סיפורים | אביגיל זמיר

סטוץ | לעשות דבר אחד – אבל כמו שצריך

שירים / נועם נוי

מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים שירים / נועם נוי בתולין חַמִּים וְלַחִים וַאֲרֻכִּים וּסְרוּגִים שְׁתִי וָעֵרֶב נִמְתְּחוּ הָרְחוֹבוֹת אֶל אֹפֶק בִּלְתִּי נִגְמָר, וּלְמַעְלָה בֵּינוֹת צַמְּרוֹת גּוֹרְדֵי הַשְּׁחָקִים שָׁמַיִם צָרִים כְּמוֹ סוֹרָגִים תְּכֻלִּים מֵעַל הָעִיר. חַמָּה וּמְלוּחָה וְרֵיחָנִית וּמִתְפָּרֶצֶת נִסְפְּגָה הַזֵּעָה בְּחֻלְצַת כַּפְתּוֹרִים לְבָנָה וְעַל מֵצַח צָעִיר וּמָתוּחַ גַּבּוֹת חוּמוֹת בְּהִירוֹת לֹא יָכְלוּ […]

שירים / יעל גלוברמן

מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים שירים / יעל גלוברמן סנאית הִיא לָמְדָה לִהְיוֹת זְהִירָה, מַטְמִינָה אֶת לִבָּהּ כְּמוֹ סְנָאִית מֵרָעָב לְרָעָב בֶּעָפָר, בֵּין פְּקָעוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁמְּחַכּוֹת לְעוֹנָה נְכוֹנָה, עָמֹק תַּחַת שָׁרְשֵׁי הַדְּבָרִים וְעָלִים יְבֵשִׁים, וְאָז חוֹמֶקֶת לְהִתְחַבֵּא בְּמָקוֹם אַחֵר, נִפְרָד מִן הַלֵּב עַל מִי אַתְּ עוֹבֶדֶת, סְנָאִית, בְּמִי אַתְּ מְשַׁטָּה הַגַּעֲגוּעַ פֹּה […]

צעצועי האלים | עמיחי שלו

עוֹמֵד עַל גִּבְעָה / צְהֻבָּה בַּסְּתָו / בּוֹהֶה בָּאַיָּלוֹן / מֶחְלַף קֵיסָרְיָה / עוֹטֵף כְּבִישׁ הַחוֹף / עַד הָאֲגַם / בּוֹ טָבַע לוּדְוִיג הַשֵּׁנִי
בְּבָּוַארְיָה / מִגְּדֵרָה עַד יָקוּם / צֹמֶת גֵּהָה / הוֹגֶה בְּרֵאשִׁית / הַיְּקוּם

שדות כהים | קמה ורדי

אני נמצאת בחווה של דוד ניקו כבר חודש וחצי. אני בת חמש עשרה, זו תקופת החופש הגדול.
לפני הנסיעה אני מתכננת מה אגיד, איך אהדוף את השאלות; אבל דוד ניקו לא שואל דבר. אני עולה על הטנדר שלו ואנחנו נוסעים זמן רב, ומגיעים אל החווה לפנות ערב. שתילי הטבק בשדות סביב הבית נעים בשקט ברוח, מבליחים בירוק מן חשכה המעמיקה. כשאני יוצאת מהאוטו מתגלה מבין התלמים חתולה קטנה ואפורה שרצה מייד להתחכך ברגליי. תמיד אהבתי חתולים אבל אני אלרגית.

שירים / צוריאל אסף

מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים שירים / צוריאל אסף עוד עדיין לְבַקֵּשׁ אֶת טָפְרֵי הַמְּכוֹרָה הַזּוֹ הַמְּשֻׁקָּעִים בְּחָזִי "מָה עוֹד" לִנְאֹק בְּאָזְנֶיהָ לִרְטֹן, וְאַף בְּכוֹחוֹת אַחֲרוֹנִים "וְאֵין עֲדַיִן" לִשְׁאֹל "וְאֵין עֲדַיִן" לְבַקֵּשׁ "וְאֵין עֲדַיִן" לִזְעֹק בִּדְמִי מְכוֹרָה שֶׁמְּקָרֶבֶת מֵצַח אֶל מִצְחִי הַמְּיֻזָּע, הַקּוֹדֵחַ עַד מִתְעַרְפֵּל הַמַּבָּט הַמִּצְטַנֵּן וְאֵין. עֲדַיִן. וְאֵין עֲדַיִן * […]

