מֹאזְנַיִם

דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים

לואיז גליק, זוכת פרס נובל לספרות, 2020
מאנגלית: יעל גלוברמן

אָוֵורְנוֹ

אָוֵורְנוֹ. שם קדום: אָוֵורְנוּס. אגם מכתש קטן, במרחק 10 מַייל מערבה לנאפולי, איטליה;
הרומאים הקדומים האמינו שמקום זה הוא הכניסה לשאוֹל.

אַתְּ מֵתָה כְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ שֶׁלָּךְ מֵתָה.
אַחֶרֶת, אַתְּ חַיָּה.
אוּלַי לֹא עוֹשָׂה אֶת זֶה בַּצּוּרָה הֲכִי מֻצְלַחַת
אֲבָל אַתְּ מַמְשִׁיכָה –
דָּבָר שֶׁאֵין לְךָ בְּחִירָה לְגַבָּיו.

כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת זֹאת לִילָדַי
הֵם לֹא מַמָּשׁ מִתְיַחֲסִים.

הַזְּקֵנִים, הֵם חוֹשְׁבִים –
זֶה מָה שֶׁהֵם תָּמִיד עוֹשִׂים:
מְדַבְּרִים עַל דְּבָרִים נֶעֱלָמִים מִן הָעַיִן
כְּדֵי לְכַסּוֹת עַל כָּל תָּאֵי הַמֹּחַ הָאוֹבְדִים.
הֵם קוֹרְצִים זֶה לְזֶה:

תַּקְשִׁיב לַזָּקֵן הַזֶּה, מְדַבֵּר אוֹדוֹת הַנֶּפֶשׁ
כִּי פָּרְחָה מִזִּכְרוֹנוֹ הַמִּלָּה כִּסֵּא.

נוֹרָא לִהְיוֹת לְבַד.
אֲנִי לֹא מִתְכַּוֶּנֶת לִחְיוֹת לְבַד –
לִהְיוֹת לְבַד כְּשֶׁלֹּא שׁוֹמֵעַ אוֹתְךָ אִישׁ.

אֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת הַמִּלָּה לְכִסֵּא.
רוֹצָה לוֹמַר – זֶה פָּשׁוּט לֹא מְעַנְיֵן אוֹתִי יוֹתֵר.

אֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת עִם הַמַּחְשָׁבָה
אַתְּ חַיֶּבֶת לְהִתְכּוֹנֵן.
בְּקָרוֹב הַנֶּפֶשׁ תִּכָּנַע –
כָּל הַכִּסְּאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יַעַזְרוּ לָךְ.


המכתבים

פַּעַם אַחֲרוֹנָה לַיְלָה.
בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה יָדֶיךָ
מִתְאַסְּפוֹת עַל גּוּפִי.

מָחָר יִהְיֶה סְתָו.
נֵשֵׁב יַחַד עַל הַמִּרְפֶּסֶת
מַבִּיטִים בְּעָלִים הַיְּבֵשִׁים נִסְחָפִים מֵעַל לַכְּפָר
כְּמוֹ הַמִּכְתָּבִים שֶׁנִּשְׂרֹף,
אֶחָד אֶחָד, בְּבָתֵּינוּ הַנִּפְרָדִים.

כָּזֶה לַיְלָה שָׁקֵט.
רַק קוֹלְךָ מְמַלְמֵל
אַתְּ רְטֻבָּה, אַתְּ רוֹצָה לְ-
וְהַיֶּלֶד
יָשֵׁן כְּאִלּוּ לֹא נוֹלַד.

בַּבֹּקֶר יִהְיֶה סְתָו.
נֵלֵךְ יַחַד בַּגַּן הַקָּטָן
בֵּין סַפְסְלֵי אֶבֶן וְהַשִּׂיחִים
מְכֻסִּים עֲדַיִן בַּעֲרָפֶל
כְּמוֹ רָהִיטִים שֶׁנֶּעֶזְבוּ לְמֶשֶׁךְ זְמַן אֲרֹךְ.

תִּרְאֶה אֵיךְ הֶעָלִים נִסְחָפִים בַּחֹשֶׁךְ.
אֶת כָּל שֶׁנִּכְתַּב עַל פְּנֵיהֶם שָׂרַפְנוּ.

 

סירונית

נַעֲשֵׂיתִי עֲבַרְיָנִית כְּשֶׁהִתְאַהַבְתִּי.
קֹדֶם הָיִיתִי מֶלְצָרִית.

לֹא רָצִיתִי לִנְסֹעַ אִתְּךָ לְשִׁיקָגוֹ.
רָצִיתִי לְהִתְחַתֵּן אִתְּךָ, רָצִיתִי
שֶׁאִשְּׁתְּךָ תִּסְבֹּל.

