מֹאזְנַיִם

דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים

הומאז' לוויזלטיר / נדבי נוקד

*

לָקַחְתִּי שִׁירִים
וְלֹא קָרָאתִי

בלדה (2)

הַמְּשׁוֹרֶרֶת הַזָּרָה
הָרְגָה (בְּטָעוּת) חִפּוּשִׁית בְּשִׁירֵי קָמִינְגְּס

קָנְתָה לִי סֵפֶר וְסִמְּנָה עַמּוּד וְשִׁיר
עִם פֶּרַח, שֶׁאוֹתוֹ כְּבָר סִמְּנָה
חִפּוּשִׁית.

בְּלִי הַשִּׁירָה
הַחִפּוּשִׁית הָיְתָה אוּלַי פּוֹלֶשֶׁת,
מִתְפַּלֶּשֶׁת, מִתְחַכֶּכֶת, מְרַשְׁרֶשֶׁת.

הִיא הִתְחַבְּאָה בֵּין עֲלֵי פֶּרַח מִתְיַבֵּשׁ.
בָּלָדָה מְקֻלְקֶלֶת. סִפּוּר
שֶׁהִשְׁתַּבֵּשׁ.

*

כְּכָל שֶׁהָאָדָם יוֹתֵר נִדָּף
הוּא יוֹתֵר נִדָּף אֵלֶיהָ
וּבְעֶצֶם גַּם אֵלֶיהָ
וְאֵלֶיהָ
אֲבָל בְּעִקָּר אֵלֶיהָ.
בְּעִקָּר אֵלֶיהָ.

הקפצות

רוֹאֶה אוֹתָהּ בַּחֲתוּלֵי רְחוֹב
רוֹאֶה אוֹתָהּ עַל שְׁבִילֵי מִדְרָכוֹת
רוֹאֶה אוֹתָהּ בְּהַקְפָּצוֹת

שְׁנָתִיּוֹת
שֶׁל רֶשֶׁת
חֶבְרָתִית

זקן המשוררים

כַּמָּה נִפְלָא יִהְיֶה לִהְיוֹת
זְקַן הַמְּשׁוֹרְרִים,
שֶׁהַצּוּצִיקִים בְּנֵי הַשִּׁבְעִים
יֹאמְרוּ עָלַי דְּבָרִים

(שֶׁלֹּא הָיִיתִי גְּדוֹל הַמְּשׁוֹרְרִים,
רַק זְקַן הַמְּשׁוֹרְרִים,
שֶׁאֶת הוֹנִי צָבַרְתִּי
מִלִּזְקֹן עַל אֲחֵרִים)

כַּמָּה נִפְלָא יִהְיֶה לִהְיוֹת
זְקַן הַמְּשׁוֹרְרִים,
שֶׁהַצּוּצִיקִים יוּכְלוּ רַק
לוֹמַר אַחֲרַי דְּבָרִים.