מֹאזְנַיִם

דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים

למאיר ויזלטיר / סיגל נאור פרלמן

דו שיח

–       הַאִם אוּכַל לִקְרֹא אֶת "שִׁירִים מִן הַקַּיִץ הָאַחֲרוֹן" בְּגִילִי?

–       נַסִּי

–       וְאַתָּה תִּסְתַּכֵּל עָלַי?

–       אֵלֵךְ לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי

–       הַשָּׂרִים וְהָאַלּוּפִים נוֹתְרוּ עַל עָמְדָם, אַתָּה יוֹדֵעַ

–       בַּחֲדָשׁוֹת?

–       בַּקָּדְקוֹדִים וּבַפַּדָּחוֹת

–       הֵם עוֹמְדִים עַל הָרֹאשׁ?

–       עַל הָרַגְלַיִם. וְהָרֹאשׁ נִשְׂרָף מִשֶׁמֶשׁ הַצָּהֳרַיִם

–       הַקַּיִץ בָּא וְהוּא עוֹבֵר

–       שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ חוֹזֵר

–       גַּם לֹא חֲלוֹם?

–       גַּם בְּאוֹר הַיּוֹם פָּנַי אֲפֹרִים

–       רוֹצָה שֶׁסֶק? רוֹצָה שְׁזִיפִים? רוֹצָה לִמְצֹץ תַּפּוּזִים?

–       אֶעֱנֹד שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב שֶׁתַּדְלִיק לִי אֶת הַפָּנִים

–       גּוּפֵךְ רַךְ.

–       תִּשְׁכַּח, תִּשְׁכַּח

 

דווקא סונט 

אַשְׁאִיר אֶת "שִׁירִים מִן הַקַּיִץ הָאַחֲרוֹן" בַּמַּדָּף
הַשְּׁלִישִׁי בָּאָרוֹן. לֹא אֶשְׁלֹף מִשָּׁם לְעוֹלָם
אֶת זִכְרָהּ שֶׁל שַׁלְהֶבֶת נִימוֹבִיץ.
נִימוֹבִיץ, נִימוֹבִיץ, נָמוֹגָה


נִימוֹבִיץ, אֶת הַזְּקֵנָה הָרָעָה שֶׁהוּנַף עָלֶיהָ הַגַּרְזֶן – זוֹכְרִים.
אֶת אֲחוֹתָהּ לִיזֵוֶטָה – לֹא זוֹכְרִים.
אֶת שַׁלְהֶבֶת נִימוֹבִיץ – זוֹכְרִים. 
אֶת תִּינוֹקָהּ בְּהִיר הַשֵּׂעָר – זוֹכְרִים וּמְזִיחִים.

זָהָב נוֹצֵץ, זָהָב נוֹצֵץ, זָהָב נוֹצֵץ,
זָהָב נוֹצֵץ, זָהָב נוֹצֵץ, זָהָב נוֹצֵץ,
זָהָב נוֹצֵץ, זָהָב נוֹצֵץ, זָהָב נוֹצֵץ. 

זָהָב נוֹצֵץ, זָהָב נוֹצֵץ, זָהָב נוֹצֵץ, 
זָהָב נוֹצֵץ, זָהָב נוֹצֵץ, זָהָב נוֹצֵץ,
זָהָב נוֹצֵץ, זָהָב נוֹצֵץ, זָהָב נוֹצֵץ.