רָצִיתִי שֶׁחַיֶּיהָ יִהְיוּ כְּמוֹ הַצָּגָה
שֶׁבָּהּ כָּל הַתַּפְקִידִים עֲצוּבִים.
הַאִם אָדָם טוֹב
חוֹשֵׁב בְּצוּרָה כָּזֹאת? מַגִּיעַ לִי
קְרֵדִיט עַל הָאֹמֶץ –

יָשַׁבְתִּי בַּחֹשֶׁךְ עַל הַמִּרְפֶּסֶת שֶׁלְּךָ.
הַכֹּל הָיָה נָהִיר לִי:
אִם אִשְׁתְּךָ לֹא תִּתֵּן לְךָ לָלֶכֶת
זוֹ הוֹכָחָה שֶׁלֹּא אָהֲבָה אוֹתְךָ.
הִיא לֹא רוֹצָה שֶׁתִּהְיֶה מְאֻשָּׁר?

עַכְשָׁו אֲנִי חוֹשֶׁבֶת
שֶׁאִלּוּ הִרְגַּשְׁתִּי פָּחוֹת הָיִיתִי
אָדָם טוֹב יוֹתֵר. הָיִיתִי מֶלְצָרִית טוֹבָה.
יָכֹלְתִּי לָשֵׂאת שְׁמוֹנָה מַשְׁקָאוֹת בְּקַלּוּת.

נָהַגְתִּי לְסַפֵּר לְךָ אֶת חֲלוֹמוֹתַי.
אֶתְמוֹל רָאִיתִי אִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת בְּאוֹטוֹבּוּס חָשׁוּךְ – –
בַּחֲלוֹם, הִיא מִתְיפַּחַת, הָאוֹטוֹבּוּס שֶׁלָּהּ
נוֹסֵעַ מִשָּׁם. בְּיָד אַחַת
הִיא מְנוֹפֶפֶת לְשָׁלוֹם; הַשְּׁנִיָּה מְלַטֶּפֶת
קַרְטוֹן בֵּיצִים מָלֵא תִּינוֹקוֹת.

הַחֲלוֹם לֹא מַצִּיל אֶת הַנַּעֲרָה.


סוס

מָה נוֹתֵן לְךָ הַסּוּס
שֶׁאֲנִי לֹא יְכוֹלָה לָתֵת?

אֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת בְּךָ כְּשֶׁאַתָּה לְבַד,
רוֹכֵב אֶל הַשָּׂדֶה מֵאֲחוֹרֵי הַמַּחְלָבָה,
יָדֶיךָ קְבוּרוֹת בְּרַעֲמָתָהּ הָאֲפֵלָה
שֶׁל הַסּוּסָה.

אָז אֲנִי יוֹדַעַת מָה נָח מֵאֲחוֹרֵי שְׁתִיקָתְךָ:
בּוּז, שִׂנְאָה אֵלַי, לַנִּשּׂוּאִים. בְּכָל זֹאת
אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאֶגַּע בְּךָ; אַתָּה צוֹעֵק
כְּפִי שֶׁצּוֹעֲקוֹת כַּלּוֹת, אֲבָל אֲנִי רוֹאָה
שֶׁאֵין יְלָדִים בַּגּוּף שֶׁלְּךָ.
מָה יֵשׁ שָׁם?

כְּלוּם, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת. רַק בְּהִילוּת
לָמוּת לִפְנֵי שֶׁאָמוּת.

בַּחֲלוֹם, צָפִיתִי בְּךָ רוֹכֵב עַל הַסּוּס
עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת הַיְּבֵשִׁים וְאָז
יוֹרֵד: שְׁנֵיכֶם הֲלַכְתֶּם יַחַד;
בַּחֹשֶׁךְ, לֹא הָיוּ לָכֶם צְלָלִים.
אֲבָל חַשְׁתִּי אֵיךְ הֵם מִתְקָרְבִים אֵלַי
שֶׁכֵּן בַּלַּיְלָה הֵם מַגִּיעִים לְכָל מָקוֹם,
הֵם אֲדוֹנֵי עַצְמָם.

תִּסְתַּכֵּל בִּי. אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי לֹא מְבִינָה?
מַהִי הַחַיָּה אִם לֹא
מַעֲבָר מִן הַחַיִּים הָאֵלֶּה?



שיר אהבה

תָּמִיד יֵשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת מִכְּאֵב.
אִמְּךָ סוֹרֶגֶת.
הִיא מְפִיקָה צְעִיפִים בְּכָל גּוֹנֵי הָאָדֹם.
הֵם נוֹעֲדוּ לִכְּרִיסְמֶס, וְשָׁמְרוּ עַל חֻמְּךָ
בְּעוֹדָהּ נִשֵּׂאת שׁוּב וָשׁוּב, נוֹשֵׂאת אוֹתְךָ
אִתָּהּ. אֵיךְ זֶה הָיָה יָכוֹל לַעֲבֹד
כַּאֲשֶׁר כָּל אוֹתָן שָׁנִים אִחְסְנָה אֶת לִבָּהּ שֶׁהִתְאַלְמֵן
כְּאִלּוּ הַמֵּתִים חוֹזְרִים.
אֵין פֶּלֶא שֶׁאַתָּה כְּפִי שֶׁאַתָּה,
יָרֵא מִדָּם, נְשׁוֹתֶיךָ כְּמוֹ
חוֹמוֹת לְבֵנִים, זוֹ אַחַר זוֹ.