מֹאזְנַיִם

דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים

שירים / יָנֵץ לוי


בְּמוֹתְךָ רוֹצַצְתָּ

בְּמוֹתְךָ רוֹצַצְתָּ לִי אֶת הַשִּירָה
לִפְנִים הָיִיתִי
מְאַהֵב מִלִּים
טַל הַבֹּקֶר הָיָה
עֲסִיס אִשָּה
עֲנָנָה חָבְקָה
מִלּוֹתַי כְּמוֹ יְרֵכַיִם
עֵינַי רָאוּ בַּלַּיְלָה
אֶת אֲגַם הַיְּרֵחַיִם
מוֹתְךָ הוֹתִיר אֶת הַתְּשוּקוֹת
לְלֹא מִלִּים,
וְאָזְלַת הַמֶּלֶל הוֹתִירַתְנִי
בְּפִכָּחוֹן כָּמֵהַּ
אַכְזָרִי.

הַשִּיר עוֹד לֹא נִשְלָם

הַשִּיר נוֹלָד
עִם מוֹת הַמְּשוֹרֵר
כְּבָלִים טְמִירִים
מִשְתַּחְרְרִים
וְהוּא זוֹכֵה בְּחִיּוּת.
קַל יוֹתֵר לִקְרֹא
שִיר שֶל מְשוֹרֵר
כְּבָר מֵת
שֶלֹּא יַטְרִיד עוֹד
אֶת מְנוּחָתוֹ.

הַשִּיר נוֹלָד
עִם מוֹת הַמְּשוֹרֵר
כְּבֵן שֶמֵּת עָלָיו אָבִיו
וְהִנֵּה הוּא
יָכֹל לִפְרוֹחַ.

מִשִּׁירֵי הַיְּצִיאָה מִן הָאַרְמוֹן

*
וְעוֹד יָשַבְתִּי
בְּאַרְמוֹן סוּמָא
תְּרִיסָיו דְּבוּקִים
כְּעַפְעַפַּיִם מֻדְלָקִים
מַסְתִּירִים
אִישׁוֹן יָרֵחַ בַּעֲטֶרֶת אֲפֵלָה.

הָיָה תָּמִיד לַיְלָה?
הָיָה תָּמִיד יוֹם?
אֵינִי זוֹכֵר
בְּאוֹר שַׁלְהֶבֶת נֵר

וּכְמוֹ הַנֵּר
הִמְתִּין הַלֵּב
שֶׁיִּטֹּף הַחֵלֶב
וּתְהַבְהֵב הַשַּׁלְהֶבֶת
עַד אֲפֵלָה סְגוּרָה.
וּפָתַחְתִּי פַּס בַּתְּרִיס
וְרָאִיתִי לָרִאשׁוֹנָה
אֶת הָעַיִן הָאַחַת
שֶׁבָּהּ אִישׁוֹן יָרֵחַ
וַעֲטֶרֶת אֲפֵלָה

וְנִגְלָה אוֹר הַלַּיְלָה
וְנִגְלָה אוֹר הַחֹשֶׁךְ
וְנִגְלָה הַמַּבָּט
וְצִנַּת הַלַּיְלָה
בָּאָה אֶל הָאַרְמוֹן
חֲדָרָיו.

שֶׁאֲנִי מַלְכָּה

אֲנִי מַלְכָּה
שֶׁרוֹצְצָה
אֶת כָּל הַשַּׁרְבִיטוֹת.
מֵהָאַרְמוֹן גֵּרְשׁוּנִי
וְלֹא אָבוֹא אֶל גַּנּוֹ
וְאֹחַז בִּבְרִיחַ הַשַּׁעַר
כְּיַנּוּקָא הָאוֹחֵז בִּשְׁדֵי אִמּוֹ
וְיִסְקְלוּנִי הַשּׁוֹמְרִים
וְיִלְעֲגוּ לִי הַמּוֹרִים
וְאֶתְבּוֹסֵס בְּבֹץ חֲפִיר
וַאֲשׁוֹטֵט מֵעִיר לָעִיר
וּבְאִישׁוֹן הַלַּיִל אֵדַע
הָיִיתִי מַלְכָּה, שַׁרְבִיט לִי הָיָה
וְלֹא יָדַעְתִּי
לֹא הֶאֱמַנְתִּי
לֹא זָכַרְתִּי
שֶׁאֲנִי מַלְכָּה.