מֹאזְנַיִם

שירים / גיתית דהן

אחת ביקשנו

בְּחֶשְׁבּוֹן סוֹפִי, גָּדַשְׁנוּ
אֶת הַסְּפָלִים בְּעֵת אַחַת,
וְאַחַר בָּחַשְׁנוּ בְּמִקְצָבִים
דּוֹמִים לְמֶחֱצָה, וְחַשְׁנוּ יַחַד
אֶת עִלּוּי אֵדֵי עֲלֵי הַתֶּה, וְנָגַעְנוּ
יַחַד – שָׂפָה בִּשְׂפַת הַסֵּפֶל,
וְיַחַד נָשַׁפְנוּ לְצִנּוּן,
וְיַחַד שָׁלַקְנוּ זְעֵיר אַנְפִּין שֶׁל גְּמִיעָה,
וְאַחַת בִּקַּשְׁנוּ מֵאֵת הָאַהֲבָה:
לִרְווֹת יַחַד. אַךְ סִפְלֵךְ עוֹד גָּדַשׁ
עַד שְׂפָתוֹ, וְסִפְלִי כְּבָר
הִגִּיעַ לְשֵׁפֶל.
מִלִּים שֶׁלָךְ הָיוּ קִלּוּחַ דַּק,
וּפִי בֶּרֶז מְטַפְטֵף בְּעֵין לַיִל.
גְּרוֹנִי נִחָר כְּמוֹ נָטַל תִּשְׁעָה קַבִּין
צָמָא מֵעֲשָׂרָה שֶׁיָּרְדוּ
לָעוֹלָם, וּפִי פָּעוּר אֵלַיִךְ
כַּחוֹלֵם הַמַּמְתִּין שֶׁתִּפֹּל
אֶל פִּיו טִפָּה.

מתנות בקיץ

אֲלֻמַּת חֲרַכֵּי תְּרִיס הִגִּיעָה
עַד מַדְּפֵי־סֵפֶר, שְׁבִיל זָהוּב עָדוּי
נְשֹׁרֶת. עַל קוֹרַת הָעֵץ פַּרְוַת חָתוּל
נֶאֱרֶגֶת בְּרִקְמַת אָבָק, נִשְׁזֶרֶת כִּסְדִין כֻּתְנָה
סְרוּקָה, בָּהִיר חִנָּהּ שֶׁל הַטִּנֹּפֶת –
רְמָצִים שֶׁל עֲיֵפוּת אֱלוּל.
בַּיָּצוּעַ תֵּל כְּבָסִים שֶׁאַךְ יָבְשׁוּ, וּמִזְדַּנֵּב
מֵהֶם רִמְזוֹ שֶׁל מוּשְׁק לָבָן,
בַּמַּרְגְּלוֹת נֶאֱגָמִים פְּרִיטִים קְלוּשֵׁי
זֵעָה מֵהַסּוּג הַטּוֹב, הָרַךְ, רֵיחַ מְנוּחַת
שִׁישִׁי אַחַר הַצָּהֳרַיִם, בְּסָלוֹן מְמֻזָּג כִּדְבָעֵי.
מֵהַפֶּרַע אֵד חוֹמֵד עוֹלֶה־עוֹלֶה, בְּרוּם
הַשָּׁד וּבְלֹא מַגָּע פִּטָּם נִמְצָק־נִצְמָק.
מִבֵּית הַכְּנֶסֶת מַזְעִיקִים אֶת הַשַּׁבָּת,
וְהַכֹּל כָּבֵד, נִפְעָר, נוֹטֵף, דּוֹמֵעַ,
מְחַלְחֵל וּבָא וּמִתְקָרֵב וּמְנַשֵּׁף,
וְקַל לִשְׂרֹעַ גּוּף וְלִהְיוֹת נֶאֶהֲבָה.

*

לֹא יָדַעְתִּי רֹב רִבֵי רְבָבוֹת, לֹא לָמַדְתִּי גַּם לֹא תְּרֵיסַר גּוּפִים,
לֹא בֵּרַכְתִּי עַל הַמֻּגְמָר בְּמַלְכוּת וְשֵׁם, לֹא טָעַמְתִּי אֶת כָּל פִּתְחֵי עוֹלָם,
לֹא נִפְרַמְתִּי כְּמִי שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד, לֹא עָצַמְתִּי עַיִן בְּאֵין בֶּגֶד לְהוֹשִׁיעַ עֶרְיָה,
לֹא יָדַעְתִּי מָה חָבִיב עַל בְּרִיָּתִי וְלֹא יָדַעְתִּי נֻסַּח הַתְּפִלָּה לְהָבִיאוֹ.
הִכַּרְתִּי נְפִילָה אַפַּיִם בְּתֹם תְּפִלַּת לַחַשׁ, וְיָדַעְתִּי סוֹף וְהַתְחָלָה.