מֹאזְנַיִם

דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים

צִי צִי צִיאְ | רחל פרץ

(מתוך ספר בכתובים)

זוֹכֶרֶת אֶת הַנַּחַל שֶׁשָּׁעַט בֵּין הָאֲבָנִים
כְּמוֹ רוֹצֵחַ שֶׁנֶּהֱדַף בִּכְתֵפָיו הַחַדּוֹת שֶׁל הָמוֹן?
לֹא אָמַרְנוּ מִי דּוֹלֵק בְּעִקְבוֹתָיו,
כִּי הוּא נַחַל, כָּכָה נַחַל, אֵין לוֹ עֲקֵבוֹת,
אֲבָל אֲנִי חָשַׁבְתִּי עַל שִׂמְלַת הָאֲבָנִים שֶׁל וִירְגִ'ינְיָה,
מַצֵּבוֹת חַיּוֹת שֶׁצָּמְחוּ
אַחֲרֵי שֶׁעָלוּ מִכִּיסֵי שִׂמְלָתָהּ שֶׁשָּׁקְעָה.
רָצִיתִי לְהַגִּיד לָךְ שֶׁזּוֹ הִיא שֶׁרָדְפָה בְּעִקְבֵי הַנַּחַל.
כָּכָה בּוֹרְחִים מֵרוּחוֹת.

עָצַרְתִּי בִּמְקוֹם קְבוּרָתָהּ שֶׁל הָרַכֶּבֶת.
אִישׁ פָּשַׁט אֵלַי יָדַיִם מְלֵאוֹת
בְּרֵיחַ כָּבֵד, אוּלַי כֻּרְכּוּם,
הוּא סַב לְאָחוֹר, סַבּוֹתִי אַחֲרָיו,
מִכָּל עֵבֶר סָרוּ לְמָרוּתוֹ נְעָרִים דַּקֵּי גֵּו,
מַאֲזִינִים בְּלִי נוֹעַ לְהוֹרָאוֹתָיו וּנֶעֱלָמִים מֵאֲחוֹרֵי קִירוֹת.
הוּא הֵעִיף מַבָּט לְוַדֵּא שֶׁאֲנִי בְּעִקְבוֹתָיו,
עוֹד מְעַט נַגִּיעַ לַחֲנוּתוֹ הָרֵיקָה.
הַקִּירוֹת כְּמוֹ כֻּיְּרוּ בַּיָּד, מַדְרֵגוֹת חֵמָר הוֹבִילוּ אֶל הָרְחוֹב,
עוֹבְרִים וְשָׁבִים פָּסְעוּ בּוֹ.
הוּא אָמַר לִי שֶׁאֲנִי בַּבַּיִת, אֲבָל אֲנִי פָּנִיתִי לְאָחוֹר,
שָׁם גֶּרֶם מַדְרֵגוֹת מַאֲפִיל,
בְּעִקּוּלוֹ הִסְתּוֹדְדוּ נָשִׁים דְּהוּיוֹת חֻלְּצָה,
אַחַת מֵהֶן נִתְּקָה מִן הַחֲבוּרָה, הַשּׁוֹעֶרֶת,
סִמְּנָה לִי לָרֶדֶת בְּעִקְבוֹתֶיהָ.
כְּכָל שֶׁהֶעֱמַקְנוּ עָלָה וְיָרַד, גָּבַר וְגָוַע, רַחַשׁ,
עַד לַמַּדְרֵגָה הָאַחֲרוֹנָה.
אוּלָם רָחָב.
שׁוֹטַטְתִּי בֵּין פִּגּוּמֵי מַדָּפִים הַנּוֹשְׁקִים לַתִּקְרָה,
פֹּה וְשָׁם הִבְחַנְתִּי בְּסֵפֶר מְשֻׁמָּשׁ,
מִן הַקִּירוֹת עָלָה רִשְׁרוּשׁ מִטּוֹת שֶׁקָּמוּ מֵהֶן בְּחָפְזָה,
מַצְּעֵיהֶן שְׁמוּטִים.
מִקְּצֶה הַחֶדֶר עָלְתָה שִׁירָה.
נַעֲרָה עָמְדָה שָׁם וְקִפְּלָה כְּבִיסָה,
"אַתְּ שׁוֹמַעַת, אִמָּא", אָמְרָה,
וְאִמָּהּ, שֶׁיָּשְׁבָה עַל כִּסֵּא נְיָר מֵאֲחוֹרֵי פִּגּוּם סְפָרִים רֵיק,
נָתְנָה בָּהּ מַבָּט עִוֵּר.

