דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים

אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל

שירים / נמרוד שיין

*
אִם הַמַּפְתֵּחַ בַּמַּנְעוּל לֹא מַקְשֶׁה עָלֶיךָ
בְּדֶלֶת הַכְּנִיסָה.
אִם אַתָּה פּוֹשֵׁט מְעִיל וְהַכִּסֵּא לוֹבֵשׁ אוֹתוֹ
בְּהַכָּרַת תּוֹדָה בִּמְקוֹמְךָ.
אִם אַתָּה שׁוֹכֵב חוֹלֵם עַל הַסַּפָּה
וְהַתִּקְווֹת נִשְׁאָרוֹת לְיָדְךָ וְלֹא חוֹמְקוֹת מִמְּךָ.
אִם הַקִּירוֹת עוֹטְפִים אוֹתְךָ
וְאַתָּה לֹא חוֹשֵׁב עַל הַיְּצִיאָה.
אִם כְּשֶׁחָשׁוּךְ אַתָּה עֲדַיִן מַצְלִיחַ
לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ לַחֲדַר הָאַמְבַּטְיָה.
אִם אַהֲבָתְךָ מַגִּיעָה אֵלֶיךָ וְאוֹמֶרֶת שֶׁ
נָּעִים לִהְיוֹת אֶצְלְךָ.
אִם כְּשֶׁאַתָּה נִרְדָּם כָּל הַחֲדָרִים הָאֲחֵרִים
מַמְשִׁיכִים לִחְיוֹת אִתְּךָ
זֶה הַבַּיִת שֶׁלְּךָ.


ובדיוק תותח רועם

אוֹמְרִים שֶׁכְּשֶׁהַתּוֹתָחִים רוֹעֲמִים,
הַמּוּזוֹת שׁוֹתְקוֹת.
אֲבָל הֵן לֹא שׁוֹתְקוֹת,
אַתֶּם פָּשׁוּט לֹא שׁוֹמְעִים אוֹתָן.
כִּי הִנֵּה מְשׁוֹרֵר
חוֹתֵךְ לְעַצְמוֹ עַגְבָנִיָּה
וּבְדִיּוּק תּוֹתָח רוֹעֵם
וְהַסַּכִּין קוֹרַעַת בִּבְשָׂרוֹ.
הוּא מַחֲנִיק יְבָבָה בַּמִּטְבָּח
וְאַתֶּם שְׁמַעְתֶּם רַק תּוֹתָח.


התחזית

יוֹם רַע לַחוֹלְמִים עַל אַחְדוּת
יוֹם רַע לַמִתְקַשִּׁים בִּנְשִׁימָה
יוֹם רַע לְחוֹקְרֵי הֶחָלָל
יוֹם רַע לְבַעֲלֵי הַחֻלְיוֹת.
יוֹם טוֹב לָאוֹהֲבִים לְלֹא סַרְגֵּל
אֲשֶׁר חָדְלוּ לִמְדֹּד אֶת יְגוֹנָם
וַחֲלוֹמָם מֻנָּח עַל יָדִית דֶּלֶת הַבַּיִת
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכְּחוּ אוֹתוֹ בְּצֵאתָם.