מֹאזְנַיִם

שירים / איה סומך

לנטבחי פסטיבל הנובה, אוקטובר 2023

שיר עם יהודי (פוגרום)

אֲהוּבִי
הָאֲדָמָה שֶׁסָּפְגָה אֶת דָּמְךָ
צְמֵאָה לְעוֹד דָּם
וַאֲנִי
עֲדַיִן צְמֵאָה אֵלֶיךָ
צְמֵאָה

אֲהוּבִי
הָאֲדָמָה שֶׁסָּפְגָה אֶת דָּמְךָ
שָׁנִים שָׁתְתָה אֶת דָּמֵנוּ
הִיא זְקוּקָה לְעוֹד דָּם
וְלִבְשַׂר הַמֵּתִים שֶׁיְּדַשֵּׁן
לְחָיֵינוּ

(הָאֵת תַּעֲרֹף אֶת הָרֹאשׁ
בִּיעִילוּת כְּמוֹ הַחֶרֶב
חֲנִיתוֹת יְזַמְּרוּ בַּשָּׂדֶה
שִׁירֵי אֵבֶל
בְּלֵילוֹת עֲרָב שְּׁחֹרִים)

אֲהוּבִי
כָּכָה אֲנַחְנוּ נִבְנִים
וּמַרְוִים אֲהוּבִי
צְמָחִים וְעֵצִים
וְרַק הָאָדָם לֹא יוֹדֵעַ
שֹׂבַע

אֲהוּבִי
הָאֲדָמָה שֶׁסָּפְגָה אֶת דָּמְךָ
הִצְמִיחָה שׁוֹשַׁן
הִיא זְקוּקָה לְעוֹד דָּם
וְלִבְשַׂר הַמֵּתִים שֶׁיְּדַשֵּׁן
לְחָיֵינוּ

וְגַם אֲנִי כְּמוֹ הָאֲדָמָה
לִפְעָמִים מֵתָה
בַּצָּמָא
מֵתָה בָּרָעָב
וְלֵילוֹת שְׁלֵמִים
שֶׁחִכִּיתִי

כְּשֶׁתָּבוֹא, אֶרְקֹד רִקּוּד שִׁגָּעוֹן
כְּשֶׁמַּתָּ הֵגִיחַ הַיּוֹם
בְּאֵימַת גַּרְזִנִּים

העולם שייך לבינוניים

הַטֶּבַח שֶׁל הַשִּׁבְעָה בְּאוֹקְטוֹבֶּר
הוֹכִיחַ לִי סוֹפִית
שֶׁהָעוֹלָם נִשְׁלָט עַל יְדֵי הַבֵּינוֹנִיִּים.

בִּזְמַן שֶׁעֲמַלְתֶּם אַתֶּם עַל הַדִּיּוּק, הֵם
עִגְּלוּ פִּנּוֹת וְהִסְתַּעֲרוּ
מִתְחַמְּקִים בִּיעִילוּת מְצֻיֶּנֶת מַמָּשׁ
מִמְּשִׂימוֹת מֻרְכָּבוֹת מִדַּי

בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה לָמְדוּ לְהִתְקַדֵּם עִם מַרְפְּקִים
בִּמְקוֹם צִיּוּנִים
וּבַצָּבָא
לַעֲקֹף בַּתּוֹר עִם חִיּוּכִים
וְאִם שָׁגוּ בַּנְּתוּנִים
הִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּחֲנֻפּוֹת
מָנִיפּוּלַצְיוֹת, קְשָׁרִים

עַכְשָׁו הֵם בַּכְּנֶסֶת וּבַקִּרְיָה
בָּעִירִיָּה וּבַמִּשְׁטָרָה
אֵצֶל הַפְּסִיכִיאָטֶר הַמְּחוֹזִי וּבֵין עוֹבְדוֹת הָרְוָחָה
בְּטִפּוּל נִמְרָץ וּבַחֲדַר הַמִּיּוּן
בֵּין הַשַּׁגְרִירִים וּבְמִשְׂרְדֵי הָאַדְרִיכָלוּת
בַּכַּלְכָּלָה וּבַאֲגַף הַתִּפְעוּל
בַּמִּטְבָּח וּבַחֲדַר הָאִפּוּר
בָּאֻלְפָּן, בְּמִגְדַּל הַשְּׁמִירָה וּבַשַּׁעַר

