מֹאזְנַיִם

שירים / דיתי רונן

פתיחה

מחווה לשיר * m explaining a Few Things ׳ I מאת פבלו נרודה

בִּקְצֵה גֶּרֶם הַמַּדְרֵגוֹת, בִּקְצֵה הַבַּיִת, בִּקְצֵה הָרְחוֹב
בִּקְצֵה הָהָר, בִּישִׁיבָה עַל הָאַסְלָה
אֲנִי מְגַלָּה אוֹצָר.
סִפְרֵי שִׁירָה יְשָׁנִים שְׁעוּנִים עַל מַדָּף צַר.
צִפּוִֹרים חָגוֹת מֵעַל הַבַּיִת, מְכַוְּנוֹת
אֶת יָדִי מִלְּמַעְלָה אֶל סֵפֶר צָהֹב, בָּלוּי מֵאַהֲבָה.
פְּנֵי פַּבְּלוֹ נֵרוּדָה פְּרוּשׂוֹת עַל הַכְּרִיכָה.
כְּמוֹ פּוֹתַחַת בַּקְּלָפִים אֲנִי
פּוֹתַחַת אֶת הַסֵּפֶר
בַּעֲצִימַת עֵינַיִם
בּכְוַּנָהָ מְלאֵָה
בּוֹטַחַת בַּשִּׁיר יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּעַצְמִי.
בַּדַּף הַמְּדֻיָּק אֲנִי מוֹצֵאת אֶת
עַצְמִי, אֶת קוֹרוֹתַי, אֶת קוֹרוֹת מִשְׁפַּחְתִּי
ואֶת קוֹרוֹת עַמִּי.
אֲנִי מַסְבִּירָה כַּמָּה דְּבָרִים.

* תרגום של דיתי רונן, מתוך: ,״ Pablo Naruda, "Selected Poems, A bi-lingual
edition edited by Nathaniel Tarr, PP 103-106

מֵחֵיק הַסֵּפֶר הַפָּתוּחַ
נוֹשֵׁר אֵלַי פֶּרַח זָקוּף, מְיֻבָּשׁ:
גִּבְעוֹל צָנוּם, עֲלֵי כּוֹתֶרֶת דַּקִּיקִים
כִּמְעַט שְׁקוּפִים. זֵכֶר לַחַיִּים.
בֵּיתִי נִקְרָא בֵּית הַפְּרָחִים, בְּכָל סְדָקָיו
פָּרְצוּ שִׂיחֵי גֶּרַנְיוּם: הָיָה זֶה
בַּיִת יְפֵה מַרְאֶה
עִם כְּלָבָיו וִילָדָיו.
זוֹכֵר, רָאוּל?
אָה, רפָאֵל?
לֹא אֲנִי קָטַפְתִּי אֶת הַפֶּרַח.
לֹא אֲנִי יִשַּׁרְתִּי אֶת גִּבְעוֹלוֹ
בְּטֶרֶם אֲיַבְּשוֹ בֵּין דַּפֵּי הַשִּׁיר.
וְהוּא צָנַח תָּמִים אֶל לֵב אֶצְבְּעוֹתַי
מִקְלַעַת יַלְדוּתִי.
וְאַתָּה תִּשְׁאַל: לָמָּה אֵין הַשִּׁירָה הַזּוֹ
מְדַבֶּרֶת עַל חֲלוֹמוֹת וְעַל עָלִים
וְעַל הָרֵי הַגַּעַשׁ הַגְּדוֹלִים שֶׁל אֶרֶץ הֻלַּדְתּוֹ?
בּוֹא וְּראֵה אֶת הַדָּם בָּרְחוֹבוֹת.
בּוֹא וְּראֵה
אֶת הַדָּם בָּרְחוֹבוֹת.
בּוֹא וְּראֵה אֶת הַדָּם
בָּרְחוֹבוֹת!

אחרי הכול

בגעגוע לישראל אלירז
אַחֲרֵי כָּל מִלָּה עוֹמֶדֶת שְׁתִיקָה
וּבָרֶוַח בֵּין הַמִּלִּים וְהַשְּׁתִיקוֹת
עוֹמֶדֶת הַיְּדִיעָה שֶׁל תֹּם הַמִּלִּים
וְשֶׁל תֹּם הַשְּׁתִיקוֹת.
וּמֵאֲחוֹרֵי הַיְּדִיעָה – אִי יְדִיעָה
וּבְתוֹכָהּ שְׁאֵלָה גְּדוֹלָה, נִגְרֶרֶת
מֵהָהָר לַשְּׁפֵלָה וַחֲזָרָה בְּוַו גַּעְגּוּעַ
פִּינוּ סָכוּר, עֵינֵינוּ זוֹעֲקוֹת, יָדֵינוּ אֲזוּקוֹת.
תְּמִימִים נִמְשַׁכְנוּ. עַתָּה
תַּם מָה שֶׁאָמַרְנוּ. תַּמּוּ
מִלִּים שֶׁלָּמַדְנוּ תַּמּוּ יְמֵי
מְתִינוּתֵנוּ תַּמּוּ שְׁתִיקוֹתֵינוּ.
מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל אֲדָמָה הֲפוּכָה
תַּלְמֵי רגָבִים חֲרוּשִׁים. מָה שֵׁם יֻתַּן
לְזֶרַע כִּי יֻטְמַן? אַחֲרֵי כָּל מִלָּה
תִּוָּלֵד מִלָּה. אַחֲרֵי כָּל שְׁתִיקָה, בְּרִיאָה.