מֹאזְנַיִם

דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים

שיר אהבה למאיר ויזלטיר / חגית גרוסמן

 

נָשִׁים רַבּוֹת אָהַב מֵאִיר
שֶׁנּוֹלַד בְּיוֹם הָאִשָּׁה.
הוּא אָהַב אוֹתָן בִּתְחוּשָׁה
שֶׁהָעוֹלָם יוֹדֵעַ מָה לְהַשְׁאִיר
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יוֹתֵר מִכֹּחַ מְשִׁיכָה.
נָשִׁים רַבּוֹת הִתְאַהֲבוּ בּוֹ בָּעִיר
הֵן נִמְשְׁכוּ אֶל אוֹרוֹ הַמַּזְהִיר
הוּא מְשׁוֹרֵר חָכָם וּמְהִיר מַחְשָׁבָה.
וְהָיְתָה מִישֶׁהִי שֶׁבִּקְּשָׁה
לִפְתֹּחַ עֲרוּץ רַדְיוֹ
שֶׁבּוֹ יְנֻגְּנוּ מַחְשְׁבוֹתָיו
וְכָל הַיּוֹם הִיא תִּשְׁמַע אוֹתוֹ מְדַבֵּר.
וּמֵאִיר פָּסַע בַּשְּׂדֵרָה בִּצְעָדִים גְּדוֹלִים
לְבֶן שֵׂעָר וְאָרֹךְ כְּעֵץ צָעִיר,
חָבוּשׁ בְּכוֹבַע קַסְקֵט
וּבְלִבּוֹ מְנַגֵּן שִׁיר בִּדְרִישָׁה.
מִלִּים חֲדָשׁוֹת נוֹשְׁבוֹת
בְּמַעֲלֵה שְׂדֵרוֹת רוֹטְשִׁילְד
אֶל מָזֶא"ה שִׁשִּׁים וְתֵשַׁע.