דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים

אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל

שירים / שלומית ליר

אִי שֶׁל שֶׁקֶט


וְרָצִיתִי לִגְזֹר מִן הַחֲרָדוֹת
עִגּוּל שֶׁל שֶׁקֶט.
זלדה


חַיֶּבֶת לִהְיוֹת קַיֶּמֶת
אֶפְשָׁרוּת לְאִי
שֶׁל שֶׁקֶט,

בְּיָם שֶׁל חֲרָדוֹת
קִיּוּמִיּוֹת וּפַחֲדֵי מָחָר.
אֶפְשָׁרוּת לִפְרֹם
אֶת עַרְפִלֵּי הַדְּאָגָה

לִיצֹר צוּרָה לָרֶגַע,
לִפְשֹׂק לִשְׁמֵי
הַתְּכֵלֶת צֹהַר

שֶׁהֲרֵי יָדוּעַ,
נֶאֱמַר כְּבָר,
כִּי בָּעוֹלָם יֵשׁ
אוֹר וְרֹךְ

לְתוֹךְ עֵינְךָ טָוִיתִי
זֹהַר
מְבֹרָךְ

 

סוֹפְרוֹת פְּחָדִים


לֹא יָדַעְתִּי כַּמָּה פְּחָדִים מְשֻׁקָּעִים בְּגוּפִי.
"כמה פחדים", ברכה סרי


הִיא סוֹפֶרֶת פְּחָדִים
מִדֵּי בֹּקֶר לִפְנֵי הַתְּפִלָּה
פּוֹרֶטֶת פְּחָדֶיהָ
פְּרוּטָה לִפְרוּטָה
לְאַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית
לִפְנֵי הַשֵּׁנָה.

מוֹנָה חֲרָדוֹת,
נוֹתֶנֶת בָּהֶן סִימָנִים,
מְסַדֶּרֶת אַלְפָבֵּיתִית,
מְדָרֶגֶת לְפִי מִדַּת הַחֻמְרָה
מַפְרִידָה בֵּין גְּלוּיוֹת
לְבֵין נִסְתָּרוֹת, אוֹתָן תֵּיטִיב
לְהַטְמִין בְּעֹמֶק
מְגֵרוֹת לִבָּהּ.

מַעֲבִירָה בִּתְחִלַּת הַרְצָאָה
בֵּין הַסְּטוּדֶנְטִיּוֹת
"כַּמָּה פְּחָדִים"
– דַּפֵּי שִׁירָתָהּ
מְדַבֶּרֶת עַל מְכַנֶּה נָשִׁי מְשֻׁתָּף:
פְּחָדֶיהָ שֶׁלָּהּ –
מְהַדְהֲדִים אֶת שֶׁלִּי
וְהֵן מוֹסִיפוֹת "אֶת שֶׁלָּנוּ"

פַּחֲדֵי הָרַבּוֹת
שֶׁהִפְחִידוּנוּ בָּהֶם
מִבֹּקֶר עַד לַיִל

חֲצִי נֶחָמָה.

 

 

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Share on whatsapp
WhatsApp