דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים

אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל

שירים/ שרי שביט*

צו ירושה

אַל תִּקְחִי מְאַהֵב
אַל תֹּאכְלִי יוֹגוּרְט שֶׁפָּג תָּקְפּוֹ.
אַל תִּבְכִּי לַיְלָה שָׁלֵם. עִצְרִי תָּמִיד
בַּחֲצוֹת. אַל תִּטְרְקִי דְּלָתוֹת. אַל תְּקַמְּצִי

בִּפְרָחִים. הַקְפִּידִי עַל כַּלְכָּלָה נְבוֹנָה. שִׁכְחִי
אֶת הַיַּלְדוּת שֶׁלָּךְ. סִלְחִי לַמּוֹרָה שֶׁקָּרְאָה לָךְ פּוֹזֶלֶת, לַשְּׁכֵנָה
שֶׁשָּׁלְחָה אֶת בַּעְלָהּ לְהַחֲלִיף אֶת סִיפוֹן הַכִּיּוֹר כְּשֶׁהָיִית לְבַד בַּבַּיִת
בְּכֻתֹּנֶת. לַגֶּשֶׁם שֶׁתָּפַס אוֹתָךְ עַל מִדְרָכָה, הַשְׁאִירִי אוֹר קָטָן בָּאַמְבַּטְיָה.
זַהִי אֶת גּוּפֵךְ מִתְכַּוֵּץ בַּמִּטָּה. שִׁמְרִי עַל עַצְמֵךְ. אַל תִּהְיִי
חוֹלָה. נַסִּי לֹא לְהִסְתּוֹבֵב עִם הַגּוּשׁ בֶּחָזֶה אַתְּ לֹא חַיֶּבֶת
לָשֵׂאת אֶת הָאֵבֶל הַזֶּה. בְּרֶגַע אֶחָד
אַתְּ יְכוֹלָה לָקוּם –

כְּשֶׁאַתְּ הָאִשָּׁה הַיְחִידָה בַּחֶדֶר
לִבְשִׁי סְוֵדֶר לָבָן
וּמִצְאִי לָךְ כִּסֵּא. אַל תְּחַכִּי
שֶׁיִּנְקְבוּ בִּשְׁמֵךְ. פִּתְחִי אֶת הַפֶּה.

– – – – –
– ספרה החדש של שרי שביט, "כאב מרחקים", רואה אור בימים אלה בהוצאת "מוסד ביאליק", סדרת כבר לשירה.

חגים

מַה נַּעֲשֶׂה עִם הָאֲרוּחוֹת שֶׁלֹּא
עִם חַדְרֵי הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁלֹּא
עִם הַחַמְצִיצִים שֶׁנִּטְרְפוּ
הַמַּאֲפֵרוֹת שֶׁהִתְמַלְאוּ
מַחֲנַק הַמִּרְצָפוֹת
קֻפְסְאוֹת סַכּוּ"ם וְצַלָּחוֹת
דְּפִיקוֹת הַדֶּלֶת שֶׁחוֹזְרוֹת
הַמַּפִּיּוֹת
הַמְּנוֹרוֹת
אֵיךְ נְמַחְזֵר מִתּוֹךְ הַסַּל, מָגָזִינִים, עִתּוֹנִים
נְפָרֵק אֶת הַשְּׁקָעִים, פְּקָקֵי הַשַּׁעַם, כִּיּוֹרִים
נִסְגֹּר אֶת הַפְּסַנְתֵּר
נְכַסֶּה אֶת הַמֵּתִים
לְאָן
נִקַּח אֶת הַשָּׁעוֹן אֶת הִתְעַקְּשׁוּת הַמְּחוֹגִים
אֶת הַצַּעַר שֶׁנִּשְׁאַר בַּוִּילוֹנוֹת הַמֻּפְשָׁלִים

אֶת כָּל הַבַּיִת שֶׁעָמַד פֹּה.

Stage 4

לֹא יָכֹלְתִּי לְסַדֵּר אֶת זֶה כְּשֶׁזֶּה הִתְיַשֵּׁב לָךְ בָּעֲצָמוֹת
לֹא יָכֹלְתִּי לְהַזְהִיר אֶת זֶה לֹא לְהִתְפַּשֵּׁט אֶצְלֵךְ עוֹד
לֹא יָכֹלְתִּי לִסְתֹּם אֶת הַפֶּה שֶׁל הָרוֹפֵא, מְלֵא שִׁנַּיִם לְבָנוֹת
וּמוּל מְכוֹנַת הַשְּׁתִיָּה הַמְקֻלְקֶלֶת בְּמִסְדְּרוֹן בֵּית הַחוֹלִים
לֹא בָּעַטְתִּי, רַק דִּבַּרְתִּי שְׁטוּיוֹת
כַּמָּה שְׁטוּיוֹת שֶׁאֲנִי דִּבַּרְתִּי

לֹא יָכֹלְתִּי לִמְחֹק אֶת זֶה בַּלַּיְלָה, רַעַד פָּרַץ מִגּוּפִי
הַנּוֹצוֹת בְּגוּפֵךְ הִתְיַשְּׁבוּ גַּם אֶצְלִי
לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת עִם זֶה כְּלוּם.

לֹא יָכֹלְתִּי לִצְעֹק סָבִיב הַצִּילוּ
לֹא יָכֹלְתִּי לִקְבֹּר אֶת זֶה כְּמוֹ אֶת הַכֶּלֶב
שֶׁקָּבַרְנוּ בַּחֻרְשָׁה הַצְּמוּדָה לֶחָצֵר הָאֲחוֹרִית
לֹא יָכֹלְתִּי לְהַדְבִּיק אֶת הַפִּיר שֶׁדָּהַר
בֵּין שְׂעָרֵךְ הַפָּזוּר עַל הַכַּר
לְבֵין כָּל הַדְּבָרִים
שֶׁעוֹד הָיוּ יְכוֹלִים לִקְרוֹת.

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Share on whatsapp
WhatsApp