֶת שֶׁלָּנוּ
דֶּרֶךְ גִּבּוּיִים
שֶׁל הַשּׁוֹתְקִים
דּוּמָם.


6.

א: תּוֹרְךָ – תּוֹרְךָ – תּוֹרְךָ – תּוֹרְךָ –
תִּדְחַף אֶצְבַּע מְשֻׁלֶּשֶׁת לְמַלְכִּיּוֹר
וְלַצֶּנְזוּרָה שֶׁנִּכְפְּתָה עָלֶיךָ, מִיגוֹ, תִּהְיֶה בּוּלְדּוֹזֶר, מִיגוֹ
"הָהּ חֶדְוָה הִיא בֶּאֱמֶת יוֹדַעַת לִהְיוֹת כַּלְבָּה"
יֵשׁ לָךְ גִּבּוּי מֵאִמָּא חֶדְוָה, אִשָּׁה צִפּוֹר מַלְאָךְ, מִיגוֹ
הִיא שׁוֹנָה מֵאִמְּהוֹתֶיךָ הַקַּמָּאִיּוֹת, מִיגוֹ
תְּדַבֵּר דֶּרֶךְ הַקּוֹלוֹת הַחֲדָשִׁים,
דֶּרֶךְ הַקּוֹלוֹת הַחֲדָשִׁים, וְהַקּוֹלוֹת הַחֲדָשִׁים
וְתַרְבִּיעוּ אֶת הַפֶּשַׁע הָעַתִּיק הַהוּא
שֶׁהִצִּיל אֶת חַיִּים
וְהִגְלְךָ
יָ'כְּפוּי טוֹבָה
מִיגוֹ.


7.

ב: הַיּוֹם, מָה אַתָּה זוֹכֵר הַיּוֹם?
א: הַפְּרָטִים כְּמוֹ פִילְם שָׂרוּף, לְעִתִּים
כַּמָּה מֵהֶם נֶחְלָצִים מֵהַהִתְפַּחֲמוּת הַמְּסַמֵּאת אֶת הַפְּרָט
וְאִי־רֶגַע נוֹשָׁע וְנֶחְלָץ כְּמוֹ פְּנִינָה,
כְּלוֹמַר מוּמָר לְשַׁדֵּר לִי עוֹד תְּמוּנָה,
תַּעְתּוּעַ, פּוֹרְטְרֵט סְפוּג כִּעוּר וְאֵימָה.
ב: זֶה אַנְטִיתֵזָה לְהַצְלִיחַ לִמְצֹא פִּעְנוּחַ בְּמִקְרֶה טְרָגִי כָּזֶה
א: כֵּן, גַּם אַנְטִיתֵזָה שֶׁהִסְתַּכְּלוּתְךָ אָז תִּרְגְּמָה
אֶת הָאֵימָה לְלֵיל כְּלוּלוֹת בִּסְטַיְל גִּלּוּי עֲרָיוֹתִיזְם.
הוּא הִשְׁפִּיל אוֹתִי כְּשֶׁהִפְשִׁיל מִמֶּנִּי אֶת שִׁכְבוֹת הַבֶּגֶד וְהַתַּחְתּוֹן
תָּאֵר לְךָ, לְפֶתַע פִּגְיוֹן מְבַתֵּר וּמִשְׁתַּיֵּף בֵּין הַפְּלָחַיִם,
גּוּפִי הֻגְלַד וְהִתְפַּלֵּד תָּאֵר לְךָ חִכּוּךְ שֶׁכָּזֶה
מַזָּלִי מִשּׁוּם שֶׁהָלוּם וְנִתָּק קָפָא בִּי הֶלֶם
חַשְׁתִּי מַחֲצִית מִן הַכְּאֵב, מֵעֵין טִרְטוּר כְּאֵב
אֲבָל מָהוּל בְּחֹמֶר הַרְדָּמָה, מַזָּל שֶׁנְּמוּגוֹתִי שָׁם מִלְּהַרְגִּישׁ,
לַמְרוֹת שֶׁהַנֶּפֶשׁ לֹא נָמוֹגָה מֵעֶלְבּוֹנוֹתָיו שֶׁחָתְמוּ אֶת הָרֶגַע
כְּשֶׁפִּתֵּל אֶת מַעֲשֵׂהוּ הַנִּבְזֶה בְּאַשְׁמָה כְּלַפַּי,
הִבַּטְתִּיו, מִפְלַצְתִּי, חוֹבֵשׁ בְּחִפָּזוֹן וּבֶהָלָה אֶת הַצִּיצִית,
חוֹפֵן אֶת גְּדִילֶיהָ בַּמִּכְנָס, כּוֹבֵשׁ אֶת נַפְשִׁי בִּזְוָעָה וּמוּעָקָה,
קוֹלֵעַ אוֹרֵג בְּאִשּׁוּם דּוֹקְרָנִי וְזַיְפָן וְכוֹזֵב,
בְּחַיַּי, שֶׁמִּילוֹתָיו רְצָחוּנִי וְיִסְּרוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ
וְהַגּוּף מְאוּם לֹא הִרְגִּישׁ.

