מֹאזְנַיִם

דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים

על השבר הישראלי-אפריקאי
/ שחר-מריו מרדכי
(His Story, My Story)

אַבָּא שֶׁלְּךָ מֵת כְּשֶׁהָיִיתָ בֶּן אַרְבַּע. וְאַבָּא
שֶׁלִּי נִשְׂרַף וְחַי. אַשְׁרֶיךָ וְאַשְׁרַי כִּי הֵם בַּחֲזִית
עֲנִיֵּי הָרוּחַ, וְיֵשׁ בֵּינֵינוּ הֶכֵּרוּת עֲמֻקָּה. אַתָּה שׁוֹאֵל
אִם הַחִבּוּר בֵּינֵינוּ שָׁרְשׁוֹ בָּאָבוֹת. אֲנִי מוֹחֶה
לֵאוּת מֵעֵינֶיךָ. עַל כָּל שְׁאֵלָה יֵשׁ לָנוּ חֲזָקָה,
אֲבָל אֵין לָנוּ שְׁלִיטָה עַל הַמִּשְׁתַּמֵּעַ מֵהַתְּשׁוּבוֹת.

אַתָּה זוֹכֵר אוֹתוֹ? אֲנִי שׁוֹאֵל.
אֵין לִי זִכָּרוֹן שֶׁל פָּנָיו, אַתָּה מֵשִׁיב.
אֲבָל אֲנִי זוֹכֵר אֶת מַגַּע יָדוֹ בִּשְׂעַר רֹאשִׁי.
הוּא הוֹשִׁיב אוֹתִי לְהִסְתַּפֵּר.
גַּם עַכְשָׁו אֲנִי מַרְגִּישׁ אֶת כַּף יָדוֹ מַחְלִיקָה
כְּאִלּוּ הוּא עוֹד מְסַפֵּר אוֹתִי, אַתָּה מְסַפֵּר

בְּתַצְפִּית מִפִּסְגַּת הַר הָאֹשֶׁר מַצְחִיק אוֹתְךָ
שֶׁמּוֹלַדְתְּךָ נֶחְרֶזֶת עִם טְבֶרְיָה. סַבָּא שֶׁלְּךָ הָיָה שַׂר בִּטָּחוֹן
בְּמֶמְשֶׁלֶת לִיבֵּרְיָה. בְּמִלְחֶמֶת הָאֶזְרָחִים הֻדַּח, וּבֵיתוֹ
עָלָה בָּאֵשׁ. סַבָּא שֶׁלִּי הָיָה פּוֹעֵל בִּנְיָן.
וּכְשֶׁשָּׂר הַבִּטָּחוֹן הָיָה מֹשֶׁה דַּיָּן,
אַבָּא שֶׁלִּי עָלָה בָּאֵשׁ.

בְּמִלְחֶמֶת הָאֶזְרָחִים הָרִאשׁוֹנָה הָיִיתָ בֶּן שֵׁשׁ.
נִמְלַטְתָּ עִם אִמְּךָ מִמּוֹנְרוֹבְיָה וּבְלַהַט הַמְּנוּסָה אִבַּדְתָּ אֶת אִמָּא
לְשִׁשָּׁה יָמִים. בְּשִׁשָּׁה יָמִים אִבַּדְתִּי אֶת אַבָּא.
אַתָּה מְדַבֵּר עִם אַבָּא שֶׁלְּךָ? אַתָּה שׁוֹאֵל.
אַבָּא שֶׁלִּי מְמַעֵט לְדַבֵּר.
אֲנִי מְסַפֵּר אוֹתוֹ

וּמַה יֵשׁ לְסַפֵּר? הַכֹּל חָרוּץ בַּבָּשָׂר.
הַקַּסְדָּה לָהֲטָה וְהָרֹאשׁ בָּעַר.
הָאָבָק צָרַב, הַזֵּעָה הִתְלַקְּחָה. הַמַּדִּים בָּעֲרוּ.
הָאֵשׁ לִחֲכָה אֶת גּוּפוֹ וְחָרְצָה. הוּא אָבִי.
אָבִי צֶאֱצָא
שֶׁל מִי שֶׁיָּצָא מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת

בְּאַפְרִיקָה יִסַּדְנוּ אֶת לִיבֵּרְיָה. לִיבֵּרְיָה עַל שׁוּם מָה?
עַל שׁוּם חֵרוּתָם. וּמוֹנְרוֹבְיָה בִּירָתָם?
עַל שֵׁם גֵ'יימְס מוֹנְרוֹ, הַנָּשִׂיא הָאֲמֵרִיקָנִי הַחֲמִישִׁי.
הוּא בִּקֵּשׁ לְהִפָּטֵר מֵאִתָּנוּ בְּמַסְוֶה שֶׁל שִׁחְרוּר לַחָפְשִׁי.
וּבְלִיבֵּרְיָה, אֵיךְ קִבְּלוּ אֶתְכֶם הַיְּלִידִים?
הָפַכְנוּ אוֹתָם לַעֲבָדִים

לְפָנֵינוּ יַם הַמֶּלַח. יָנוּאָר. זַהֲרוּרֵי שֶׁמֶשׁ וְשֶׁבֶר מְרַצְּדִים.
כַּף יָדְךָ מַאֲהִילָה עַל עֵינֶיךָ. כַּף יָדִי עַל עֵינַי.
הִנֵּה אַתָּה יֶלֶד בֶּן שֵׁשׁ, אֲנִי חַיָּל בְּסִינַי
הִנֵּה צְרִיבַת מֶלַח הָאָרֶץ בָּעַיִן,
וְנִקְוֵית לַשְּׂפָתַיִם
שְׁתִיקָה

וְאַחֲרֶיהָ: כֵּן, אֲנִי יוֹדֵעַ. הָאֱנוֹשׁוּת דְּפוּקָה.
הִנֵּה אַתֶּם בְּאֶרֶץ לֹא לָכֶם. הֲלֹא נִשַּׁלְתֶּם עַם מֵאַרְצוֹ?
לַהִסְטוֹרְיָה שֶׁיָּרַשְׁנוּ שָׁלָל שֶׁל מִמְצָאִים, וְלַשּׁוֹלְלִים
תָמִיד תִּהְיֶה אָפְנָה פּוֹלִיטִית לְעֵת מְצוֹא.
בְּגַבֵּנוּ מִדְבָּר יְהוּדָה וִיעֵלִים שֶׁהִנְצִיחָה הָעִבְרִית בִּתְהִלִּים.
אֵיךְ יֶלֶד בֶּן שֵׁשׁ שׂוֹרֵד שִׁשָּׁה יָמִים בְּלִי אִמָּא?

הִגַּעְנוּ לְנָהָר. וְהַצְּמֵאִים כָּרְעוּ לִשְׁתּוֹת
אַף עַל פִּי שֶׁבַּנָּהָר צָפוּ פְּגָרִים.
בִּטְנָם צָבְתָה. אַחַר כָּךְ הַכּוֹרְעִים לִשְׁתּוֹת גָּוְעוּ בְּיִסּוּרִים.
לֹא שָׁתִיתִי. אֲנִי הִמְשַׁכְתִּי בַּמְּנוּסָה. נֶאֱחַזְתִּי בְּיֵשׁוּ וְטִפַּסְתִּי
עַל עֶגְלַת מַשָּׂא.
הַשַּׁיָּרָה נָעָה קָדִימָה. בָּעִיר הַסְּמוּכָה מָצְאָה אוֹתִי אִמָּא