מֹאזְנַיִם

עמוס נוי / שירים

אני מדבר עכשיו מתוך שינה

אֲנִי מְדַבֵּר עַכְשָׁו מִתּוֹךְ שֵׁנָה אֲבָל יֵשׁ לִי הֶסְבֵּר
קוֹסֵם אֶחָד נִסֵּר אוֹתִי הַלַּיְלָה וְהָלַךְ לְמָקוֹם אַחֵר
כָּכָה שֶׁאֲנִי נֶפֶשׁ אַחַת חֲצוּיָה לִשְׁתַּיִם מְחַפֶּשֶׂת מְחַבֵּר
הִנֵּה זֶה בָּא הִנֵּה זֶה בָּא בְּעוֹד זֶה מְדַבֵּר
הַפְּסִיכִיאַטֶר קוֹרֵא לְזֶה הֶתְקֵף וְהַפְּסִיכוֹלוֹגִית קוֹרֵאת לְזֶה מַשְׁבֵּר
כְּשֶׁאֲנִי מְדַבֵּר כָּכָה מִתּוֹךְ שֵׁנָה וְלִבִּי עֵר
הַלֵּב שֶׁנִּשְׁבַּר פִּתְאוֹם וּמִכָּל אוֹהֲבָיו וּמִכָּל אוֹהֲבָיו אֵין לוֹ מִי שֶׁיְּחַבֵּר
אֲנִי מְדַבֵּר עַכְשָׁו מִתּוֹךְ שֵׁנָה וְהַחֹשֶׁךְ מִתְגַּבֵּר
אֲנִי מְדַבֵּר עַכְשָׁו מִתּוֹךְ שֵׁנָה אֲבָל יֵשׁ לִי הֶסְבֵּר

תקציר שנות השמונים

אֲנִי זוֹכֵר אֶת שְׁנוֹת הַשְּׁמוֹנִים:
הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה
אֲבָל הַחַמְסִין הַתֵּל אֲבִיבִי עוֹד עָמַד בֵּינֵינוּ
בַּמּוֹנִית הַלּוֹהֶטֶת כְּמוֹ עַמּוּד שֶׁל אֵשׁ.
חָזַרְנוּ מֵהַמָּקוֹם הָאָפְנָתִי הַהוּא עַל שְׂפַת הַיָּם
שֶׁבּוֹ כָּל הַמִּי-וָמִי אָכְלוּ אֲבַטִּיחִים עִם בּוּלְגָּרִית –
קֹדֶם הִתְוַכַּחְנוּ מִי יְשַׁלֵּם אֶת הַחֶשְׁבּוֹן עַל שְׁנֵינוּ
(גַּם אֶת זֶה אֲנִי זוֹכֵר: שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בִּירוֹת וְאַחַת עֶשְׂרֵה עָרָק
זֶה בְּסַךְ הַכֹּל מָה שֶׁהָיָה לִשְׁנֵינוּ).
אַחַר כָּךְ עָבְרָה הַמּוּזָרָה הַהִיא שֶׁהָיְתָה מוֹכֶרֶת פְּרָחִים בַּלֵּילוֹת
וְקָנִיתִי לְךָ פֶּרַח צִפֹּרֶן אָדֹם אֶחָד וְאַתָּה שָׁאַלְתָּ אוֹתָהּ:
"נָכוֹן שֶׁאַתְּ קִבּוּצְנִיקִית שֶׁחוֹסֶכֶת כֶּסֶף כְּדֵי לִנְסֹעַ לִדְרוֹם אָמֵרִיקָה?"
וְהִיא הִסְתַּכְּלָה עָלֶיךָ בְּתִמָּהוֹן וְאָמְרָה בִּפְלִיאָה: "מָה,
אַתָּה מַכִּיר אוֹתִי?" וְצָחַקְנוּ, כַּמָּה צָחַקְנוּ,
וְאָז עָצַרְנוּ מוֹנִית וְגַם עִם הַנֶּהָג צָחַקְנוּ וְעִשַּׁנּוּ,
וְהַנֶּהָג סִפֵּר שֶׁאִשְׁתּוֹ אָמְרָה לוֹ: "אַל תְּעַשֵּׁן,
בִּגְלַל שֶׁאַתָּה מְעַשֵּׁן כְּבָר אֵין לְךָ כּוֹחַ
וַאֲנִי בַּלַּיְלָה כְּשֶׁאַתָּה חוֹזֵר
רוֹצָה שֶׁתֹּאהַב אוֹתִי קְצָת",
וְכָכָה צָחַקְנוּ כָּל הַדֶּרֶךְ, כַּמָּה צָחַקְנוּ,
עַד לַדִּירָה שֶׁלְּךָ בַּצָּפוֹן הַיָּשָׁן
שֶׁמִּמֶּנָּה הֵרִיחוּ אֶת הַסֵּרָחוֹן שֶׁל הַיַּרְקוֹן,
וְיָרַדְנוּ בִּרְחוֹב פִּינֶלֶס הַזֶּה שֶׁלְּךָ הֶחָשׁוּךְ
וְגַם הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ הִצְחִיק אוֹתָנוּ,
וְרַק כְּשֶׁעָמַדְתִּי לְהַגִּיד לְךָ שָׁלוֹם וְלָלֶכֶת
אָמַרְתָּ לִי: "עֲמוֹסִי, אֲנִי כְּבָר לֹא יָכוֹל לֹא לְסַפֵּר לְךָ,
יָצָאתִי חִיּוּבִי לְאֵיְדְס. שֶׁתֵּדַע. תָּמִיד רָצִיתִי
לִהְיוֹת רִאשׁוֹן בְּמַשֶּׁהוּ". וְצָחַקְתָּ, לְבַד.
אֲנִי זוֹכֵר הַכֹּל: הַחַמְסִין הַתֵּל אֲבִיבִי עָמַד בֵּינֵינוּ כְּמוֹ עַמּוּד שֶׁל אֵשׁ
וּפָרַח הַצִּפֹּרֶן שֶׁהֶחְזַקְתָּ הָיָה שָׁחֹר.

* ספרו ״קוסם אחד ניסר אותי והלך למקום אחר״ יראה אור בקרוב בהוצאת עולם-חדש ובעריכת אלי הירש