אוֹסיפּ מנדלשטם
מרוסית: מירי ליטווק
אוֹסיפּ מנדלשטם (1891–1938), משורר רוסי-סובייטי ממוצא יהודי, אחד הבולטים בזרם האקמאיסטי של תור הכסף הרוסי לצד אנה אחמטובה. בנובמבר 1933 כתב שיר-מכתם (אפיגרמה) על סטאלין. הוא קרא אותו לכתריסר חברים. המשורר בוריס פסטרנק כינה את המעשה "התאבדות". "אין למעשה קשר לספרות", הוא אמר, "אינני מצדד בו ואיני רוצה לקחת בו חלק".
מישהו משומעיו של מנדלשטם הלשין עליו לשלטונות. במאי 1934 הוא נאסר והוגלה לצ'רדין שבאוּרל, שם חלה וניסה להתאבד. ב-1937 שוחרר במפתיע, אך במאי 1938 נאסר שנית, נכלא ונשלח למחנות הכפייה של סטאלין בסיביר. ב-23 בדצמבר 1938, חולה, מורעב ותשוש הוא מת ליד וְְלַדיבוֹסטוֹק ונקבר בקבר אחים המוני.
"אצלנו השירה חשובה", אמר מנדלשטם לאשתו נדז'דה הרבה לפני מאסרו. "אצלנו בגלל שירה רוצחים".
השיר של מנדלשטם מעלה דמות של דיקטטור שסביבו אנשי שלומו הנבזים והנאלחים. אף שנכתב לפני תשעים שנה, הוא נקרא היום כתיאור עדכני הנוגע למתרחש בארצנו ובמקומות נוספים בעולם.
חַיִּים בְּלִי לָחוּשׁ אֶת הָאָרֶץ תַּחְתֵּנוּ,
אַחַר עֶשֶׂר פְּסִיעוֹת לֹא נִשְׁמַע דִּבּוּרֵנוּ
וְאִם מִלַּת סֵתֶר נִמְלֶטֶת,
עַל אִישׁ הַקְּרֵמְלִין הִיא מְפַטְפֶּטֶת.
אֶצְבָּעוֹת לוֹ שְׁמֵנוֹת – תּוֹלָעִים זוֹחֲלוֹת,
וּמִלִּים בְּמִשְׁקָל שֶׁל אַלְפֵי מִשְׁקוֹלוֹת
וּשְׂפַם תִּיקָנִים מִתְנוֹעֵעַ,
בְּמַגָּף מְנַצְנֵץ הוּא פּוֹסֵעַ.
וּסְבִיבוֹ חֲבוּרַת מַנְהִיגִים-רַכִּיכוֹת,
כָּל תְּנוּפַת אָדָם הוּא מַחֲזִיק בַּמּוֹשְׁכוֹת,
מִי שׁוֹרֵק, מִי מְיַלֵּל, מִי גּוֹנֵחַ
וְרֹק הוּא מְלַמֵּד וּמְשַׁלֵּחַ.
כְּבַרְזֶל מְלֻבָּן הוּא מוֹצִיא תַּקָּנוֹת:
אִם שְׁחִיטָה אוֹ כְּרִיתָה אוֹ בִּתּוּר קָרְבָּנוֹת,
בּוֹר גּוּפוֹת עֲבוּרוֹ הוּא נֶשֶׁף נוֹעָז,
וְהֶחָזֶה הָרָחָב שֶׁל אִישׁ הַקַּוְקָז…