מֹאזְנַיִם

לְחַפֵּשׂ הַגְדָּרָה לְ'מָה זֶה שִׁיר'
זֶה כְּמוֹ לְגַהֵץ עֲנָנִים –
אוּלַי נַרְגִּישׁ יַצְרָנִיִּים
אֲבָל הַשָּׁמַיִם יִשָּׁאֲרוּ מְקֻמָּטִים.
שִׁיר הוּא מָה שֶׁקּוֹרֶה לְמָשָׁל
כְּשֶׁהַקָּפֶה שֶׁלְּךָ נֶאֱנָח
וְאַף אֶחָד מִלְּבַדְּךָ לֹא שׁוֹמֵעַ.

או

לְנַסּוֹת לְהַגְדִּיר שִׁיר
זֶה כְּמוֹ לָתֵת הַנְחָיוֹת לָאָבִיב:
חַם, קַר, חַם, חַם, מִתְחַמֵּם וְקַיִץ!
שִׁירִים לֹא אוֹהֲבִים כְּלוּבִים
וְלֹא שְׁאֵלוֹת עִם שִׁנַּיִם חַדּוֹת.
הֵם פָּשׁוּט מַגִּיעִים עִם חִיּוּךְ
וְעֵינַיִם דוֹמְעוֹת וְסַקְרָנִיּוֹת.

אפשר כך

שִׁיר הוּא דָּג
שֶׁלֹּא אִכְפַּת לוֹ
אִם יֵשׁ לְךָ חַכָּה אוֹ לֹא.
אַתָּה יוֹשֵׁב עַל שְׂפַת הַנַּחַל,
עִם כָּרִיךְ וַחֲלוֹם,
וְלִפְעָמִים הַנַּחַל
אוֹכֵל אֶת הַכָּרִיךְ.

או

שִׁיר הוּא טֵלֵפוֹן
שֶׁמְּצַלְצֵל רַק כְּשֶׁאַתָּה יָשֵׁן.
אַתָּה מִתְעוֹרֵר,
בּוֹדֵק הוֹדָעוֹת,
ומְגַלֶּה עָשׁ בַּנַּעַל שֶׁלְּךָ
וְחוֹשֵׁב –
הָא כֵּן, בְּדִיּוּק כָּךְ.

או

שִׁיר הוּא תֵּבַת דֹּאַר
שֶׁאֵין בָּהּ כְּלוּם
מִלְּבַד קוֹל גֶּשֶׁם.
וַעֲדַיִן אַתָּה מַמְשִׁיךְ וּבוֹדֵק
מִדֵּי יוֹם,
לְמִקְרֶה שֶׁמִּישֶׁהוּ שָׁלַח לְךָ
צוּפִית קְטַנָּה וּבִלְתִּי נִרְאֵית.

או

שִׁיר הוּא כָּרִיךְ
שֶׁשָּׁכַחְתָּ בְּכִיס הַמְּעִיל
לְצַד מִכְתַּב אַהֲבָה וְעָלֶה צָהֹב בְּצוּרַת לֵב.
יֵשׁ לוֹ רֵיחַ שֶׁל יוֹם שְׁלִישִׁי,
טַעַם שֶׁל גֶּשֶׁם עַל מוֹשַׁב הָאוֹפַנַּיִם הָאֲדֻמִּים
וְהוּא מְסַפֵּר לְךָ סוֹדוֹת
שֶׁכְּבָר יָדַעְתָּ וְשָׁכַחְתָּ לְסַפֵּר לָעוֹלָם.

או אולי

הוּא הוֹדָעָה קוֹלִית מֵהַיָּרֵחַ
שֶׁעֲדַיִן מְחַכָּה שֶׁתַּקְשִׁיב לָהּ
בַּמַּזְכִּירָה הָאֵלֶקְטְרוֹנִית הַיְּשָׁנָה שֶׁזָּרַקְתָּ בַּמַּחְסָן.
יֵשׁ בָּהּ מַשֶּׁהוּ עַל אַהֲבָה,
חָלָב שֶׁבֶּטַח כְּבָר הֶחֱמִיץ,
גְּמַלִּים בַּדֶּרֶךְ לִבְאֵר־שֶׁבַע
וְכִנּוּי חִבָּה סוֹדִי בְּיוֹתֵר שֶׁרַק הִיא יוֹדַעַת.