כְּלוֹמַר בְּכָל הָאֲתָרִים כֻּלָּם
תּוֹפְסִים עַכְשָׁו הַבֵּינוֹנִיִּים אֶת מְקוֹמָם שֶׁל הַמְּצֻיָּנִים
וּפוֹקְדִים עַל הַמְּצֻיָּנִים
וְהוֹרְסִים לַמְּצֻיָּנִים
וְדוֹרְשִׁים מֵהַמְּצֻיָּנִים
וּמְזַלְזְלִים בַּמְּצֻיָּנִים
וּמַקְרִיבִים אֶת הַמְּצֻיָּנִים
וְעוֹנְשִׁים אֶת הַמְּצֻיָּנִים
וּמוֹרִידִים אֶת הַמְּצֻיָּנִים בְּדַרְגָּה

חַבְרֵי כְּנֶסֶת וְרָאשֵׁי מֶמְשָׁלָה, חֲבֵרִים
מְפַקְּדִים וְרוֹפְאִים
רָאשֵׁי מַטֶּה וְמַּנְכָּ״לִים וּמְנַהֲלֵי מַחְלָקָה
וּמָה אִם גַּם הָעִתּוֹנָאִים וְהָאָמָּנִים שֶׁלָּנוּ?
אַתֶּם אוֹהֲבִים אוֹתָם אֲבָל הַאִם
תִּתְּנוּ לָהֶם עַכְשָׁו הֲנָחוֹת?
מָה אִם כֻּלָּם אֲנָשִׁים בֵּינוֹנִיִּים שֶׁעָקְפוּ בַּתּוֹר
וְהוֹתִירוּ אַחֲרֵיהֶם גּוּפוֹת מְצֻיָּנוֹת מְאוֹד?

כִּי כַּמָּה מֶחְדָּלִים בְּבַת אַחַת צָרִיךְ:
שֶׁהַקַּבִּינֵט יִתְכַּנֵּס מְאֻחָר
שֶׁהַכּוֹחוֹת לֹא יַגִּיעוּ
שֶׁיַּעֲבִירוּ אֶת הַנֶּשֶׁק וְהַצָּבָא לִיהוּדָה וְשׁוֹמְרוֹן
שֶׁיְּחַלְּקוּ אֶת הַתַּקְצִיב לֹא נָכוֹן
שֶׁדֶּלֶת מַחְסַן הַנֶּשֶׁק תִּהְיֶה נְעוּלָה
שֶׁאַף אֶחָד לֹא יִפְרֹץ אוֹתָהּ
שֶׁכֻּלָּם בְּיַחַד יִתְעַלְּמוּ מֵהַהַתְרָאוֹת
וּמִסִּכּוּמֵי הַתַּצְפִּיתָנִיּוֹת
שֶׁיִּפְרְצוּ אֶת הַגָּדֵר
וְאָז אֶת הַמַּחְסוֹם
וְאָז אֶת שַׁעַר הַיִּשּׁוּב
שֶׁתַּחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה תִּכָּבֵשׁ
שֶׁהַבָּסִיס יִשָּׂרֵף
שֶׁהַכַּבָּאִים לֹא יַגִּיעוּ
שֶׁהַמְּאַבְטְחִים יִהְיוּ חַסְרֵי אוֹנִים
בִּמְסִבָּה קְרוֹבָה מִדַּי לַגְּבוּל
שֶׁהַגְּבוּל יִהְיֶה דַּק
דַּק מִדַּי

שֶׁיִּטְעוּ בַּהַסְבָּרָה עַשְׂרוֹת שָׁנִים
אֵלֶּה שֶׁיּוֹדְעִים לְהַסְבִּיר הֲכִי טוֹב
לָמָּה לָהֶם מַגִּיעַ וְלָכֶם לֹא.

עצומה כמו האוקיינוס ושלווה

הִיא הָיְתָה רוֹצָה לִהְיוֹת
עֲצוּמָה כְּמוֹ הָאוֹקְיָנוֹס
וּשְׁלֵוָה

קְצָת שַׁלְוָה
שְׁלֵמָה וְהַשְׁלָמָה
וּבִטָּחוֹן עַצְמִי

לֹא לְשַׁדֵּר שׁוּם רֶגֶשׁ
לֹא לְשַׁדֵּר חֻלְשָׁה

לְשַׁדֵּר רְגָשׁוֹת
לְהַשְׁלִים עִם חֻלְשׁוֹת
וְיֵשׁ לְכָל זֶה הַשְׁלָכוֹת

לֹא לְשַׁדֵּר שׁוּם רֶגֶשׁ
לֹא לְשַׁדֵּר חֻלְשָׁה

לְהִתְרַחֵב,
לִהְיוֹת חֲזָקָה

הִיא הָיְתָה רוֹצָה:
לִהְיוֹת עֲצוּמָה כְּמוֹ הָאוֹקְיָנוֹס
וּשְׁקֵטָה
עצות לבתי שלא נולדה

