מֹאזְנַיִם

טרילוגיית חתולים / שלומי חתוכה

*

בְּדִידוּת הִיא כְּמוֹ חָתוּל:

תִּמְצָא אוֹתָהּ פִּתְאוֹם מֻסְוֵית הֵיטֵב בֵּין חֲפָצִים

יְקָרִים. קוֹטֶלֶת, רַק בִּשְׁבִיל לְהַצְדִּיק אֶת קִיּוּמָהּ.

אָמָּנִית שִׁוּוּי מִשְׁקָל, רוֹאָה הֵיטֵב

בַּלַּיְלָה. תָּמִיד מִשְׂתָּרַעַת בְּמֶרְכַּז

מִטָּה שְׁלֵמָה.

יוֹם אֶחָד תֵּצֵא

וְלֹא תַּחְזֹר.

בִּיוּת

לְאִמִּי יְלָדִים וּנְכָדִים, כְּבָר מַאֲכִילָה

חֲתוּלִים רַבִּים. שַׁבָּת וְהִיא

יְשֵׁנָה. בְּעֶזְרַת הַכָּרִיּוֹת

בְּכַפּוֹת יָדַי וְרַגְלַי אֲנִי מִתְגַּנֵּב בִּדְמָמָה.

אֵיךְ מִכָּל טֶכְנִיקַת הַצַּיִד – כּוֹחַ עַז

מִתְפָּרֵץ, טִפּוּס קָלִיל אוֹ זָנָב

לְאִזּוּן – נוֹתְרוּ בְּנֵי הָאָדָם רַק עִם יְכֹלֶת זוֹ:

לָנוּעַ בְּשֶׁקֶט, בְּלִי קוֹל.

זֶה כַּנִּרְאֶה הָיָה חָשׁוּב: הַמִּין שֶׁשָּׂרַד

הוּא זֶה שֶׁלֹּא הֵקִים עָלָיו אֶת הוֹרָיו.

טוֹב,

אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁהִשְׁאִירוּ לִי גַּ'חְנוּן… 

משורר

חָתוּל מְזַנֵּק

עַל צֵל.