 

יומנות שירית פרק ב'

רָבַצְתִּי בְּמֶרְחַץ מִרְבַּץ הַסְּחִי
וְהַמָּקוֹם לֹא רִחֵם עָלַי
נִפְתַּע מֻקְהֶה כָּל חוּשׁ
עָזוּב סוֹפֵד כָּתוּשׁ
וּכְלוּם שָׁם לֹא רִחֵם עָלַי
פִּיפְּס שֶׁל רַחֲמִים לֹא גִּלָּה
הַמָּקוֹם וַאֲנָשָׁיו עָלַי
רָבַצְתִּי בְּשַׁעֲרוּרִיָּה מְפֹרֶשֶׁת מִדַּי
כָּבוּד כָּפוּף מְחֻפֶּה בְּרֶשֶׁת הַתִּסְכּוּל
בָּלוּל בַּשֹּׁבֶל הַמְּאַבֵּן שֶׁל הָאוּפוֹרְיָה
גִּבֵּן חָתוּךְ חָרוּךְ פְּרָאוּת
וּכְלוּם שָׁם לֹא גִּלָּה
גַּם לֹא
טִפָּה טִפִּית
שֶׁל רַחֲמִים
עַל רֹאשׁ
הֵאָנְסוּתִי.


יומנות שירית פרק ג'

בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת, בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת
הֲרֵי אֲנִי נִפְטָר מִמְּךָ אֹנֶס, פּוֹטֶרְךָ מִמִּשְׁמֶרֶת,
אֹנֶס רַחוּם, חַנּוּן וְזַךְ, אֹנֶס אֶמְפָּתִי.
אֲנִי מְשַׁחְרֶרְךָ, חוּט שׁוֹמֵר, דָּרוּךְ מָתוּחַ
לֵךְ, הָעוֹלָם לְךָ פָּתוּחַ,
שׁוּעָל בֵּין גֶּפֶן כֶּרֶם קָרָוָן וְאֹהָלַיִם
עֶלֶם צֶדֶק יֹשֶׁר, עֶלֶם טוֹב יְרוּשָׁלַיִם,
אֲנִי חוֹנֵן אוֹתְךָ מֵהִכָּסֵס בַּחֲרָטָה,
וְדֹנַג סִבְלוֹתַי בְּאֵשׁ הִתְעַלְּלוּיוֹתֶיךָ
הֶעֱלַמְתִּים, וְגַם אֶת יִסּוּרַי שֶׁלֹּא כָּלוּ,
הָעִקָּר שֶׁנֶּהֱנֵיתָ, נֶהֱנֵיתָ נֶהֱנֵיתָ
וּבָרוּךְ תִּהְיֶה, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, בִּמְחִצַּת ה'.
נָקִי, צְחוֹר לֵבָב, מוּרָק מוֹרִיק מַבְרִיק מִפֶּשַׁע.
מֻבְרָשׁ מַבְרִישׁ תָּהֵל, שְׁכִינָה, הִלָּה וַחֲסִידוּת,
גְּבַרְבַּר עָלַי, עֶלֶם אַלְפָא, שַׁרְמַנְטִי,
מַשְׁפְּרִיץ אִינְפְלַצְיַת פְּרִי בָּרִיא,
בָּרוּךְ תִּהְיֶה, מְבֹרָךְ וְטָהוֹר וְגַלְאוֹר תִּהְיֶה
עַכְשָׁו
כְּשֶׁהִבְרֵאתָ.


8.

