מֹאזְנַיִם

דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים

שירים / מרדכי גלדמן

 

שיר המעלות

לְבֵית הַקָּפֶה אַרְבַּע מַעֲלוֹת

  1. מַקְיָאטוֹ כָּפוּל מְשֻׁבָּח
  2. עֵץ גְּבַהּ קוֹמָה נִשָּׂא בְּפִתְחוֹ

    כְּשׁוֹמֵר סַף מֵטָאפִיזִי

  1. לְעִתִּים יָשַׁבְתִּי שָׁם עִם ס.

    וְגַם כְּשֶׁאֲנִי לְבַדִּי הִיא אִתִּי

  1. הוּא נִשְׁקָף אֶל רְחוֹב יַלְדוּתִי

 

הֲמֻלַּת דְּרוֹרִים דָּרָה בָּעֵץ

וְהֵם נוֹחֲתִים וְחוֹטְפִים פֵּרוּרִים

בִּזְרִיזוּת הַנִּרְאֵית כַּעֲלִיצוּת

וְכָל דְּרוֹר הוּא נְשִׁיקָה עֲדִינָה

וּרְחוֹב יַלְדוּתִי הוּא מָשָׁל

שֶׁאֲנִי נִמְשָׁלוֹ –

אֵין דָּבָר שֶׁלֹּא הִשְׁתַּנָּה בּוֹ

מִלְּבַד שְׁמוֹ "שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ"

גַּם מֶרְחַקּוֹ מֵהַיָּם

קָבוּעַ וְלֹא יִשְׁתַּנֶּה

אֶלָּא אִם צוּנָאמִי יִתְעַרְבֵּל

מַהֲלָךְ שֶׁל רֶבַע שָׁעָה

בִּשְׂדֵרַת אֲשָׁלִים וְזֵיתִים

וְאֶטְבֹּל בְּמֶרְחֲבֵי אֵינְסוֹף

 

מה לי ולה

הַאִם רְאִיתֶם מִיְּמֵיכֶם

יוֹנָה יְשֵׁנָה?

עַל גַּגּוֹן פַּח קָטָן

אֵלָיו נִשְׁקָף חַלּוֹנִי

הִיא יְשֵׁנָה בְּכָל לַיְלָה

וַאֲנִי מִתְבּוֹנֵן

בְּבוֹא הַחֲשֵׁכָה

תִּנְחַת עַל הַגַּגּוֹן הַצַּר

תַּתְפִּיחַ נוֹצוֹת וְתִתְכַּרְבֵּל

רוֹבֶצֶת כְּמֵתָה

אַךְ מִנַּיִן בָּאָה וּלְאָן הִיא עָפָה

בַּעֲלוֹת הָאוֹר?

וּמָה מַעֲשֶׂיהָ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ?

הַתְבַקֵּשׁ אַחַר פֵּרוּרִים

תּוֹלָעִים וּפְרִי שִׁקְמָה מָתוֹק?

הֲתִלְגֹּם טִפּוֹת מִבְּרֵכָה קְטַנָּה

בָּהּ דְּגִיגֵי זָהָב חוֹלְמִים בֵּין נִימְפֵאוֹת?

הֲיֵשׁ לָהּ זִוּוּג בַּגַּגּוֹת אוֹ עַל גְּדַת הַנַּחַל

אוֹ שֶׁבּוֹדֵדָה הִיא

שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַיּוֹנִים

וְאֵינָהּ מִזְדַּוֶּגֶת יוֹם יוֹם כָּל הַיּוֹם

לְעֹנֶג וּבֵיצָה?

וְאוּלַי, חָשַׁבְתִּי, הִיא גִּלְגּוּלָהּ

שֶׁל יוֹנָה ווֹלָךְ הַפִּלְאִית

שֶׁלְּפֶתַע הִתְגַּעְגְּעָה לְגֶלְדְמַן הָעֶלֶם

אוֹתוֹ הִכַּרְנוּ בִּנְעוּרֵינוּ

וּכְבָר אֵינָהּ מִתְאַוָּה לְגוּף עֲלוּמָיו

רוּחָהּ רוֹצָה אֶת עֵינָיו

שֶׁאֶסְתַּכֵּל בָּהּ בְּרֹךְ

כְּשֶׁהִיא חוֹלֶמֶת

 

התורה

חַי כָּעֵת עַל פִּי הַתּוֹרָה

שֶׁמַּעֲנִיק הַמּוֹרֶה הַגָּדוֹל

רוֹאֶה אֶת הַחַיִּים לְפִי חֲלוּפִיּוּתָם

בֵּין רֶגַע הַנֶּבֶט לְרֶגַע הַתְּפוּגָה

בְּזֶרֶם הַתּוֹפָעוֹת שֶׁל הַיָּם הַקּוֹסְמִי

וְעִם זֹאת עֲדַיִן פּוֹעֵם בִּי מוֹחַ עַתִּיק

בְּלֹא רִסּוּן נָאוֹת

וּמְעוֹרֵר בִּי אִוּוּי לִתְהִלָּה

צָרוּת עַיִן קַלָּה כְּלַפֵּי הֶשֵּׂגֵי הָאֲחֵרִים

חֲרָדוֹת מִקִּלְקוּלִים בַּגּוּף

תְּשׁוּקַת בְּשָׂרִים מַפְתִּיעָה

כְּאִלּוּ חֲוָיַת הַחַיּוּת תְּלוּיָה בְּנוֹכְחוּתָם

כְּאִלּוּ תְּשׁוּקָה וְסֵבֶל הֵם הֵם הָאָדָם הָאֲמִתִּי

וּכְשֶׁאֲנִי מְגַחֵךְ עַל מוֹחַ הַקּוֹף

שֶׁלִּי וְשֶׁל אַחַי לַטְּרָגִיקוֹמִי

מַבְלִיחָה בְּלִבִּי חֶמְלָה גְּדוֹלָה

וּבְקַרְקָעִית עֵינַי צָפָה תְּכֵלֶת שֶׁאֵין לָהּ גְּבוּל

אֵין בִּי דִּין וְלֹא דַּיָּן

וַאֲנִי אוֹהֵב אֶת מִגְבְּלוֹתַי וְטָעוּיוֹתַי

וַעֲוִיתוֹת הַהֶבֶל שֶׁל כָּל מֻכֵּי הַסֵּבֶל

כּוֹתְבוֹת בִּי קֹהֶלֶת חָדָשׁ