בית נעול / יובל פז

כשהבנתי שאין באמת ניצחון מוחלט, ומעכשיו כל חייל שנהרג, נהרג על קידוש הגנת ראש הממשלה, החלטתי לאסור על הבן שלי לחזור לצבא. בהתחלה הוא צחק, בטוח שאני מתלוצצת איתו, והמשיך להתארגן כרגיל ליציאה. הוא התקלח, התגלח, לבש את המדים, אכל את החביתה בתוך לחמנייה, שתה את הקפה וסיפר בהתלהבות על המשימה המתוכננת לשבועיים הקרובים – טיהור מחנה פליטים כלשהו מהמחבלים המסתתרים בו, הרגיע שהכול יהיה בסדר כי אנחנו חזקים, וגם צודקים. אמרתי לו שאני מבינה את המחויבות שלו, אבל אני בשום אופן לא מסכימה להקריב אותו במלחמה שאיבדה מזמן את תכליתה. האחריות שלי כאמא לבנה חשובה יותר מהאחריות שלו לחבריו. הוא אמר בהחלטיות שאם כולם יתנהגו כמוני לא תישאר לנו מדינה. עניתי לו שאני מעדיפה בן חי בלי מדינה, מאשר מדינה עם בן באדמה. הוא שתק וקם מהשולחן, ניגש להביט בעצמו במראה, ליטף ביד רכה את לחיו, תיקן את מיקום הכומתה, יישר את כיס החולצה המקומט, הוציא את הטלפון והציץ בשעון, תלה את הנשק על הכתף, וניגש אליי כמו תמיד לחיבוק ולנשיקת פרידה.

יואל הופמן. שנה למותו. / תמר מור סלע

ב־25 באוגוסט 2023, חודש וחצי לפני פרוץ המלחמה, הלך לעולמו הסופר, המשורר, החוקר ומתרגם שירת יפן, יואל הופמן. הוא היה בן 86 במותו. את דעתו מיעט לומר. הוא צפה בעולם ממרפסת ביתו. לא, הוא לא היה נזיר. הוא העדיף את יונק הדבש על פני הכתיבה ואת אהבת אישה על פני כל דבר. לפני כמה שנים שרף את הארכיון שלו על אף שהבטיח למסור אותו לאוניברסיטה העברית (לֹא רָצִיתִי לָתֵת אֶת זְכוּת הַנְּבִירָה לַחוֹקְרִים). הבנתי אותו. הוא היה איש פרטי מאוד וכזה רצה להישאר ולכן אנסה להלך על החבל הדק ולומר משהו על האיש והסופר שהיה יקר לליבי, מבלי להתעלם מסלידתו מדיבורים מעין אלה.

שירים / איבון קוזלובסקי גולן

מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים שירים* / איבון קוזלובסקי גולן מתוך קובץ בכתובים: "עץ נפל ביער" 1 אַכְזָר מִכֹּל אָדָםשֶׁאָהַב, אִהֵב וְעִבֵּד,לָשׁ וְאָפָה, רִדֵּד וְהַשָּׁטִיחַ.רַק בִּכְאֵב וּבְאָבְדָןרַק בְּאֶצְבַּע חֲסֵרָהוּבֹהֶן מְרוּטָהבְּבֶן עֶשְׂרִים נָטוּעַ חַי בְּמִטָּתוֹרַק מִכָּךְ תִּסּוֹג הַגְּאֻלָּה –מִפַּחַד.אַכְזָר מִכֹּל אָדָםלְעַצְמוֹ – מוֹ.כְּאֵד מְפֻזָּר בְּרוּחַ, צַלְמוֹ,לֹא יִזָּכֵר מִמֶּנּוּ אִישׁ,עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ. 2 אַכְזָרִית מִכֹּל […]

שירים / איה סומך

מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים שירים / איה סומך לימדו אותנו לשלוט ברעב לִמְּדוּ אוֹתִי לִשְׁלֹט בָּרָעָב הִתְרַגַּלְתִּי וְגוּפִי הִתְרַגֵּל גַּם וּרְצוֹנִי הִתְחִיל לְהִתְאַמֵּן בָּרָעָב לְמַעַן הָאֱמֶת אִמְּנוּ אֶת רְצוֹנִי לִשְׁלֹט בָּרָעָב עוֹד לִפְנֵי שֶׁאִמְּנוּ אֶת גּוּפִי לִהְיוֹת רָעֵב לֹא הָיִיתִי הַיְּחִידָה. קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת אִמְּנוּ אוֹתָנוּ: יְלָדוֹת שְׁחֹרוֹת, יְלָדוֹת כֵּהוֹת, יְלָדוֹת לִפְעָמִים […]

שניצל עלא רסי / נעם פרתום

כבר חצי שנה לפחות אני מבטיחה לבעלי שאכין לו שניצל לתפארת המדינה והמליצה. הוא אומר שאני צריכה לפתוח את הטקסט הזה ככה, בעודו מכין לנו טוסט גבנ״צ־מוצרלה משודרג א לה ״גמביט המלכה״ מלחם משפחתי.

