דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים
שירים / שי שניידר-אֵילת*
תיקון אלמנה
אֲנִי קוֹרֵאת מִנְיָן אֶל הַשִּׁיר
לִקְרֹא עָלַי קְרִיעָה
זוֹ לְשׁוֹנָהּ:
מֵעַתָּה הָאִשָּׁה (שֶׁהִיא אֲנִי)
פְּנוּיָה מֵהָאִישׁ (שֶׁנִּקְרָא אַתָּה)
מֵעַתָּה. לְמִן הָאֱלוּל הַזֶּה וּמִפְּנֵי
הָאֱמֶת: שֶׁאֲנִי אִשָּׁה חַיָּה
וְהוּא אִישׁ מֵת וְרִאשׁוֹן
פָּנָה מִמֶּנִּי.
מִגּוּפִי, מֵרוּחִי
מִמָּמוֹנִי, מִבְּנִי
בְּטֵלָה אֲחִיזָתוֹ
שֶׁהִיא אֲחִיזָתִי
מֵעַתָּה.
וְאֵין לוֹ אִתִּי
עוֹד דִּין וּדְבָרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה
(מִנְיַן עֵדִים: אֵינְךָ אִישִׁי)
אֶלָּא לְעִתִּים בִּשְׁעַת חֲצוֹת,
בְּהִתְעַטֵּף נַפְשִׁי.
פתק
הִתְאַהַבְתִּי, מַלְאָכִי. בָּשָׂר וָדָם.
מִכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁגָּזַר עָלַי מוֹתְךָ –
זֶה הָאַכְזָר מִכֻּלָּם.
עוד פתק
אָהַב לְרֶגַע, הָיְתָה עוֹד אִשָּׁה, שָׁתִיתִי, בָּכִיתִי,
בַּת תְּמוּתָה חַלָּשָׁה אֲנִי, מַלְאָכִי. לֹא קַמְתִּי לַיְּלָדִים.
לֵילוֹת שֶׁיָּרַדְתִּי עֲרֻמָּה עַל בִּרְכַּי, לִרְאוֹת בַּמַּרְאוֹת
בִּשְׁתֵּי עֵינַי אוֹתוֹ וְאוֹתִי, מַלְאָכִי, דָּם וּבָשָׂר. זֶה נִגְמַר,
מַלְאָכִי, זֶה נִגְמַר. אָהַבְתִּי, בֶּאֱמֶת. אֲנִי שׁוּב שֶׁלְּךָ
אִישִׁי הַמֵּת, שְׁמֹר עָלַי. שֶׁאוּכַל לָקוּם לַיְּלָדִים.
פתק נוסף, נואש
חֵרֶף חֶרֶב
הַסּוֹף הַמַּר, דַּע בְּכָל הַגִּלְגּוּלִים
שאֶבְחַר בָּזֶה שׁוּב וּבִלְבַד
הֶרֶף אַהֲבָתֵנוּ.
* ספרה השני, כל מה שהיא שרה מעלה עשן, יראה אור בקרוב בהוצאת "מוסד ביאליק", סדרת כבר
לשירה, בעריכת ליאת קפלן.