דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים
"תִּמְסְרוּ לְכֻלָּם, אוֹהֲבוֹת אוֹתָם יָם," תצפיתניות מוצב נחל עוז
וְתוֹדָה, תּוֹדָה עַל הַכֹּל,
כָּל אֶבֶן, כָּל גַּרְגֵּר חוֹל,
כָּל רֶכֶב, כָּל סֶדֶק, כָּל רוֹעֶה,
כָּל סִימׇן בַּזִּירָה,
אֲנִי מַכִּירָה
וַאֲנִי מַכִּירָה
אַהֲבָה שֶׁהִיא יָם,
מַצׇּבְרוּחַ סׇתוּר, וְרוּחַ שׁוֹרָה,
וְאֲנִי מַכִּירָה, כָּל תְּנוּעָה מוּזָרָה,
וְלֵב וְתִקּוּן וּשְׁבִירָה –
כִּי אֲנַחְנוּ שְׁנָתַיִם, אוֹתוֹ הָאָפֹר,
בַּכֵּהֶה וּבַכֶּתֶם, שָׁעוֹת נְעוּצוֹת,
ואֲנִי מִצְטַעֶרֶת שֶׁאֲנִי מַפְרִיעָה,
בְּשָׁעָה שֶׁכָּזֹאת –
(אַתֶּן הָעֵינַיִם,
דַּבְּרוּ לָנוּ שִׁיר בִּתְנוּעוֹת מוּזָרוֹת,
אֲבָל יָם שֶׁהוּא אֵבֶל
פּוֹעֵר שְׁאֵלוֹת אֲפֹרוֹת.)
כִּי הַשַּׁחַר גַּם הוּא נֵאֱלׇם,
מוּל מִלִּים שֶׁל אָלָ"ם.
וְעַכְשׇׁיו, הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת מֵרַעַד.
תִּמְסְרוּ לְכֻלָּם.
הֲתֵלֵךְ, אָבִי,
תַּחַת סַהַר יָרֹק וְנׅגְרׇע,
בְּלֵיל צַעַד מַר וּקְרִיעָה,
בְּלֵיל חֵץ טְעוּן צַעַר,
לֵיל צִלְצוּל בַּלָּהוֹת,
הֲתָבוֹא, אָבִי,
בְּדֶרֶךְ חֲרוׄנוׄת וְחֶרֶס,
אֵצֶל הַסְּפִינוֹת הַשְּׁחֹרוֹת הַגְּדוֹלוֹת?
אָבִי,
וְהֵם כִּכְלוׄתָם,
וּזְרוׄתׇם,
וְנָטְלוּ,
וּנְתׇחׅים,
וְטָעֲמוּ,
וּמִן הַמֵּעַיִם,
וּבָאֹהֶל,
וּבַדֶּרֶךְ,
וְאֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ,
וּבִשְׁעַת הַסִּימָנִים הָרָעִים,
וְהֲפׇכוּן,
וְקְרָעוּן,
אוֹר מֵאוֹר
הַצִּפּוֹרִים יָדְעוּ אֵיךְ
בְּאֶצְבָּעוֹת כְּפוֹר
תׇבַע הַשַּׁחַר אֶת עֶלְבּוֹן
לִבֵּנוּ הַבָּתוּל וְהַתָּם
הָאֵלִים, אָבִי,
רַק חֶשְׁרׇת הֶעָבִים מֵעָלֵינוּ
תֵּדַע אֶת כֹּבֶד דִמְעֲתׇם
הוֹי, אָחוֹת, תְּהוֹם נוֹרָא הָאָרֶץ,
וְעַל חֲבוּרוׄתֶיהָ שׁוֹקְקִים, מׅתְגּוׄדְדׅים,
הַדְּבָרִים הָרוֹעֲשִׁים, הַמּוּעָדִים,
יוֹם חוּצוֹת, אָחוֹת, יוֹם עֶבְרוׄת וׇרוּחַ,
יוֹם נְחֹשֶׁת יְתוֹמָה, יוֹם נְהָמוׄת,
וּבוׄ אֲנִי בַּצֵּל הׇנֵאֱסׇף בַּיַּרְכָתַיִם,
לוֹחֶשֶׁת לָךְ אֵשׁ יְרֻקָּה כַּלַּיׅל,
חוֹרֶטֶת בֶּעָפָר מִלִּים שְׁדוּדוׄת,
הָיֹה הָיְתָה עִיר, הָיֹה הָיוּ דְּמָעוֹת,
אֲנִי הׅיא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הָיְתָה לְעֲַיׅן,
אֲנַחְנוּ הַנָּשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ מַרְאוֹת.
לזכר שני לוק
אוֹתִי תִּזְכֹּר
אוֹתִי מִכֻּלָּן
תַּחַת שָׁמַיִם צוֹפְרִים
אֲנִי שֶׁגּוּפִי מַאֲוַיִּים מְגֻלִּים
אֲנִי שֶׁשְּׁמִי נִשְׁבָּר בַּגְּרוׄנוׄת
שֶׁעוֹרִי חׇתוּם שִׁירִים זָרִים
זְכֹר אוֹתִי
הָיָה לִי חוֹף אַחֵר
הָלַכְתִּי כְּמוּסָה
בִּצְעִיף הַלֹּבֶן
וּבָאתָ וְדִבַּרְתָּ אוֹתִי
בִּלְשׁוֹן הַיָּם
וּבִלְשׁוֹן הַסְּפִינוֹת
וּבְאוֹתִיּוֹת אַרְגָּמָן
וּבְאוׄתוׄת מְשֻׁנִּים
אֲנִי שֶׁאִלּוּ יָכֹלְתִּי לִבְכּוֹת
הָיִיתִי אוֹרֶגֶת לְךָ
כְּתֹּנֶת אֲבָנִים
אֲבָל זְכֹר אוֹתִי
בַּהֲמֻלַּת עֲגוּרִים נָסִים
בְּעַרְפֶל פֻּרְעָנִים
בְּלֵיל מַסְמֵרוׄת וּמְצׇחִים
זְכֹר אוֹתִי
בִּצְעִיף לֹבֶן
כְּמוּסָה
מַאֲוַיִּים מְתוּקִים.
[*] כריסאיס, שבויתו הטרויאנית של אגממנון, נזכרת בפתיחת האיליאדה כאשר אביה הכוהן בא אל אגממנון להציע כופר עבור שחרורה.
[**] בריסאיס, שבויתו הטרויאנית של אכילס.