דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים
אנטישמי על הגג / ארי ליברמן
בסיעתא דשמיא כל מילה שאני אומר לכם אמת. מה שקרה קרה בחוץ לארץ ששמה גרתי הרבה שנים והרבה דברים רעים קרו לי שם לא עליכם. בגלל זה אני אומר רק בירושלים. רק על אדמת קודש. אתם שפה כל החיים ואף פעם לא ירדתם לשמה לארצות הרחוקות, אתם לא יודעים כמה שונאים יש לישראל.
כל מילה שאני אומר לכם אמת בעזרת השם. בית היה לי שמה, בית טוב ויפה, ופתאום הכול התקלקל, הלך כל הבית. בהתחלה אמרתי זה שטויות, זה כלום. אמרתי זה בטח סתם איזה סנאי עלה לשם ולא רוצה לרדת, או הכי גרוע עכברוש. אלה יכולים לכרסם לך את כל הבית למוטט אותו מהיסוד כי הבתים שם כולם מעץ. טיפה בטון או אבן אין שם והכול תוך שנייה יכול להתפורר. באה ציפור מנקרת לך בקיר של הבית ותוך כמה ימים אין לך בית. אבל פה זה לא היה ציפור, פה זה היה סנאי או מקסימום עכברוש ואמרתי אני מתקשר ללוכד חיות. יש מקצוע כזה שם. בא בן אדם, שם מלכודות וסותם את החורים. יכול לעלות לך שלושת אלפים דולר. כי הסנאי הזה שעדיין חשבתי שזה סנאי או מקסימום עכברוש כל היום וכל הלילה טוק טוק טוק חור בראש קדח לי.
ואמרתי בטוח האישה עשתה לי את זה, יימח שמה וזכרה. אישה כזאת אני לא מאחל אפילו להיטלר יימח שמו. כמו שכתוב נזם זהב באף חזיר אישה יפה וסרת טעם. יפה הייתה, אז מה? יפה הייתה ומלאך המוות בכבודו ובעצמו. אז אמרתי בטוח היא הביאה לפה את הסנאי או את העכברוש, פתחה לו פתח בגג שייכנס ויכרסם לי את כל הבית. אישה רעה לא עליכם, אישה חולת נפש אלוקים יסלח לה.
התקשרתי ללוכד חיות, אמרתי סנאי או עכברוש. הוא עלה לשם ולא מצא שום סנאי ושום עכברוש. אמרתי אם אין שם אף אחד מאיפה התקתוקים? אמר שהוא לא שומע שום תקתוקים. נכון שהיה אז שקט בדיוק כי בטח נבהל הסנאי או העכברוש והסתתר באיזה חור ולא זז. ככה אמרתי לו. הוא שם מלכודות והלך. רק הלך וכבר התקתוקים חזרו.
חזרו בגדול חזרו. קדח לי בראש עם התקתוקים שלו הסנאי או העכברוש שעדיין חשבתי שזה רק סנאי או מקסימום עכברוש. במלכודות שההוא טמן לא נלכד אף אחד. מה יעשה בן אדם? זה דופק את השכל התקתוקים האלה. ועוד אדם שחי לבד לא עליכם. ולמה לבד? כי האישה יימח שמה בגדה בי על ימין ועל שמאל, אישה מנאפת לא עליכם, אישה מורדת. היא המלומדת שבאוניברסיטה, שכבה עם כל הפרופסורים ועם כל התלמידים שלה. אישה רעה. בגדה ואחר כך נטשה. בן אדם קם בבוקר והאישה איננה. ארזה מזוודה בלילה ושלום על ישראל. בלי הסברים. לאן ברחה? לא מספרת. למה ברחה? לא מספרת. נעלמה וזהו. יפה אז יפה. שקר החן והבל היופי. וכל זה בא לי למה? בגלל שהייתי אז כופר לא עליכם, לא יהודי ולא כלום.
שמה כולם לבד. בחוץ לארץ. כל אחד בבית שלו לבד. בבית שלו מסתתר. רואה טלוויזיה כי מה יעשה עם עצמו? יושב לבד עומד לבד שוכב לבד קם לבד הולך לבד אוכל לבד מת לבד, כל אדם לעצמו כי אין משפחה ואין חברים ואין תפילה בציבור ואין אף אחד, רק אדם בתוך הבית שלו לבד הולך ונדפק כשבא סנאי או עכברוש וקודח לו בראש.