או

שִׁיר זֶה יַעַר שֶׁמְּנַסֶּה לִצְמֹחַ
מִתּוֹךְ מְכוֹנַת הַכְּתִיבָה אוֹ הַמִּקְלֶדֶת שֶׁלְּךָ,
כְּשֶׁהַשָּׁרָשִׁים סְבוּכִים בֵּין אוֹתִיּוֹת אֶהֱוִ"י.
לִפְעָמִים מִשְׁפָּט נִכְתַּב בִּגְלַל הָרוּחַ שֶׁבֵּין הֶעָלִים,
לִפְעָמִים הָרוּחַ הִיא רַק רוּחַ
וְהֶעָלִים מַסְתִּירִים לְךָ אֶת הָאֱמֶת.

או

שִׁיר זֶה דַּג זָהָב קָטָן,
בְּכוֹס שֶׁל וִיסְקִי יָקָר
שֶׁשּׂוֹחֶה בְּמַעְגָּלִים סְבִיב הַבְּדִידוּת שֶׁלְּךָ.
הוּא לֹא יוֹדֵעַ מָה שְׁמוֹ אוֹ שִׁמְךָ,
אֲבָל הוּא מִתְבּוֹנֵן בְּךָ בּוֹכֶה
כְּשֶׁאַתָּה קָם לְהַחְלִיף
אֶת הַוִּיסְקִי בַּמַּיִם.

או

שִׁיר זֶה מַפִּית צִבְעוֹנִית מְקֻפֶּלֶת
לְעָגוּר נְיָר עַל־יְדֵי הַמֶּלְצָרִית הַמְּשֻׁעֲמֶמֶת
בַּמִּסְעָדֹנֶת בִּשְׁעַת הָעֹמֶס.
הוּא לֹא יָכוֹל לָעוּף,
אֲבָל יֵשׁ לוֹ זִכְרוֹנוֹת שֶׁל יַפָּן וְשֶׁל גְּבָהִים.
הַמֶּלְצָרִית מַשְׁאִירָה לְךָ אוֹתוֹ עִם הַחֶשְׁבּוֹן,
וְאַתָּה מַשְׁאִיר אוֹתוֹ עַל עֲנַף עֵץ הַדֻּבְדְּבָן בַּיְּצִיאָה.

בקיצור

כַּמָּה טִפְּשִׁי הוּא הַנִּסָּיוֹן
לְהַגְדִּיר מַהוּ שִׁיר –
כְּמוֹ לְבַקֵּשׁ מֵהַיָּם
לְהַסְבִּיר אֶת קוֹל הַגַּלִּים.
שִׁיר הוּא נִיצוֹץ אוֹר
בַּחֲשֵׁכָה הַמֻּחְלֶטֶת
שֶׁמְּחַכֶּה לַגַּפְרוּר הַנָּכוֹן.

כי

זֶה מְסֻכָּן לַשִּׁירָה
לְנַסּוֹת וּלְהַגְדִּיר מַהוּ שִׁיר –
כִּמְעַט כְּמוֹ לְלַמֵּד חָתוּל
לְנַגֵּן בִּפְסַנְתֵּר (מָה יַעֲשֶׂה אָז קְלַיְדֶּרְמָן?).
כִּי שִׁיר הוּא פַּנְקֵיְק
שֶׁמְּסָרֵב לְהִתְהַפֵּךְ,
צוֹחֵק מֵהַכְּלָלִים שֶׁאַתָּה מְנַסֶּה לִכְתֹּב.

או

שִׁיר הוּא כְּמוֹ כִּסֵּא
כִּי הוּא יוֹדֵעַ וּמְחַכֶּה.
לָאו דַּוְקָא לְךָ,
רַק לְמִי שֶׁעָיֵף מַסְפִּיק
לְהִתְיַשֵּׁב וְלַחֲלֹם
קְצָת בְּצֶבַע אַחֵר, אִתּוֹ.
חָשׁוּב לִזְכֹּר: גַּם לְכִסְאוֹת שְׁבוּרִים יֵשׁ חֲלוֹמוֹת.

או

קְצָת כְּמוֹ בַּרְוָז,
צָף בְּכָזוֹ שַׁלְוָה
עַל פְּנֵי מֵימֵי הַדַּף –
אֲבָל מִתַּחַת, בְּלִי שֶׁנִּרְאֶה,
הָרַגְלַיִם מְדַוְּשׁוֹת כְּמוֹ מְשֻׁגָּעוֹת
רַק כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ וְלָצוּף.
והֲכִי חָשׁוּב: שִׁיר, כְּמוֹ בַּרְוָז, תָּמִיד מְדַדֶּה עַל קַרְקַע יַצִּיבָה מִדַּי.

