מֹאזְנַיִם

שירים / איריס אליה כהן

מחנה יהודה

לנעמי

בְּנַחֲלַת שִׁבְעָה הִיא מַסְבִּירָה לִי
אֵיךְ לְהִכָּנֵס לַחֲנָיָה צָרָה
(אֲנִי נִזְכֶּרֶת עַד כַּמָּה
שָׂנְאָה לָשֶׁבֶת בְּכִסֵּא הַבְּטִיחוּת וּפַעַם
נֶעֶמְדָה בְּאֶמְצַע נְסִיעָה

הִתְנוֹפְפָה מֵאֲחוֹרַי כְּמוֹ דַּף נְיָר).
בְּעֹרֶף הַחֲנוּת הִיא מוֹשִׁיטָה לִי עוֹד קוֹלָב
לָבוּשׁ גָּ'קֵט כָּחֹל, אוֹמֶרֶת: "תְּנַסִּי."
(אֲנִי נִזְכֶּרֶת שֶׁתָּפַרְתִּי לָהּ שִׂמְלה וְרֻדָּת-פְּרָחִים,
בַּחֲזִיתָהּ: כַּפְתּוֹר פַּרְפַּר. "אָז לָמָּה הוּא לֹא עָף?"
הִיא לֹא חָדְלָה לִשְׁאֹל).

מוּל הַמַּרְאָה בַּחֶדֶר, בַּפֻּנְדָּק,
הִיא מְרַמֶלֶת אֶת רִיסַי וּמַרְבִּיצָה בִּי פֶּרֶק
בְּהִלְכוֹת אִפּוּר. כְּשֶׁאֲנִי בּוֹחֶרֶת בִּשְׂפָתוֹן שָׁקוּף,
הִיא מַפְטִירָה חִיּוּךְ נָבוֹךְ
(אֲנִי נִזְכֶּרֶת אֵיךְ חַמַּת דְּמָעוֹת וּנְעוּרִים
הָיְתָה נוֹעֶלֶת אֶת חַדְרָהּ בִּמְחָאָה
כְּשֶׁנִּסִּיתִי לְהַנְמִיךְ אֶת גֹּבַהּ הַשְּׂפָתוֹן)

בַּלַּיְלָה, בְּדוּכָן יֵינוֹת צְדָדִי
הִיא מַזְמִינָה אוֹתִי לְשׁוֹט שֶׁל וִיסְקִי, סִינְגְל מָאלְט
(אֲנִי נִזְכֶּרֶת שֶׁהָיְתָה אֵלֵרְגִית לְחָלָב פָּרָה) וְתוֹךְ כְּדֵי
קוֹלֵחַ מִמָּתְנֶיהָ פּוֹפּ פְלַמֵנְקוֹ סְפָרַדִּי צוֹהֵל

וּכְבָר רוֹקֵד אִתָּהּ הַשּׁוּק וּמִטַלְטֵל כָּל הָרְחוֹב,
אִישׁ לֹא נִשְׁאָר חַיָּב
אֶל מוּל פְּרָזוֹת יוֹפְיָהּ
הַבַּלְיָנִים, הַחַיָּלוֹת, שְׁלוֹשָׁה פִּרְחֵי כְּמוּרָה נֶעֱמָדִים עַל מַעֲבָר הַחֲצִיָּה.

מֵעַל כּוֹסִית רֵיקָה
אֲנִי אוֹמֶרֶת שֶׁקָּשֶׁה לִי, זֶה הַסּוֹף וּמַשֶּׁהוּ בִּי נִגְמָר.
יָדֶיהָ מְלַטְּפוֹת בְּרֹךְ שַׂעֲרוֹתַי כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת:
אִמָּא, אִי אֶפְשָׁר וְלֹא צָרִיךְ
לִחְיוֹת אֶת הֶעָבָר.

ככלות המגיפה

לתימור

שָׁכַבְנוּ בְּמִטָּה שְׂרוּעִים
וּרְפוּיִים כְּמוֹ שְׂמִיכָה
יָכֹלְתִּי לְהַכִּיר בְּאֶצְבָּעוֹת חַפּוֹת
שְׁרִיר אַחַר שְׁרִיר
בְּרַחֲבֵי גּוּפְךָ:
הַצֶּדַע, הַטְּרַפֵּז וְעֶצֶם הֶחָזֶה,
הַלֵּב
וּלְפַלֵּס שִׂיחָה

צָחַקְתִּי כְּשֶׁאָמַרְתָּ: אֵיךְ נִשְׁלַחְתְּ אֵלַי פִּתְאוֹם,
כְּמוֹ גְּלוּיָה מִתְּעָלוֹת וֶנֶצְיָה
אוֹ מֵאַרְמוֹנוֹת פָּרִיז

אָקוֹרְדְּיוֹן הָאוֹר נִגֵּן
מֵפִיק צְלָלִים נוּגִים
כִּתַּתְנוּ פֶּה, צַוָּאר, זְרוֹעוֹת, אַגָּן,
קָרָאנוּ בִּשְׁקִיקָה מִלִּים צְפוּפוֹת בִּכְתָב קָטָן
דָּבַקְנו זֶה בְּזֶה
וּבַעִקָּר
הַמֵּטָפִיזִיקָה דִּבְּרָה כְּשֶׁהִנַּחְתָּ עַל בִּטְנִי
אֶת נַפְשְׁךָ –
וּבְכָל הָאוֹר שֶׁהִתְרַחֵב וְהִתְכַּוֵּץ
לְסֵרוּגִין

הָיִיתָ הַדַּוָּר
הָיִיתָ הַתֵּבָה
הָיִיתָ בּוּל