יום אחד נמאס לי ודי. לקחתי פנס, פתחתי את הדלת ההיא שבתקרה, משכתי את הסולם, עליתי לעליית הגג. חיפשתי סנאי, חיפשתי עכברוש, ולא מצאתי. מה כן מצאתי? חי השם כל מילה שאני אומר לכם אמת ומי שלא מאמין שלא ישמע. מצאתי בן אדם. בן אדם בשר ודם כמוני וכמוכם אבל גוי להבדיל. בן אדם יושב שם בעליית גג שלי. יושב על שטיח שהוא פרש לו שם ורואה איזה סרט בטלפון עם אוזניות באוזניים. זה מי שהיה שם. וראיתי אותו מתקתק עם האצבעות על הקרשים כמו ששמעתי כל הזמן הזה.
איך לא חטפתי על המקום התקף לב זה רק בזכות אבינו שבשמיים שסולח ומוחל לכל עוונותינו. ההוא, הבן אדם, לא שם לב אליי אפילו, המשיך להסתכל במסך שלו. שחום כזה, הודי או מקסיקני. ורק כשהארתי על הפנים שלו עם הפנס פתאום קלט אותי, מצמץ, אבל כאילו לא קרה כלום, המשיך להסתכל על המסך שלו.
הלו הלו. קראתי אליו, צעקתי לו. הוא לא שמע בגלל האוזניות שתקועות לו באוזניים ורק כשצעקתי עוד פעם הלו הלו הוציא את האוזניות והסתכל עליי. שאלתי מה הוא עושה פה ואיך הוא נכנס אליי הביתה והוא ענה בשפה שלא הבנתי, הודית חשבתי או מקסיקנית. אמרתי שאני לא מבין, שידבר אנגלית, והוא באנגלית אמר דברים שאתם לא תאמינו.
זה הבית שלי. ככה הוא אמר. מה בית שלך אמרתי לו. בית שלי אמרתי לו, בית שקניתי בהרבה כסף ואני עדיין משלם. אתה פרצת לי לבית אמרתי לו. אבל הוא כבר לא התעניין, תקע את האוזניות באוזניים וחזר לסרט שלו. הלו הלו. ככה חזרתי עוד פעם ועוד אלף פעם אבל הוא לא הקשיב.
ישר למשטרה התקשרתי. אמרתי תבואו, יש פה פורץ אצלי בבית על הגג, הודי או אולי מקסיקני. ומה אמרו לי השקצים האלה יימח שמם? פורץ אתה אומר, אתה בטוח שלא סנאי או עכברוש? ככה אמרו לי. אמרתי לא סנאי ולא עכברוש, בן אדם אמיתי, הודי כזה או מקסיקני, אצלי על הגג. בואו כבר, אתם משטרה או לא משטרה?
לא באו. אם היה שוחט אותי חותך אותי לאלף חתיכות אולי היו באים. התקשרתי לרבי. כי למי אני אתקשר עכשיו, לאישה הפרוצה היפה הזאת יימח שמה שקיימה יחסים עם אלף גברים ואסורה לבעלה? גם כן רבי, מהרפורמים שרק כאלה יש שם אלוקים ישמור, בקושי יהודי, אבל מה לעשות שגם אני באותה תקופה הייתי יותר גוי מבן ישראל להבדיל? התקשרתי לרבי. עד שהוא ענה הייתי צריך להתקשר שבע פעמים. סוף סוף ענה ומה הוא אומר לי? כן ירחמיאל, מה עכשיו? ככה הוא אומר לי כאילו אני כל יום מבוקר עד ערב רק מצלצל אליו עם איזה קושיה. ושיפסיק לקרוא לי ירחמיאל. קרא לי ירח אמרתי לו, אף אחד לא קורא לי ירחמיאל אמרתי לו אלף פעם.
רק אמר לי תקרא בספר תורה. פעם הוא נתן לי ספר תורה. גם כן ספר תורה, חצי בעברית חצי באנגלית.
בקיצור לא רצה לעזור. זה יהודי זה? הוא יהודי כמו שאני כושי להבדיל, מחבק את ההומואים ברוכים הבאים כולם, גויים גמורים בואו להתפלל אצלנו להתחתן איתנו ורק אהבת ישראל אין לו שמץ. הרפורמים ששמה השם יצילנו הם כמו נוצרים להבדיל, ורק יותר גרועים הכופרים הלובביצ׳רים המשיחיסטים שהם משומדים גמורים רחמנא לצלן ויהודי ירא שמיים ישמור נפשו מהם.
אני רק את האמת אומר לכם בעזרת השם. לתקתק הוא לא הפסיק לתקתק, ההוא שהתנחל לי על הגג שעדיין חשבתי שהוא הודי או מקסיקני. עוד פעם עליתי לשם. ביקשתי ממנו יפה שילך כבר או אני מביא לו משטרה. יש לי אקדח אמרתי לו. והוא בקושי טרח להוציא את האוזניות מהאוזניים. אמר עוד פעם זה בית שלי. ומה עוד הוא אומר לי? אני גרתי כאן לפניך, בבית הזה גרו אבותיי ואבות אבותיי משבט קאיוגה וזה בית שלי. ככה הוא אמר לי.
