מֹאזְנַיִם

דבר העורכת, מיכל חרותי / פברואר 2020

גיליונות נושא – כן או לא?
אני מתחבטת בשאלה, או יותר נכון, היא חובטת בי, מאז שנוכחתי לראות שכמעט כל מי ששולח/ת לי חומרים שואל/ת מה הנושא, ואני עונה בשאלה: למה נושא?
על פניו נדמה לי שנושא שהוא ספציפי פוגע במגוון, ומבחינתי הנושא הוא המגוון, או המגוון הוא הנושא: מגוון הנושאים, מגוון הקולות, מגוון הסגנונות שאני מבקשת לפרוס בפניכם בכל גיליון – כעין מיקרוקוסמוס של העשייה העכשווית במרחב הספרותי שלנו, על כל פניו, ובמובן זה אני חוששת שתיחום הנושא יגביל גם את מגוון הרחשים. כך אני מרגישה, אבל אולי אני טועה. אני מניחה שבהמשך נייחד גיליון אחד בשנה לנושא אחד, ולו כדי לבדוק איך זה משפיע על המגוון.
ובינתיים – הנושא הוא מגוון. של ספרות טובה. מכל טוב היצירה (המתפרסמת כאן לראשונה, חשוב לי להדגיש) בשירה, בפרוזה, במסה ובפרשנות, בפריסה רוחבית וגם אורכית-בינדורית, וכן, כמובטח, סיפור ביכורים של יוצרת מוכשרת בתחילת דרכה, שזהו לה פרסום ראשון בפרוזה.
בשער, בהמשך למגמה שאשתדל לדבוק בה, אמנות ישראלית שמתכתבת עם ספרות –
פרט מתוך "הדרך לעין חרוד" של האמנית אפרת גלנור, מסע בעקבות ספרו של עמוס קינן, שמסתיים כעת אחרי שנתיים בתערוכה מסכמת, שמכנסת את כל תחנותיו.
שלכם, מיכל חרותי