הַחִנּוּךְ לֹא עָשָׂה אוֹתָם אַלִּימִים
פָּחוֹת
אוֹ נְדִיבִים יוֹתֵר.
הַחַיִּים הֵם שְׂדֵה קְרָב
אֲבָל אַל תִּסְתַּעֲרִי עֲלֵיהֶם.

אַתְּ רַשָּׁאִית לְהִתְאַמֵּץ
אֲבָל לֹא יוֹתֵר מִדַּי.
הַתְּכוּנוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁלָּךְ
יַעַמְדוּ לִפְעָמִים בְּעוֹכְרַיִךְ.

אַל תִּזְדַּהִי כָּל כָּךְ עִם הַמִּסְכֵּנִים.
חַכִּי שֶׁמִּישֶׁהוּ אַחֵר יַצִּיל אֶת אֵלֶּה
הַזְּקוּקִים לְהַצָּלָה.
יִתָּכֵן שֶׁהַפּוֹעֲלִים שֶׁאַתְּ דּוֹאֶגֶת לָהֶם
יְחַסְּלוּ אוֹתָךְ בִּשְׁנִיָּה
בְּהִנָּתֵן הַהִזְדַּמְּנוּת הַנְּכוֹנָה.

אִם קִבַּלְתְּ מַשֶּׁהוּ תִּצְטָרְכִי
לָתֵת מַשֶּׁהוּ בִּתְמוּרָה.
נַסִּי לְהִתְחַמֵּק גַּם מִזֶּה
אִם אַתְּ יְכוֹלָה.

טוב ליבם של הזרים

אֲנַחְנוּ בּוֹדְדִים
וּזְקוּקִים לְחִבּוּק
שְׂמִיכָה חַמָּה הָיְתָה יְכוֹלָה
לְחוֹלֵל פְּלָאִים –
כְּשֶׁחַם אוֹ קַר מִדַּי
קָשֶׁה לַחֲשֹׁב כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ.

הַמִּפְלֶצֶת עֲלוּלָה לְהַגִּיעַ
וְאֵין לָנוּ הוֹרִים.
אֲבָל הָאֲנָשִׁים מִסָּבִיב נֶחְמָדִים
אֲנַחְנוּ סוֹמְכִים עַל טוּב לִבָּם שֶׁל
הַזָּרִים.

אֲנַחְנוּ מִתְפַּלְּלִים לֶאֱלֹהִים
לֹא לִמְּדוּ אוֹתָנוּ עֲדַיִן
לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּרוֹבִים
אֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים עַל הָאָרֶץ
אוֹכְלִים מִקֻּפְסָאוֹת שִׁמּוּרִים.

כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מֵתִים
מִפַּחַד
צוֹעֲקִים
מַשְׁתִּינִים בַּתַּחְתּוֹנִים מִפַּחַד
לְקוֹל כִּתּוֹת הַיּוֹרִים
צָרִיךְ לִסְמֹךְ עַל טוּב לִבָּם
שֶׁל הַזָּרִים.

חטופה

הַקְּעָרָה רֵיקָה הַבֹּקֶר
שְׁתֵּי כַּפּוֹת גְּבִינָה וּפִתָּה
וּמְלָפְפוֹן
סְעוּדַת הַבֹּקֶר הִיא הַסְּעוּדָה
הַיְּחִידָה הַיּוֹם

הָרוֹפֵא אוֹחֵז בָּרוֹבֶה
הַמְּיַלֶּדֶת מְחַבֶּלֶת
הַחַיִּים בַּחוּץ נִמְשָׁכִים

אִם תַּעַרְכוּ לְפָנַי
סְעוּדָה אַחֲרוֹנָה
זִכְרוּ שֶׁעַל הַלֶּחִי שֶׁהוֹשַׁטְתִּי דִּמְעָה
שֶׁעוֹד לֹא יָבְשָׁה
וּשְׁבִיל דְּמָעוֹת מְלוּחוֹת
מַשְׁקֶה אֶת פִּי לִרְוָיָה