ב: אֵיךְ דִּמְיַנְתָּ אֶת זֶה?
א: מָלֵא בְּפָּתוֹס, נָאִיבִיּוֹת וְקִיטְשׁ קִיטְשׁ
הַרְבֵּה מְאוֹד קִיטְשׁ, דִּמְיַנְתִּי אֶת זֶה בִּדְיוֹנְקִיטְשׁ.
מָלֵא בְּפֶלֶא, בְּקֶסֶם, טִמְטוּם, מָלֵא בְּרֹךְ בִּלְתִּי מוּבָן,
בִּלְתִּי פּוֹגֵשׁ אֶת הַמְּצִיאוּת הַמְּצִיאוּתִית,
דִּמְיַנְתִּי אֶת זֶה בְּתַסְרִיטִים הֲזוּיִים,
(לֹא כְּמוֹ הַסְּצֵנָה הַבֵּיתִית בְּרֶגַע הַמָּקוֹר).
אֲנִי מִתְעַבֵּר, וְהַבֶּטֶן תּוֹפַחַת לִמְמַדֵּי שְׁמַנְמַנּוּת,
אֲנִי מַמְלִיט דִּמְיַנְתִּי, שְׁלוֹשָׁה סְיָחֵי פּוֹנִי,
לְמַלְכִּיּוֹר שֶׁלִּי, אֶל אָדָם שֶׁלִּי, בְּחִיר לֵב שֶׁלִּי, דִּמְיַנְתִּי מָלֵא טִפְּשׁוּת
שׁוֹכְבִים מִתְעַלְּסִים אוֹהֲבִים נֶאֱהָבִים מִתְאַהֲבִים מְיַבְיְבִים
עַל מִטַּת מַסְקַרְפּוֹנֶה, וְכָל נְשִׁיקָה הִיא פֶּטֶל, וְכָל נְשִׁיקָה
בְּשׂוּמָה מְבֻשֶּׂמֶת תּוּת יַעַר, וְכָל לִטּוּף הוּא מָרֵנְג וְקַצֶּפֶת זְלוּפַת עֲדִינוּת,
דִּמְיַנְתִּי אוֹרְגַּזְמָה אֲרֻכָּה שֶׁל פִּטְפּוּט, מַלְאָךְ מְפַטְפֵּט עִם מַלְאָךְ
גִּיטָרָה עֲשׂוּיָה מִמַּיִם, מֵי לִילָךְ, סְגַלְגַּלִּים נִזְלָפִים בְּרֶגַע
פַּעֲמוֹנֵי הַגָּרוֹן זוֹלְפִים דּוֹלְפִים לוֹטְפִים אֶת מַלְכִּיּוֹרְיוֹר שֶׁלִּי ¬ –
דִּמְיַנְתִּי אוֹתִי שָׁרִים בְּרֶגַע כְּמִיהָה פִּלְאִי וְטָהוֹר:

‟You are my sunshine, my only sunshine
You make me happy when skies are gray
You׳ll never know, dear, how much I love you
Please don׳t take my sunshine away“

בְּבַקָּשָׁה, דִּמְיַנְתִּי, בְּבַקָּשָׁה, תְּחִנָּה דִּמְיַנְתִּי,
מִשְׁכָּב שֶׁאֵין בּוֹ אַלִּימוּת, שֶׁאֵין בּוֹ רֶצַחנֶפֶשׁ, דִּמְיַנְתִּי –––
שֶׁאֵין בּוֹ עֹשֶׁק, שֶׁאֵין בּוֹ הַקְנָטָה וְרֶצַח אֹפִי, דִּמְיַנְתִּי –––
מִשְׁכָּב נָדוּף כָּאַב כִּי אוֹלָר רִטֵּשׁ אֶת נַרְקִיס הַיַּשְׁבָן.
וְקוֹלָר הֲתִכְבֹּל לַצַּוָּאר כֶּהֱיוֹתִי כֶּלֶב סוֹרֵר.
כִּי זִיַּנְתַּנִי מֻרְבָּע רְכוּס־צְרָחָה, דִּמְיַנְתִּי –
חִכָּיוֹן לְהַסְכָּמָתִי, דִּמְיַנְתִּי אוֹתִי בְּנִימוּס וְכָבוֹד
מֵשִׁיב: הַלַּיְלָה לֹא, הַלַּיְלָה לֹא
בִּמְקוֹם הָאֹנֶס הַהוּא
בְּשֶׁבַח מַלְכִּיּוֹר.


9.

ב: טוּק טוּק מִי אַתָּה?
א: אֲנִי? אֲנַחְנוּ פֹּה, עַתָּה.

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Share on whatsapp
WhatsApp