בקצרה

שִׁיר הוּא מִין חַיָּה
שֶׁחוֹלֶפֶת בִּשְׂדֵה הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלְּךָ
כְּשֶׁאֵינְךָ מִסְתַּכֵּל,
וּמַשְׁאִירָה לְךָ
טְבִיעַת רֶגֶל מֻשְׁלֶמֶת
בַּתּוֹדָעָה הָרַכָּה וְהַמֻּסַּחַת שֶׁלְּךָ.
כְּשֶׁתִּתְעוֹרֵר, תֵּדַע רַק שֶׁעָבַר שָׁם מַשֶּׁהוּ "כְּמוֹ"

כי ככה

שִׁיר הוּא רֶגַע שֶׁל שֶׁקֶט
בְּשִׂיא הָרַעַשׁ,
שֶׁמַּגִּיעַ עַד אֶדֶן הַחַלּוֹן
וּלְךָ יֵשׁ שְׂפַם חָלָב
וְרֵיחַ עַז שֶׁמַּגִּיעַ מֵהָרְחוֹב לְמַטָּה.
אַתָּה מְנַסֶּה לוֹמַר מַשֶּׁהוּ חָכָם
אֲבָל יוֹצֵא לְךָ רַק צִיּוּצִפּוֹר.

איך כותבים שיר

שֵׁב עִם הָעִפָּרוֹן
וְחַכֵּה שֶׁהַיָּרֵחַ יַחְלִיט
אִם הוּא עוֹלֶה אוֹ יוֹרֵד.
חֲשֹׁב עַל צְלִיל הַמַּיִם וְטַעֲמָם
אוֹ עַל הָאֹפֶן בּוֹ כִּסֵּא מַרְגִּישׁ רֵיק
כְּשֶׁאִישׁ לֹא יוֹשֵׁב עָלָיו.
נַסֵּה לְהִזָּכֵר לְאָן נָסַעְתָּ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה,
וּלְמִי לֹא קָנִיתָ מַתָּנָה.
הִזָּכֵר בְּדַג הַזָּהָב שֶׁלֹּא הָיָה לְךָ
וּמֶה הָיָה שְׁמוֹ, וְאָז הִתְאַמֵּץ לְדַמְיֵן אֶת
עֵינֵי אַהֲבָתְךָ בְּרֶגַע זֶה. וְרֶגַע קֹדֶם לָכֵן.
עַכְשָׁו כְּתֹב שׁוּרָה שֶׁאֵין בָּהּ כָּל הִגָּיוֹן.
תֵּן לָהּ לָשֶׁבֶת מוּלְךָ וְלִצְחֹק עָלֶיךָ.
לְבַסּוֹף זֶה יִקְרֶה: הַשִּׁיר יָגִיחַ,
סָבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁעִם כּוֹבַע גָּדוֹל
וּבְתוֹכוֹ שָׁפָן שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ אַרְנֶבֶת,
אֲבָל הוּא מַעֲדִיף ג'וֹן אוֹ מָרִיאָן.
אַל תִּשְׁאַל לָמָּה. פָּשׁוּט הַמְשֵׁךְ לִכְתֹּב.

אין דבר כזה השראה

אֲנִי כּוֹתֵב כִּי אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר דְּבַר מָה
וְאֵין מִי שֶׁיַּקְשִׁיב לִי. הַשִּׁיר הוּא
הַזִּירָה בָּהּ אֲנִי מְדַבֵּר עִם עַצְמִי
בְּלִי הַצֹּרֶךְ לְהִתְנַצֵּל עַל כָּךְ. וְאִם זוֹ
אֵינָהּ סִבָּה טוֹבָה מַסְפִּיק אָז הִנֵּה –
צִיּוּץ הַצִּפּוֹרִים מַזְכִּיר שֶׁכְּבָר סְתָו
וּבַחוּץ שֶׁמֶשׁ צְהֻבָּה תְּלוּיָה בְּשָׁמַיִם כְּחֻלִּים.
חָצָב רִאשׁוֹן, רוּחַ קָרָה וְעוֹד מְעַט
בְּחִירוֹת. מִישֶׁהוּ כְּבַר בֶּטַח
יִכְתֹּב עַל זֶה מַשֶּׁהוּ.

אֲנִי מְצַלְצֵל אֵלַיִךְ.