שבט קאיוגה, מה זה בכלל? אמר לי שאלף שנה הם חיו פה השבט שלו שקראו להם קאיוגה ששייכים לעם העיראקי שמשלו בכל הארץ הזאת לפני שבאו לכאן היהודים.
יהודים הוא אומר לי. מה פתאום יהודים אמרתי לו, בקושי יש כאן יהודים. והוא מה אומר לי? כולם יהודים אמר לי, באו לפה פלשו כבשו התנחלו והשמידו את אבות אבותיי כמו שעשו הנאצים יימח שמם. נוצרים אמרתי לו, מה פתאום יהודים להבדיל, אתה בכלל יודע מה זה יהודי? באו נוצרים מאירופה אמרתי לו, לא יהודים ולא עיראקים. כולכם יהודים אמר לי, באתם הנה, פלשתם לפה, הגלתם והשמדתם את העם שלי, את אומת הילדים הגדולה של אמריקה לפני שקראתם לה אמריקה. ככה אמר ותקע שוב את האוזניות באוזניים, יותר לא רצה לדבר.
עוד פעם אחת אחרי כמה ימים עליתי לשם ואמרתי לו חד משמעית שאם הוא לא מסתלק אני שוחט אותו חותך אותו לאלף חתיכות. ומה אמר? ככה עשו תמיד היהודים. זה כל מה שהוא אמר ותקע את האוזניות באוזניים.
שקרנים שונאי ישראל, את כל זה אני מספר לכם שתראו איזה אנשים יש שם ולא תחשבו לרדת לחוץ לארץ לחיות עם רשעים כאלה חס ושלום. אני לא רוצח. לשחוט אותו לא הייתי מסוגל ולחתוך אותו לאלף חתיכות איך אני אחתוך? עליתי לשם ניסיתי לדבר איתו. אמרתי איך קוראים לך בכלל אתה? והוא כמו תמיד לא רצה לדבר. עוד פעם שאלתי ועוד פעם עד שהוא עשה לי טובה התייחס אליי, אמר לי קוראים לי פיליפ. פיליפ קראו לו, זה שם של אינדיאני? יותר מזה הוא לא רצה להגיד.
המשטרה ששוב התקשרתי אליהם לא רצו לבוא. הרבי ששוב התקשרתי אל השייגץ ההומו הזה לא ענה לי אפילו. אפילו לאישה התקשרתי יימח שמה. כמה שהיא יפה, אלוקים יסלח לה. את עשית לי את זה אמרתי לה, את הבאת לפה את האינדיאני הזה שונא ישראל. הודעה השארתי כי היא לא עונה לטלפונים יימח שמה.
טוק טוק טוק כל היום מבוקר עד ערב טוק טוק טוק אתם יודעים מה זה? אדם יכול להשתגע, זה מה זה. התקתוקים שלו שקודחים לי בראש ואף אחד לא מקשיב ורק אני את התקתוקים של ההוא כל היום צריך לשמוע. עליתי עוד פעם אחת, אמרתי לו שלא אכפת לי שיישאר אבל שלפחות יפסיק עם התקתוקים כל הזמן. לא ענה, לא התייחס, לא הוציא אפילו את האוזניות מהאוזניים.
אדם לבד שם כמו שכולם שם לבד בחוץ לארץ בארצות הרחוקות, אדם יכול חס ושלום לאבד את עצמו לדעת ואני שהייתי אז כופר בשם יתברך לא עליכם זולל טרפות מחלל שבת, אני שהייתי תינוק שנשבה מה אני אעשה?
עוד פעם אחת אחרונה עליתי אליו, שאלתי אם הוא רוצה לשחק שחמט או דמקה, והוא כמו תמיד בקושי התייחס, משך בכתפיים. רואה סרטים עם האוזניות לא אכפת לו מכלום ומתקתק טוק טוק טוק על הקרשים.
שם בבירא עמיקתא עם התקתוקים שקודחים לי בראש מבוקר עד ערב, שם בחוץ לארץ כשהייתי גוי גמור, שם עשיתי תשובה השבח לבורא עולם. זה מה שעשיתי. פתחתי ספר תורה פתחתי, מזמורי תהילים קראתי. ה׳ מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. וזה בדיוק מה שאני אומר לכם, שבלי אהבת השם יתברך מה הייתי עכשיו? אפס הייתי, כלום לא הייתי. הייתי נשאר שמה בחוץ לארץ בארצות הרחוקות, הייתי יושב שם על הגג כמו ההוא פיליפ עם האוזניות שלו רק רואה סרטים כל היום.