לְאָן אַתְּ הוֹלֶכֶת,
עֶגְלַת הַבֻּבּוֹת הַמְּקֻלְקָלוֹת נִשְׁכְּחָה זֶה מִכְּבָר
לָמָּה לְשָׁם, מוֹמָה, לָמָּה לְשָׁם
תִּגְדְּלִי, תִּגְדְּלִי, הֲרֵי כָּכָה בִּקַּשְׁתִּיךְ תָמִיד –
אַדִּירַת שְׁכָמוֹת, רוֹקַעַת בְּמִפְתָּן בֵּיתִי, וְאֶת הָרֹאשׁ שֶׁלָּךְ,
אֶת הָרֹאשׁ שֶׁלָּךְ,
חֶצְיוֹ בַּעֲלֶטֶת תַּלְתַּלִּים, חֶצְיוֹ מְעֻקָּם בְּחִיּוּךְ דַּק,
זִקְפִי מִכֹּחַ מַבָּטִי,
אַל תַּרְשִׁי לַפְּלַסְטִיק לְמַלֵּא אֶת בְּשָׂרֵךְ,
לְרִיסֵי הַנַּיְלוֹן לִנְשֹׁר עַל לֶחְיֵךְ,
אַל תַּסְכִּימִי לִזְרוֹעוֹת פְּרוּקוֹת, תִּגְדְּלִי,
אַל תַּעַמְדִי עַל רֶגֶל אַחַת,
בַּקְּשִׁי נַעֲלַיִם חֲדָשׁוֹת.
הַפְצִירִי בַּמּוֹכְרוֹת לִמְצֹא אֶת הַנַּעֲלַיִם שֶׁאִבַּדְתָּ,
הַנִּיחִי לָהֶן לְהַלְבִּישׁ לָךְ נַעֲלַיִם מִפְּלַסְטִיק וְגוּמִי וְעוֹר
מְהֻדָּקוֹת בִּשְׂרוֹכֵי זָהָב, נוֹצְצוֹת בְּאַבְזְמֵי נְחֹשֶׁת,
הִתְבָּהֲלִי בֵּין הַחֲנוּיוֹת, הַשְׁפִּילִי מַבָּט
מִפְּנֵי נוּרוֹת הַהָלוֹגֵן הָעוֹקְבוֹת אַחֲרַיִךְ מִגֻּמְחוֹתֵיהֶן,
פַּלְּסִי דֶּרֶךְ בֵּין נָשִׁים הַמְּחַווֹת מוּל מַרְאוֹת תְּנוּעוֹת שֶׁל חֵן,
הַרְשִׁי שֶׁיְכַסּוּ אֶת רַגְלֵךְ בְּגַרְבִּיּוֹן מֶשִׁי כָּחֹל מְעֻטָּר בְּשׁוֹשַׁנָּה.
אֶחָד מִגִּבְעוֹלֶיהָ יֵלֵךְ וְיִתְרַחֵב עַד לִירֵכֵךְ,
שָׁם יֵחָשֵׂף עוֹר דַּק מֻכְתָּם.
הַחֲלִיפִי שְׂמָלוֹת, כֻּלָּן לְמִדָּתֵךְ.