שירים / אוהד אוחיון

מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים שירים / אוהד אוחיון הקוקסינליות הַהֵדוֹנִיסְטִים הַמְּפֻנָּקִים, אֵלּוּ, בְּנֵי הוֹרֵי הַפְּרִיבִילֶגְיָה, מֻתָּר לָהֶם הַכֹּל הַהֵדוֹנִיסְטִים הַמֻּפְרָעִים עִם מוֹחַ גְּזִיר מְטַרְטֵר, אַשּׁוּחַ מְקֻלְקַל צְמִיחָה. סְטַיְל עָשִׁיר מְפֻנָּק עִם תּוֹדָעָה שֶׁל חֲזִיר, הַהֵדוֹנִיסְטִים מֻתַּר לָהֶם לְבַזּוֹת אֶת כָּל הַנֶּחְפָּן בְּפִיהֶם, שְׂבֵעֵי גַּאֲוָה בְּדָלְחִית, הֵם יָטוּסוּ לְיַעַד כָּזֶה וְכָזֶה, בְּאַמְסְטֶרְדָּם […]

שירים / חגית גרוסמן

מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים שירים / חגית גרוסמן * בַּגּוּף נוֹתְרוּ רַק שִׁירִים כָּל הַשְּׁאָר הִתְאַדָּה כְּסִיּוּט הָיָה עָלַי לִלְמֹד לָמוּת שֶׁאוּכַל לְהַצְמִיחַ עֵץ מִן הַכַּעַס הַדּוֹלֵק. אַתָּה מֻזְמָן לֶאֱכֹל מִפֵּרוֹתָיו וַדַּאי תִּמְצָא בּוֹ קְצָת רַעַל גַּם בִּשְׁבִילְךָ. אַתָּה שָׁתַלְתָּ אוֹתוֹ בַּשִּׁיר הַזֶּה. הוּא כְּבָר מוּכָן בּוֹא וּקְרָא. * זֶה זוֹרֵם […]

מהעומק עלינו / סיגל נאור

מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים מהעומק עלינו / סיגל נאור * גְּבִיעַ הַיַּיִן מָלֵא עַד גְּדוֹתָיו, הִיא וַאֲנִימַעֲבִירוֹת אוֹתוֹ בֵּינֵינוּ, בַּחֲדַר הָאֹכֶל שֶׁלָּנוּ,שְׁתֵּי מְלָכוֹת אֲנַחְנוּ. הַנֵּר הַלָּבָן הַגָּדוֹלמְרַקֵּד וְשֻׁלְחָנֵנוּ נֶאֱנָק תַּחַת מַשַׂא הָאַשְׁמָה.מֶה עָשִׂינוּ?לַהֲקַת עוֹרְבִים חוֹצָה אֶת הַשֻּׁלְחָןמִצַּד אֶל צַדוַאֲנִי אוֹרֶבֶת לָהּ בַּסֵּתֶר. אַתְּ בְּסֵדֶר? כֵּן.הַבָּשָׂר עוֹד חַם. כְּשֶׁהַבָּשָׂר עוֹד חַם כָּל […]

הפרי האסור / שהם סמיט

היינו חסרי דאגות. אפילו זו הראשונה במעלה, זו שכיום ניצבת בראש סדר היום הגלובלי, לא העסיקה אותנו כי המזון ניתן בשפע וכל שצריך היה להושיט יד – אם יש לך יד – או, כמו במקרה שלי, פשוט לנגוס.

שירים / אמה אנדייבסקה – מאוקראינית: אלכס אוורבוך

מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים שירים / אמה אנדייבסקה מאוקראינית: אלכס אוורבוך * הַיּוֹם שֶׁלִּי כָּל כָּךְ קָצָר – הֶרֶף שֶׁל נֶתֶז מַיִם, דֶּרֶךְ נֶעֱלֶמֶת בַּסְּבָךְ. שְׁלִיחִים רָצִים מִבְּלִי לְהִסְתַּכֵּל לְאָחוֹר. מַמְלָכוֹת מִתְחַלְּפוֹת מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב. רַק עֵץ יְרֹק־עַד, שֶׁעַמִּים חוֹלְפִים עַל פָּנָיו, מַשְׁקֶה בְּחָלָב סְיָח שֶׁאָבַד. לָכֵן אַף בְּשׂוֹרָה לֹא מַגִּיעָה […]