מֹאזְנַיִם

דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים

וויי־פיי / אשכול נבו

כלום. ואצלך? נאדה. במסעדה אמרו לי שאם עולים לגבעה הזאת – גם לי אמרו, גבעת הוויי-פיי הם קראו לזה. עאלק גבעת הוויי-פיי. אולי אם נעלה קצת יותר גבוה? עד הפסגה ממש? יאללה, בואי.

איך עכשיו? שום קליטה. ואצלך? נאדה. סססאמק. אבא שלי… נכנס לניתוח… ממש לפני שירדתי לסיני. וואלה. ניתוח קטן. לא אמורים להיות סיבוכים. אז למה אתה….? הוא… לא לגמרי בריא. הבן אדם מושתל כליה מגיל שישים. הבנתי. הוא מצידו דווקא אמר לי "סע, תיהנה, אימא תשלח לך ווטסאפ אחרי הניתוח". יפה מצידו. אחלה אבא. האמת שהוא… משתבח עם השנים. בילדות לא ממש הסתדרנו. וואלה.

ולמה… את לחוצה על הוויי-פיי? עזוב. ספרי, נו, לא נעים. לא פייר, אני סיפרתי לך. הסיבה שלי נראית טיפשית ליד הסיבה שלך. טיפשי זה טוב. בשביל מה יורדים לסיני אם לא בשביל להיות טיפשים קצת?

האמת ש… אני מחכה לווטסאפ מבחור. אשכרה. שלחתי לו רמז יום לפני שנסעתי. רמז? רמז די עבה, תכלס. אנחנו עובדים יחד. ויש בינינו… וייב. אבל הוא לא יוזם כלום. אז שלחתי לו רמז. עבה. די עבה. ומתי בפעם האחרונה היה לך וויי פיי? במעבר גבול. לפני יומיים. וכמה זמן זה היה אחרי ששלחת את הרמז העבה? ארבעים ושמונה שעות. והיו שני סימנים כחולים? הוא ראה את ההודעה שלך? כן.

קדימה, תגיד מה אתה חושב. עזבי. נו, דבר! טוב…אז אלף, ארבעים ושמונה שעות זה המון זמן לא לענות על תמונת עירום. זו לא הייתה – צוחק איתך. תירגעי. ובית, מישהי כמוך לא צריכה להגיע בכלל למצב שהיא מחכה לווטסאפ מבחור. אתה לא מכיר אותי בכלל. ועדיין. אתה אפילו לא יודע איך אני נראית, חושך מצרים כאן. כן, אבל רואים… קווי מתאר.

"קווי מתאר?"

תקשיבי רגע, יש לי רעיון. טפסי לי על הכתפיים. מה? ככה נגדיל את הטווח של האנטנה. אין מצב. למה? אני אוכלת פה מלא. לא רואים. תודה, אבל – אל תפחדי, אני מקצוען. יודעת מה זה קסטליירס? הפירמידות האנושיות האלה? בדיוק. הופעתי איתם חצי שנה בברצלונה. וואלה? מתי זה היה? באוגוסט חזרתי. הייתי שם מפברואר. איזה קטעים. גם אני. באמת? מה עשית שם? רקדתי. מפברואר עד אוגוסט? עד יוני. אז אשכרה יש מצב ש… חלפנו אחד על פני השנייה ברמבלאס. יש שיר כזה, של ויסלבה שימבורסקה, "כל התחלה איננה אלא המשך וספר הקורות פתוח תמיד באמצע". יפה! ממש! איך אמרת קוראים למשוררת? ויס-ל-בה שימ-בורסקה.

טוב, יאללה, שימי את הרגל פה. או-קיי. עכשיו תני לי יד. ועכשיו? עוד רגל. שיט. מה? הטלפון שלי בכיס. תשאירי יד אחת אצלי ותוציאי עם השנייה. אני אפול. קטן עלייך. רקדת פלמנקו עם ספרדים. מחול מודרני. לא משנה. יד אחורה. כן. יופי.

אתה לא מאמין! יש וויי פיי?! תביא את הטלפון שלך. למה? הניתוח של אבא שלך יותר דחוף. תודה. אני נכנסת להודעות שלך. סבבה? סבבה. רק תתעלמי מהתמונות עֵי – הודעה מאימוש… אבא בסדר גמור. הניתוח עבר בהצלחה. יששש. אני שמחה בשבילך.

מה?… למה ירדת? לא בדקת את ההודעות שלך! חשבתי על זה. אתה צודק. במה? אני לא אמורה לחכות לתשובה מבחור כל כך הרבה זמן.

אז מה, נחזור למסעדה?

הממ…לא יודעת.

לא חשוך לך מדי?

קצת, אבל באמת רואים כבר… קווי מתאר.