מֹאזְנַיִם

שירים / יובל פז

לְאִמָּאַבָּא

באהבה להוריי, רחל ואלחנן

עִזְבוּ אֶת הָעִתּוֹן בַּצַּד
כַּבּוּ אֶת הַטֵּלֵוִיזְיָה
תַּשְׁקִיטוּ אֶת הָרַדְיוֹ
גַּם כָּכָה הַכֹּל שָׁם
אוֹ רָעוֹת אוֹ הַפְחָדוֹת
אוֹ שְׁטוּיוֹת.

עַכְשָׁו תַּקְשִׁיבוּ טוֹב,
דַּי לְהִצְטַעֵר
וְאֵיפֹה טָעִינוּ.
אֶת מָה שֶׁנְּתַתֶּם לִי
לֹא מְלַמְּדִים בְּשׁוּם מָקוֹם:

בְּצֵאתְךָ מֵהַבַּיִת
אַל תִּשְׁכַּח לָקַחַת לֶחֶם
לְהַאֲכִיל אֶת הַצִּפּוֹרִים
בָּרְחוֹב.

מתוך המחזור: מקומות שהפסדנו

תחנת הרכבת

אַף אֶחָד לֹא מִתְעַנְיֵן בַּאֲנָשִׁים סָבִיב
אַף אֶחָד לֹא שׁוֹמֵעַ לַהֲקָה מְצַיֶּצֶת שֶׁל דְּרוֹרִים
אַף אֶחָד לֹא שָׂם לֵב לְשַׁיֶּרֶת הַנְּמָלִים הָאֲרֻכָּה
אַף אֶחָד לֹא מַבְחִין בְּבָלוֹן הַקָּשׁוּר בְּחוּט שֶׁנִּתַּק לְיֶלֶד אֶחָד מֵהַיָּד
אַף אֶחָד לֹא מְגַלֶּה שֶׁאַרְטִיקִים נִפְלָטִים בְּחִנָּם מֵהַמְּכוֹנָה
אַף אֶחָד לֹא קוֹרֵא סֵפֶר, אַף אֶחָד לֹא נָח
פּוֹעֵל נִקָּיוֹן בְּאֵפוֹד בְּטִיחוּת זוֹהֵר הַשּׁוֹטֵף אֶת שִׁמְשַׁת הַקַּטָּר
מְנַצֵּל אֶת יָדוֹ הָאַחַת הַפְּנוּיָה, לְהַחֲלִיק אֲגוּדָל עַל מָסָךְ
כֻּלָּם רְכוּנִים שְׁקוּעִים מְהֻפְּנָטִים, אִישׁ אִישׁ בְּשֶׁלּוֹ
כָּל הָעֵינַיִם בְּמַדְבִּיר הַבְּדִידוּת הַזֶּה
חוּץ מֵאֶחָד עִוֵּר הַמְּגַשֵּׁשׁ אֶת דַּרְכּוֹ בְּמַקֵּל
זוֹקֵף צַוָּאר וּמַבִּיט נִרְגָּשׁ בֶּחָלָל הָרֵיק. מְחַיֵּךְ.

נמל התעופה

מוּטַצְיוֹת שֶׁל כְּלֵי רֶכֶב מְעֻוָּתִים אֲחוּזֵי תְּזָזִית
רוֹחֲשִׁים סְבִיב הַמְּטוֹסִים בֵּין הַמַּסְלוּלִים:
כֶּלֶב בּוּלְדּוֹג צָרְפָתִי עִם רֹאשׁ מִתְרוֹמֵם שֶׁל כַּנָּרִית הוֹלַנְדִּית
מַחֲלִיף נוּרָה שְׂרוּפָה בַּכָּנָף,
גִּ'ירָפָה עִם תֵּשַׁע רַגְלַיִם גּוֹרֶרֶת גֶּרֶם מַדְרֵגוֹת
וּפִיל מוֹשֵׁךְ בְּאַפּוֹ רַכֶּבֶת שֶׁל מִזְוָדוֹת.

עַל מָסַךְ חַלּוֹן הַדְיוּטִי-פְרִי מֻקְרֶנֶת מֵלוֹדְרָמָה נוֹגַעַת לַלֵּב:
הַשָּׂדֶה הוּא מוֹפָע שֶׁל אַנְשֵׁי עָמָל קְצוּצֵי כְּנָפַיִם,
רוֹשְׁפֵי אֵשׁ מְנוּעִים, שֶׁלֹּא מַמְרִיאִים לְשׁוּם מָקוֹם.

חוף הים

הַמַּיִם בִּמְנוּחַת צָהֳרַיִם
גַּם לָהֶם אֵין כּוֹחַ לָזוּז
בְּעֹמֶס כָּזֶה שֶׁל חֹם.

פַּח הָאַשְׁפָּה עוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו
מִתְפַּקֵּעַ מִטִּיטוּלִים וּבַקְבּוּקִים
וּמִסְּבִיבוֹ פְּסֵיפָס שֶׁל שִׁבְרֵי זְכוּכִיּוֹת.

רַק שַׂקִּית פְּלַסְטִיק מִסְתַּחְרֶרֶת בָּרוּחַ
נָעָה בְּמַעְגָּלִים כְּמוֹ מָטוֹס
שֶׁלֹּא מְקַבֵּל אִשּׁוּר לִנְחוֹת.

יָלְדָה מְנִיפָה יָדַיִם לַצְּדָדִים
הוֹלֶכֶת בִּזְהִירוּת עַל חוּט הַשִּׁדְרָה
שֶׁל אָבִיהָ הַשָּׂרוּעַ וּפָנָיו בַּחוֹל.

וּפִתְאוֹם קוֹל חוֹרֵץ דִּין בּוֹקֵעַ מִמָּרוֹם
מוֹדִיעַ בַּאֲדִישׁוּת שֶׁל דִּמְדּוּמִים:
שֵׁרוּתֵי הַהַצָּלָה הִסְתַּיְּמוּ לְהַיּוֹם.