מֹאזְנַיִם

דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים

שלושה שירים / דפנה שן

מהמדור כתיבה בימי קורונה

הִתְפָּרְצוּת

עַכְשָׁיו אָסוּר לָגַעַת בַּפָּנִים וְזֶה
בַּזֶּה, אֲבָל בִּפְנִים אֲנִי
כְּבָר נְגוּעָה.

גֵּאוּת הַגַּעֲגוּעַ מוֹצִיאָה אוֹתִי
מִדַּעְתִּי אֶל הַשָּׂדוֹת, שָׁם
פֶּרֶא טֶבַע מִשְׁתּוֹלֵל.

אֲנִי פּוֹרֶצֶת דֶּרֶךְ סַעֲרַת הַשִּׁבּוֹלִים
מְלוֹא רֵיקוּתִי גּוֹמֵאת
אֲוִיר אָבִיב עֵירֹם.

סְמוּכָה לְחוּם הָאֲדָמָה,
טוֹבֶלֶת בַּיָּרֹק, אֲנִי
נוֹתֶנֶת לְעָלִים לְהַעֲלִים אוֹתִי
בַּשֶּׁקֶט,
מִתְרַפֶּקֶת.

מִתְפָּרֶקֶת מִיִּסּוּרֵי הָאִסּוּרִים.


הַנְדָּסַת אֱנוֹשׁ

"שָׁלְחוּ לְחוֺנִי הַמְּעַגֵּל: 'הִתְפַּלֵּל וְיֵרְדוּ גְּשָׁמִים'. הִתְפַּלֵּל וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים. מֶה עָשָׂה? עָג עוּגָה וְעָמַד בְּתוֹכָהּ וְאָמַר: 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נִשְׁבָּע אֲנִי.. שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ'. הִתְחִילוּ גְּשָׁמִים מְנַטְּפִים." (תַּלְמוּד בָּבְלִי, מַסֶּכֶת תַּעֲנִית)


שָׁקֵט בַּחוּץ.

כֻּלָּם עַכְשָׁיו חוֺנִים בְּמַעֲגָלִים
תְּחוּמִים.

הַשֶּׁטַח מִתְמַלֵּא בְּזָוִיּוֺת,
הָאֲדָמָה דְּרוּכָה
וּבְדִידוּת מְדַדָּה בֵּין הַצְּלָעוֹת.

אֲבָל אֲנִי לוּלְיָנִית,
פִּשּׂוּק הַמְּחוּגָה שֶׁלִּי
יוֺצֵר עִגּוּלִים בְּכָל מִינֵי צוּרוֺת.

עַל קַו הַגְּבוּל הַדַּק שֶׁל הַהֶקֵּף
שְׁנֵי פַּאי אָר בֵּין הָאָסוּר וְהַמֻּתָּר,
אֲנִי פּוֺסַעַת, מְנַסָּה לֹא לְאַבֵּד
שִׁוּוּי מִשְׁקָל.

וְאִם חָלִילָה אֶגָּמֵר בִּבְכִי
יֹאמְרוּ: "הִנֵּה, הַגֶּשֶׁם בָּהּ".


רִחוּק

בָּרֶגַע הַהוּא יָדַעְתִּי
כִּי אֲנִי הַמַּגֵּפָה.

מוּל דֶּלֶת פְּתוּחָה הַמְּמַסְגֶּרֶת
אִישׁ וְאִשָּׁה וִילָדִים וַאֲנִי
עַל הַסַּף.
לְפָנַי מַסֵּכָה, אַחֲרֵיהָ פָּנַי וַאֲנִי
מְכֻסָּה כְּעֶרְוָה, דְּחוּיָה וְנִכְסֶפֶת.

רַק עֵינַיִם יָכְלוּ לְדַבֵּר
וְשָׁתְקוּ.

מֵעֲצִיץ הַגּוּזְמַנְיָה עָלָה זִמְזוּם בּוּז
עֵת נְסוּגוֹתִי אָחוֹר, כְּעוֹזֶבֶת
מָקוֹם קָדוֹשׁ לְתָמִיד.