גנֵבה / עדנה שמש

קְחִי אֶת הָעֵט הַיָּקָר –
תְּנִי בּוֹ שְׂרִיטָה דַּקָּה,
אֲרֻכָּה,
בַּנְּיָר, אוּלַי
יִתְחַבְּטוּ כְּנָפַיִךְ
כְּכַנְפֵי יוֹנִים בַּחַלּוֹן הַקַּר
לְהַתֵּל לָךְ שִׁיר
רָצוּץ,
עָקָר.

אַתְּ כְּבָר עֲיֵפָה.
בַּחוּץ הַגֶּשֶׁם דַּק וַחֲרִישִׁי.
טִפּוֹתָיו טִפּוֹת טְרֵפָה
חֲדוּרוֹת כֹּבֶד-הַמִּשְׁקָל וּבֶכֶה-הַמִּקְצָב,
אַתְּ יוֹדַעַת, הַשִּׁירָה חָפְשִׁית –
אַתְּ אֲמוּנָה עַל תּוֹרַת הַכִּבּוּשׁ, יֵשׁ לָךְ קֶסֶם אִישִׁי;
בַּנְּיָר תִּשְׂרְטִי כְּמוֹ חָתוּל הַסָּמוּר אֶל
חָכְמַת הַזִּנּוּק
הַמֻּשְׁלָם
מִשְּׂפַת נַפְשִׁי אֶל שְׂפַת נַפְשֵׁךְ.

וְהַבֶּכֶה דַּל, וּפוֹסֵק, גַּם הַדְּמָעוֹת מוּכָנוֹת לְיִבּוּשׁ;
וְתִזְרַח שֶׁמֶשׁ
כְּמוֹ מָחָר,
כְּמוֹ אֶתְמוֹל,
וְאַתְּ תְּחַיְּכִי אֶל הָעוֹלָם
כְּאִלּוּ לֹא בָּאת לְכֶרֶם רֵעֵךְ
כְּאִלּוּ יֵשׁ בָּךְ עֻבָּר – הִנֵּה בָּעַט וְהִתְהַפֵּךְ –
כְּמוֹ נָפַל דָּבָר,
וְלֹא רֵיק דַּפֵּךְ,
לֹא רֵיק דַּפֵּךְ.