פרק מספר בכתובים | דורית שילה

דקלה הניחה את המחשב הנייד החדש על שולחן כתיבה שאספה מהרחוב, שולחן מעץ עם ציפוי פורמייקה שכבר התקלף בפינות. היא ראתה את שמוליק הרוטן, כך כינתה את השכן מהקומה הראשונה, גורר אותו באמצע הלילה כשלא הצליחה להירדם. היא יצאה לעשן במרפסת הסגורה שלה שפונה לרחוב, והוא הופיע פתאום צועד לאורך שביל הגישה לבניין, על כתפיו השולחן כמו שה לעולה, ולבסוף הניח אותו על המדרכה. ניכר היה ששמוליק הרוטן מנסה לא להרעיש יותר מדי. איך בכלל סחב אותו לבד במורד המדרגות? הוא העיף מבטים זריזים לימינו ולשמאלו, ליטף קצרות את אחת מפינות השולחן המתקלפות וסב על עקבותיו. מי זורק רהיטים בשלוש לפנות בוקר? הוא כנראה מנסה לחמוק מהפקחים של העירייה ובטח לא חושב שמישהו בכלל רואה אותו. מישהי כמוה, למשל, השכנה מקומת הקרקע שאף שקופאת מקור מתבוננת בו בעניין מהמרפסת המכונה "סגורה", אבל שלמעשה רק תריסי פלסטיק ישנים מפרידים בינה ובין הרחוב. אפילו זגוגיות אין לה למרפסת, שיגוננו עליה מפני הקור, ועל חלונות אטומים אין בכלל מה לחלום. רק תריסי פלסטיק חצצו בין דקלה לבין שמוליק הרוטן, תריסים אפורים, שבורים ומאובקים.

תוכי מדבר / מיטל נסים

מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים תוכי מדבר / מיטל נסים בִּכְאִלּוּ הִתְחַתַּנּוּ וְלָבַשְׁנוּ שְׂמָלוֹת.אַתְּ הִגְזַמְתְּ וְהָלַכְתְּ לַתּוֹפֶרֶת שֶׁעָשְׂתָה לָךְ בְּמֶשִׁישִׂמְלַת חֲלוֹמוֹתוְעוֹד אַחַת שֶׁמִּסְתּוֹבֶבֶת.הָיוּ לָהּ בְּדִיּוּק אֶת הַצְּבָעִים,כָּל הַפְּלָטָה שֶׁל הָאִינְדִּיגוֹ שֶׁהָיְתָה לָךְ עוֹר שֵׁנִי.אָז לֹא הֻפְתַּעְנוּ כְּשֶׁיָּלַדְתִּי לֶאֱיָל יַלְדָּה עִם עֵינַיִם בְּצֶבַע סָגֹלכְּמוֹ שֶׁל אֵלִיזַבֶּת טֶיְלוֹר. תָּמִיד הָיִיתִי גְּלִינְדָה מִנְּקֻדַּת הַמַּבָּט שֶׁלָּךְהַפְרֵחִיּוּת […]

דבר העורכת | גיליון מאי 2025 – אבודים בחלל

"לבדי, מבולבל / מול עתיד מעורפל / מי יגיד, אם בכלל / כולנו אבודים בחלל" //
כותב טונה בשירו "אבודים בחלל", שהפך השראה לכותר גיליון מאזניִם החדש שיצא לכבוד הקיץ המתקרב. ובטוויסט רלוונטי מן המוזיקה לספרות, כותבי העברית הנהדרים האסופים בגיליון זה כמו מלקטים אסטרואידים של תובנות, השראה, שמחה ועצב, כגושי סלע ספורדיים המרחפים סביבם בחלל.

שירים / יובל פז

מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים שירים / יובל פז "זה דבר יפהפה, הרס המילים" (ג'ורג' אורוול, "1984") אזרחי ישראל, זֶה הָיָה בֹּקֶר שִׂמְחַת תּוֹרָה וְהַשְּׁעוֹנִים הֶרְאוּ אֶת הַשָּׁעָה 06:29 נכה באויבינו, אוּלַי צָרִיךְ לְהַחֲלִיף אֶת כָּל הַמְּנוֹרוֹת – אֲבָל גַּם הַחֲדָשׁוֹת שְׂרוּפוֹת. וְגַם הַשֶּׁמֶשׁ. נחסל את חמאס, אֲנַחְנוּ יָם אֲבָל הַסְּפִינוֹת לֹא […]