שירים / מאיה ויינברג
*
אֲנִי מְשׁוֹרֶרֶת הָאוֹתִיּוֹת הַקְּטַנּוֹת
נִכְתֶּבֶת בָּאוֹתִיּוֹת הַקְּטַנּוֹת בַּמּוֹדָעָה
אִם בִּכְלָל.
אֲנִי הַמְּשׁוֹרֶרֶת שֶׁהָיְתָה אַף רָזָה מִשִּׁירָתָהּ
וְגוּפָהּ הָרָזֶה כָּשַׁל.
צִפּוֹר שִׁיר בִּסְבַךְ הַפְּרִיחָה
שָׁרָה אֱמֶת בְּקוֹל צָלוּל
אֲבָל מִי רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ?
מִדַּת הַכְּאֵב רַבָּה מִמִּדַּת הָרַחֲמִים
וּבַשָּׁמַיִם דּוֹרְסִים גְּדוֹלִים
לָכֵן אֲנִי מְשׁוֹרֶרֶת הַסְּדָקִים
הַדְּבָרִים הַדַּקִּים
הַנִּימִים בָּהֶם זוֹרֵם
רַק תָּא אֶחָד בְּכָל פְּעִימָה.
וְכָךְ גַּם הַגְּדוֹלִים
נִפְרָטִים לִפְרוּטוֹת
נִפְרָדִים בִּשְׁתִיקָה.
*
עָלַיִךְ לָשֵׂאת
אֶת הַכְּאֵב
כְּפִי שֶׁהָעֵץ
נוֹשֵׂא אֶת הֶעָפָץ
וְהַשְּׂרֵפָה
וְהַנַּקָּר
כָּל מָה שֶׁנִּדְרָשׁ
כְּדֵי לְהַחֲזִיק מַעֲמָד
עוֹד עוֹנָה
לְהַעֲמִיד דּוֹר בַּלּוּטִים חָדָשׁ
כָּל הַנֵּטֶל כְּדֵי לָשֵׂאת
עוֹד נֵטֶל
וְתוֹעֲפוֹת הַיֹּפִי
עַד שֶׁיָּבוֹא הַגַּרְזֶן
הַמָּנוֹף הָרוֹפֵא
הַתַּלְיָן
וְיִגְאַל
*
אֲנַחְנוּ הַשְּׁבוּרִים
אִי אֶפְשָׁר לִטְעוֹת בָּנוּ.
דְּבַר מָה שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד
בַּמָּקוֹם
כַּהֲלָכָה
קְרָעִים בְּמַבָּט אוֹ
הַפַּחַד הַנִּבָּט מִבַּעַד
כָּל מָה שֶׁנֶּאֱמַר.
אֲנַחְנוּ שֶׁרָאִינוּ מֵעֵבֶר לַפַּרְגּוֹד
שֶׁהָיִינוּ עַל סַף תְּהוֹם
וְשַׁבְנוּ
מִי כָּמוֹנוּ
מִתְקַשֶּׁה לְהַאֲמִין לַשִּׁגְרָה.
מִי כָּמוֹנוּ מְבָרֵךְ לְתוֹךְ
תּוֹכוֹ בְּשָׁכְבוֹ וּבְקוּמוֹ
מְחַשֵּׁב לְעַצְמוֹ
חִשּׁוּבִים מוּזָרִים
כּוֹרֵעַ מִתּוֹךְ הוֹדָיָה
מַכִּיר בִּמְעַט הַמַּזָּל.
אפשרות להחלמה
כְּשֶׁהַחֹשֶׁךְ מַרְפֶּה
וְהַנֶּפֶשׁ נֶעֱזֶבֶת
בִּמְנוּחָה
כְּשֶׁהַדְּבָרִים הַפְּשׁוּטִים
חוֹזְרִים לְהֵעָשׂוֹת
אֶפְשָׁרִיִּים
בַּמִּרְוָחִים הָאֵלֶּה תִּחְיִי.
כְּשֶׁהַכְּאֵב לֹא נוֹשֵׁךְ
רַק מִתְלַקֵּק בְּכַפּוֹתָיו
כְּשֶׁהָאַשְׁמָה מִתְבַּהֶרֶת
לְאִי שְׁלִיטָה וְאִי חֲרָטָה
רַק עֲנָנִים שֶׁל שָׁוְא
עַכְשָׁו אַתְּ יְכוֹלָה.
תַּרְגְּלִי אֶת הַיֵּשׁ
אֶת הַנּוֹשֶׁמֶת
אֶת הָעֲטוּפָה.
הַשּׁוֹקַעַת וְזוֹרַחַת
בְּנֶאֱמָנוּת שֶׁל שֶׁמֶשׁ
גַּם לָהּ אֵין הֵיכָן
לְהַנִּיחַ אֶת הַלֶּחִי
בְּבִטְחָה.
נֶחְבֶּטֶת וּמַמְשִׁיכָה.