מֹאזְנַיִם

דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים

וריאציות ויזלטיר בהגיעו לגבורות / צביקה ניר


Nunc est Bibendum
"כעת הזמן לשתות", הורטיוס (מתוך "האודות")

 


כָּעֵת הַזְּמַן לִשְׁתּוֹת, מֵאִיר, לְהַרְעִיד אֶת
הַיַּיִן לִפְנֵי הַלְּגִימָה וְלִפְלֹט הֶבֶל חַי לַחֲלַל הָאֲוִיר,
שָׁנִים לָקַח לְךָ לְהָבִין אֶת la vita nouva
אֶת דַנְטֶה שֶׁבְּחַיֶּיךָ
וּכְבָר צִטַּטְתָּ אֶת אִינְגְמַר בֶּרְגְמָן אוֹמֵר
שֶׁהַהִזְדַּקְּנוּת הִיא עֲבוֹדָה בְּמִשְׂרָה מְלֵאָה.

כָּעֵת הַזְּמַן לִשְׁתּוֹת, מֵאִיר, וְגַם לִקְרֹא שִׁירִים,
לַזְּמַן יֵשׁ רֵיחַ שֶׁל אָבָק.
שִׂמְחָה אֲפֵלָה יָרְדָה עַל הָעוֹלָם וְהוּא
לֹא יִקְרָא שִׁירִים בַּלַּיְלָה, גַּם אִם נַפְצִיר בּוֹ,
וְהָאֱלֹהִים חֵרְשִׁים הֵם – בְּדַל קוֹל אֵינוֹ חוֹדֵר תֻּפֵּי אָזְנֵיהֶם
וְהָאֱלֹהִים אִלְּמִים הֵם – הֶגֶה לֹא יוֹצֵא מִתּוֹךְ גְּרוֹנָם
גַּם דְּיוֹנִיסוּס מֵלִיט פָּנָיו בְּשִׁכְרוֹנוֹ – –
אֵיךְ שִׁלְגֵי הָאַהֲבָה עַל פְּנֵי רֹאשְׁךָ עָמְדוּ בִּגְבוּרָה מוּל
תַּאֲוַת הַמִּינָאדוֹת, תּוֹלְשׁוֹת הַבְּשָׂרִים וְכוֹרְתוֹת הָרָאשִׁים?

אָז כָּעֵת הַזְּמַן לִשְׁתּוֹת, מֵאִיר, ווֹדְקָה עִם קְרִיצָה לְנֵרוּדָה
כִּי הֲרֵי הַשִּׁירָה הִיא נְשִׁיקַת הָאַקְלִים, הַלָּשׁוֹן, הָאֱמֶת
וְעַל כָּךְ יָעִידוּ גַּם הַמְּשׁוֹרְרִים הַנִּדָּפִים
מֵעַל צַמְּרוֹת הָעֵצִים
הַמְּבַקְּשִׁים לַשָּׁוְא אַחַר הָאֹשֶׁר,
כִּי הָאֹשֶׁר הוּא נַגַּן אַבּוּב בְּתֹם
הַחֲזָרָה.